אז זהו, שכן איבדתי הריונות מרובה עוברים.
ובצורה הכי איומה שיש, החזקתי עוברים מתים בני 6 חודשים ביידים מלאות דם, בשירותים, ..והתפללתי שהתינוק שעדיין חי, לא יפול אחריו ...איבדתי 3 עוברים..איבדתי הריון רביעיה, כך שאני מכירה את הנושא היטב היטב על בשרי. סחבתי במשך 6 חודשים 3 תינוקות מתים בבטן, כאשר הרופאים חסרי אונים כי תינוק אחד כן נשאר בחיים. חזרתי הביתה עם תינוק, פג, שלא ידעו לומר לי אם הוא עם פגיעה מוחית או לא, ואם יהיה לי ילד או גוש בשר לא מתפקד-ובמשך כל השנה הראשונה לחייו ישבתי, הסתכלתי עליו, כל איחור התפתחותי שלו היה סימן או לא סימן לכך שיש לו פגיעה מוחית. שנה מחיי עברה בלחץ נפשי נוראי ותקווה נואשת שהילד שלי לא רק ישאר בחיים אלא גם יהיה נורמלי-אז השערתך שאני לא יכולה לעמוד במקום נשים שאיבדו הריון-שגויה. אז כך שבתור אשה שאיבדה עוברים/הריונות, וכמעט חזרה הביתה עם ילד פגוע מוחית, אני כנראה רואה את הנושא ממקום אחר לגמרי ממך. לא הבנתי את כוונתך בפעם הראשונה, ודווקא בגלל שאיבדתי הריונות, לא אצליח לעולם לראות הערה כמו שכתבת באופן שונה מאשר חוסר רגישות. ולצערי הרב כל מילה שלי נובעת ממקום שאני לא מאחלת לאף אחת לעמוד בו. זה שהיום הילדים שלי בריאים, לא אומר שלא עברתי הריונות מהגיהנום, כולל לראות תינוקות החל מחודש שני ועד חודש שישי נופלים מתים לרגליי. אני מקווה בכל ליבי שלא תצטרכי לעולם בסיטואציה הזו, וממש לא מציעה לאף אחת להיות אפילו קצת קרובה כדי לעמוד בנעליי, .אבל כל מי שאיבדה הריון, תראה בהודעה שלך, הודעה קשה וחסרת רגישות.