היי...
הבעיה של החתול שלך נובעת מחסך בחינוך בדרגות שונות שעוברים גורים עם האחים שלהם ועם אמא שלהם. זה ישמע קצת קיצוני אבל את מה שהאחים שלו ואמא שלו לא נמצאים שם כדי לעשות עכשיו, את חייבת לעשות את בעצמך וכמה שיותר מוקדם. החתול צריך להבין מאוד בבירור שיש הבדל מאוד גדול בינך לבין שאר הצעצועים שלו. המגדל החברתי בהם גדלים הגורים גורם להם להבין שחתולים אחרים יכולים מאוד לכעוס עליהם ולהכאיב להם בחזרה כשהם מגזימים. הוא כבר לא כזה קטן ואת תתפלאי איזה זאפטות הם חוטפים כשהם עם האחים שלהם ועם אמא. מה שלא יהרוג אותו יחשל אותו ולכן בפעם הבאה שהוא נותן לך ביס באצבע, את הופכת אותה ותופסת איתה (תשתדלי לשמור על מידה מסויימת של עדינות) את הלסת שלו ולא משחררת, הוא ינסה להילחם, זה מאוד יעצבן אותו, זה לא יכאיב לו אבל זה בהחלט ישתק אותו לכמה שניות טובות עד שאת רואה שהוא מפסיק. תחזרי על הפעולה הזאת כמה פעמים עם האצבע שלך, תני לו להבין שהדבר הזה מכאיב בחזרה כשנושכים אותו ומהר מאוד את תשימי לב שהוא עושה בכאילו, הוא נזהר לא להגזים.. אם הוא באמת הגזים את יכולה גם לשלב טון גבוה ותקיף. עם כלבים יש כאלה שגם משתמשים ביד ודוחפים אותה לקצה הפה ברמה כזאת שחונקת את הכלב, ככה הוא מבין שאסור לנשוך, עם חתולים זה קצת יותר בעייתי ולכן תדגלי בשיטה שהסברתי למעלה בלי להגזים. אני סומך עליך שאת רואה מתי כואב לו ומתי לא נעים לו. השתמשי בכמה שיותר צעצועים עם חוטים, זת'ו שהמשחק בינך לבינו לא יבוא ישירות בידיים אלא עם איזשהו חפץ שלישי מרחיק (כמו חוט). אל תפחדי לדחוף אותו ממך ותנצלי כל הזדמנות שבה הוא ישן או סתם מסטול כדי ללטף ולהראות לו שהנה, כשאנחנו מתפנקים אנחנו חברים טובים. להתמיד! רק ככה תצליחי! אל תוותרי לו כי את עושה מה שהטבע לא יהיה שם כדי לעשות בשבילך במקרה שלו. אל תיכנסי לסרטים של "אני פוגעת בו" או "הוא יפחד ממני", תאמיני לי שכשהם גורים והם רבים אחד עם השני התגובה שלהם למצבים בהם האח מגזים ומכאיב היא הרבה יותר קיצונית ובהתאם גם העברת המסר. שיהיה בהצלחה.