מיואשת

[tamarhp]

מיואשת ../images/Emo10.gif

ממש ממש קשה לי בלימודים... אני לא גרה קרוב לאונ' כך שיוצא לי לבזבז 3-4 שעות ביום רק על נסיעות.. נוסף לכך אני נשואה כך שבמקום לעשות ש"ב אני עוד צריכה לכבס ולבשל (וכמה שבעלי עוזר - גם הוא בצבא רוב היום והעבודה לא נגמרת..).. יש חבר'ה שגרים קרוב לאונ' או במעונות שמתארגנים לקבוצות לימוד ועושים ביחד ש"ב (יש חובת הגשה + ציונים) אבל אני לא יכולה להישאר כי אני גרה רחוק, אני בלי אוטו, ונשואה.. יש לנו עומס לא נורמלי של ש"ב, ובגלל שאין לי מספיק זמן להשקיע כמו שצריך - אני לא מצליחה להבין את כל החומר, ואין לי כ"כ את מי לשאול כי ההפסקות שבין השיעורים לא מספיקות, ואני לא רוצה להפוך תלמידים אחרים למורים פרטיים שלי בטלפון... נוסף לכך, ב3 השבועות האחרונים בעלי היה חולה מאד, היינו 3 פעמים במיון + 3 ימי אשפוז בבי"ח, חצי מהזמן בכלל לא הייתי בבית אלא ישנתי אצל ההורים של בעלי - רוב הזמן זה היה בלי התראה מראש כך שלא היה איתי כלום חוץ מהבגדים שעלי והתיק של האונ'... גישה למחשב לא היתה לי (בשביל התרגילים של C), לא היה לי זמן להכין את הש"ב, ואפילו פספסתי כמה הרצאות ותרגולים כי הוקפצתי לבי"ח או הביתה... כך שאני גם קצת לא מאופסת על החומר.. הכי גרוע זה שיש לנו מרצה דפוק בבדידה (אנחנו מנסים לחשוב על חרם/עצומה/אחר אבל שומדבר בטח לא יעזור), ומרצה עוד יותר דפוק בליניארית+מתרגל שאין לו זמן לכלום כי יש רק 3/4 שעה תרגול. מה שקורה זה שאנחנו גם לא לומדים את החומר כמו שצריך וחייבים ללמוד את מרבית החומר בצורה עצמאית - רק חבל שאין לי זמן ללכת לספריה ): אני ממש מיואשת.. אני לא יודעת איך אני אצליח לסיים את הקורסים האלו... ברור לי שאין מקצוע אחר שאני רוצה ללמוד ואני לא פורשת - אבל זו הרגשה זוועתית אם אני אצטרך לעשות קורסים מחדש יחד עם סטודנטים אחרים ): זקוקה לעידוד...

 

[עדין ר]

../images/Emo24.gif

נשמע שבאמת ממש קשה לך... אני יכול רק להציע את העזרה פה בפורומים (את יודעת שיש גם פורום מתמטיקה ?) ...

 

[tamarhp]

אם היה לי זמן להיות במחשב... ):

בימים האחרונים, בגלל שהייתי כ"כ מותשת, פינקתי את עצמי בקצת זמן לגלוש ב"סתם" פורומים... אבל אני חייבת לחזור למסלול הרציני... ):

 

[מיכל דביר]

תמר יקרה,

קודם כל, המצב שתיארת לא פשוט. אין ספק שלגור קרוב לאוניברסיטה זה יתרון משמעותי. מאוד. [אולי כדאי לשקול בשנה הבאה לנסות להתקבל למעונות לנשואים- אבל לזה עוד יש זמן, ואני מניחה שזה לא עוזר לך לעכשיו]. ניסית לחשוב אולי יש מצב להשאר לישון פעם בשבוע באיזור האוניברסיטה? אם בעלך לא נמצא כל השבוע בבית כי הוא בצבא- אין ספק שזה פיתרון טוב- גם לא תהיי לבד וגם תוכלי לעבוד עם חברים. אם הוא כן בבית זה יותר קשה, אבל לדעתי כדאי לשקול את זה בכל זאת. תחשבי על זה שיש אנשים רבים שמכורח עבודתם נוסעים לחו"ל וכו'- אז את מכורח הלימודים נשארת במרכז. קשה ולא נעים, אבל לא נורא. לגבי העובדה שהחסרת חומר- קודם כל נסי לדבר עם המתרגלים, אולי יאשרו לך דחיה בהגשת התרגילץ אולי לא- אבל זה שווה ניסיון. טיפ נוסף בקשר למתרגלים-- להשתדל לבוא לשעות הקבלה שלהם, עם שאלות שיש לך. בדרך כלל אין הרבה סטודנטים שמגיעים, ולכן יש להם יותר זמן, סבלנות ויכולת להסביר בשעות הקבלה. לי זה מאוד עזר. מרצים גרועים- אין מה לעשות, יש גם כאלה. כאמור, כדאי מאוד להיעזר במתרגלים, וגם בספרי לימוד. כמעט בכל מקצוע יש ספר שנחשב מעולה בתחום, והרבה פעמים גם בעברית. אם יש לך דרך לקנות אותם זה מצויין. אם לא, תנסי לקחת בספריה. עוד טיפ- תבדקי מתי אפשר להתחיל להזמין ספרים בספריה לתקופת בחינות, ותעשי את זה כמה שיותר מהר. אם יש לך אפשרות לקחת כמה שיעורים פרטיים, שיאפסו אותך על החומר, זו גם אפשרות טובה. אה, ואני אגלה לך סוד-- לכולם קשה בשנה הראשונה (למעט כאלה שמתכנתים מגיל 4 או עשו 6 שנים בצבא בתיכנות כבד, או גאונים על אמת). זה חדש, לא מוכר, עוד לא לגמרי קולטים את הראש, ומעבר לכך- רוצים שכל הסטודנטים יגיעו לשנה ב' ברמה אחידה פחות או יותר, ולכן סטודנטים ללא ניסיון בתכנות עובדים מאוד קשה בשנה הראשונה. בסמסטר ב הפערים מצטמצמים, ושנה ב' הם בכלל לא מורגשים. בקיצור, אם את לא אוהבת את המקצוע- חבל על המאמץ, תפרשי. אבל אם את אוהבת את המקצוע (כמו שכתבת)-- קחי כמה נשימות, שנסי מותנייך- בסוף זה עובר... בהצלחה, ולכל שאלה את מוזמנת לפנות- פה או במסרישי....

 

[tamarhp]

אצלנו זה קצת שונה -

בעלי אמנם בצבא אבל חוזר כל יום הביתה, ובשנה הבאה הוא אמור לחזור ללמוד בישיבת ההסדר, ביישוב בו אנחנו גרים. ייתכן ושנה אח"כ (אולי אפילו בשנה הבאה אבל הסיכוי קלוש..) נקבל דירה מהישיבה כך שגם כלכלית עדיף לנו להישאר שם... ככה שהמצב תקוע עוד יותר!! ): אולי אני אנסה להגיע לשעות קבלה של מתרגלים, אני צריכה לברר מתי הם - אמרו לנו רק של המרצים.. תודה על הטיפים, אנסה ליישם אותם...

 

[vinney]

../images/Emo24.gifאנחנו תמיד פה בישבילך../images/Emo13.gif

החלמה מהירה לבעלך, ואת תמיד מוזמנת לשאול פה שאלות, או הכוונות, ומאוד נשמח לעזור. למה שלא תקחי בספריה ספרים של האו"פ בקורסים האלה (בדידה/לינארית וכד') ותלמדי בבית?

 

[גיל14]

אל תרתעי מלחזור על קורסים

כי זה לא כל כך מפחיד, לא יעצור אותך בדרך לקורס הבא, ולפעמים עוזר הרבה יותר ממה שמזיק. קחי את הזמן. לגבי בדידה, זה קורס זוועתי ובטח שלא מתאים לתחילת התואר, אבל ככה זה ועושים אותו בהתחלה. חורשים לפני המבחן, ועוברים אותו. אין מה לעשות. רוב התלמידים בשנה שלי - זה הקורס עם הציון הנמוך ביותר שלהם, וזה אחרי פקטור (שאגב נותנים לא מעט בקורס). ליניארית אני התחלתי להבין רק שנה אחרי שלמדתי, והציון בו גם לא משהו. אח"כ זה נהיה יותר קל, כי מתרגלים, נכנסים לראש, ומתחילים להבין עניין. הכי חשוב זה למצוא בכל זאת זמן לשבת ולחזור, כי אם תיאבדי באמצע, יהיה קשה לעקוב.

 

[tamarhp]

אחד הפחדים שלי זה

שאם בשנה א' אני מקבלת כבר ציונים נמוכים, כשהחומר אולי אמור להיות קל יותר - מה יהיה בשנים הבאות? איך אני אשיג ממוצע נורמלי? (כמו שבתיכון החומר של כיתה ז' קל יותר משל י"ב)

 

[yuvalmadar]

זה לא עובד ככה ../images/Emo13.gif

לפחות אצלי (ואני חושב שאצל רוב הסטודנטים) השנה הראשונה היא הקשה ביותר בגלל ההלם הראשוני. ככל שמקבלים נסיון הדברים נעשים פשוטים יותר. (ואגב, קורסים מתקדמים הם לא בהכרח קשים יותר - הם בסה"כ מסתמכים על יותר חומר קודם)

 

[גיל14]

../images/Emo45.gif

וגם אם את מרגישה שלא הבנת משהו בקטעים הממתמטיים בתואר - יתכן שאח"כ, כשתצטרכי להשלים ותראי שימושים לכלים האלה, יוקל לך להבין את החומר.

 

[WinterPerson]

מחשבה

צר לי להיות קצת חסר טקט אבל, אולי המסקנה המתבקשת היא שלא היית צריכה להתחתן בגיל כזה צעיר?

 

[tamarhp]

זה מה זה עוזר לי עכשיו ../images/Emo45.gif

לכל אחד יש את השיקולים שלו, ואלו היו השיקולים שלי. (ואגב, תכננתי להתחתן באמצע תואר ראשון, אבל הדברים התגלגלו אחרת ולכל אחד סדר עדיפויות שונה.)

 

[עדין ר]

לא ברורה לי מטרתה של ההודעה הזו.

 

[shirbi]

אפשר לחיות בנפרד, כאילו לא נשואים

ואז לגור בקרבת האוניברסיטה (עם שותפים / מעונות) ולפתור בכך את בעית הנסיעות.