מיואשת מהמצב

[לוליק 37]

מיואשת מהמצב

בת 38 בקרוב, מנסים להיכנס להריון כבר 4 שנים אבל טיפולים התחלנו לפני שנה. ניתוח לפרוסקופיה אחרון היה לפני כשנה, כמובן שאין לתאר את ההקלה בכאבים לאחר הניתוח. (אבחנה קיבלתי לאחר כמה שנים של סבל). עקב הידבקויות רבות נכרתה החצוצרה השמאלית ולצערי עקב הניתוח אין ביוץ מהשחלה השמאלית. אני כרגע בהריון (טבעי, בזמן הפסקה בין טיפולים) אך לצערי ההריון מחוץ לרחם ויושב על השחלה הבריאה. אני מתה מפחד, לא יודעת מה לעשות עם זה. בבי"ח המליצו על לפרוסקופיה להוצאת שק ההריון אך אני מפחדת שאז השחלה לא תתפקד אחרי זה. הרופא במיון מצא הרבה ממצאים רעים (אנדומטריומה מאוד גדולה, ציסטות, הידבקויות...) מילא דף שלם בממצאים, הרגשתי ממש כמו בסרט רע. כנראה שהטיפולים הזיקו לי מאוד. לא יודעת מה לעשות עכשיו, בעלי הציע שאם כבר צריך לעבור שוב הרדמה להוצאת ההריון עדיף לנקות את השאר. לא מרגישה חזקה מספיק לעבור את זה שוב. בנוסף התחלתי עבודה חדשה שאני מאוד אוהבת ולא בא לי להרוס את זה... אני יודעת שהבריאות יותר חשובה אבל בכל זאת קשה לי מאוד, לא מפסיקה לבכות.

 

[skylee]

יקירה כמה קשה לשמוע על התלאות

לוליק יקירה , כ"כ מייאש ומייגע התהליך , אבל בעלך לדעתי צודק , אם כבר את נכנסת לניתוח תנקי הכל. לגבי פגיעה בשחלה תתייעצי תבדקי תבררי , סיכון תמיד קיים על אחת כמה וכמה במצבך הרגיש. אחרי שתנסי להירגע קצת לנשום שוב , תשקלי הכל , יתרונות סיכויים סיכונים ותגיעי למסקנה מה הכי מתאים לך כרגע. אני זוכרת אותך מתשובתך לי לגבי פילמר ואכן אני לפני לפרוסקו' שניה תוך 9 חודשים בגלל טיפולים. האנדו' משגשג וכל מחזור יותר כואב מהקודם. ובאיזשהו מקום מרגישה כמוך , אין לי כוח לעוד ניתוח מה גם שגם אצלי שחלה שמאלית מקרטעת ביותר. ועוד יותר מפחיד לחזור שוב לטיפולים אח"כ. מבחינת עבודה לא אני האדם לייעץ לך מכיוון שכל מה שאגיד לך אני בעצמי לא עושה וגם אני בדילמה נוראית למרות שאני כבר 4 שנים וחצי במקום העבודה. אני חוזרת לעבודה אחרי שלושת ימי המחלה המסכנים שנותנים לי אחרי שאיבה לא מעיזה לקחת עוד, יום חופש במחזור גם כן רק בחודשים האחרונים כשזה הופך לבלתי נסבל. ולגבי הניתוח הקרוב כבר הודעתי שאני מעדיפה שיפול על חופשות החגים הקרבות.

 

[לוליק 37]

תודה סקיילי

באמת מייאש ומתסכל, כשארגע אלך להתייעץ עם ד"ר פילמר, אני סומכת עליו מאוד אבל אין לי כח נפשי לעמוד בעוד ניתוח. אני רואה בטלוויזיה את מחאת העגלות ובוכה, הלוואי והייתי במצב הזה, הן לא יודעות כמה כיף להן....

 

[זהבה240]

שאיבת בייציות

אני ממש לא מבינה בזה, אבל מה עם שאיבת בייצות ושמירתן למקרה שכן יפגעו בשחלה הבריאה ולא יהיו יותר ביוצים???? זהבה

 

[liats80]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

לוליק, אני מאוד מצטערת לשמוע מה את עוברת. מבינה אותך ואת היאוש. למרות שקשה לי לתאר את ההרגשנ עם הריון חוץ רחמי. נראה לי שאין הרבה ברירות מלבד להוציא את שק ההריון כפי שהומלץ לך. ואני מסכימה עם בעלך שאם כבר פרוסקופיה אז שינקו מה שאפשר. הקושי והפחד שלך ברורים. אני פשוט לא יודעת אם יש אלטרנטיבות. למרות הכאב, טיפול מהיר בהריון הזה יכו להיות חשוב להצלת השחלה. זה בסדר לבכות והלתאבל. יש לך מספיק על מה. אבל אני מקווה שתצליחי לאזור את הכוחות, להסתכל קדימה ולטפל בעצמך. את לא הורסת את העבודה החדשה שאת אוהבת. אחרי שבוע שבועיים תוכלי לחזור כשאת מרגישה טוב יותר. וכמו שכתבת הבריאות חשובה יותר מהכל. המון חיבוקים יקירה. מקווה שיעבור בקלות ומחזיקה אצבעות שיסתיים בצורה הטובה ביותר. ליאת.

 

[LaD]

../images/Emo24.gif

היי, אני יכולה רק לתאר לעצמי מה את עוברת... יש לי שאלה, הציעו לך אולי זריקת מטוטרקסט? לפעמים זה מציל מניתוח או לפחות הופך אותו לפשוט יותר... תרגישי טוב...

 

[לוליק 37]

תודה בנות, אתן מקסימות

הציעו לי זריקה, זה מצריך אשפוז של שבוע-שבוע וחצי ונאמר לי שלא תמיד זה מצליח, לעיתים יש צורך גם בלפרוסקופיה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, הרופא במיון היה מאוד נחמד, ניסה לא להלחיץ יותר מידי, המליץ על לפרוסקופיה. אני יודעת שזה הכי הגיוני וככה גם לנסות להסיר עוד מוקדים אבל אני לא מסוגלת לזה עכשיו, ממש קשה לי להחליט.

 

[LaD]

...

אני מניחה שכל מקרה הוא שונה, אבל יש לי חברה שעברה הריון חוץ רחמי שהשתרש בחצוצרה וקיבלה שתי זריקות מטוטרקסט ללא אישפוז. אבל שוב - כנראה שזה מאוד אינדיבידואלי. אני גם יודעת שאיפה שהיא התאשפזה הגישה לרוב היא לתת את המטוטרקסט ואם זה לא עובד לשלוח לניתוח, בעיקר במקרים בהם ניתן להמתין כמה ימים מבלי שיגרם נזק לגוף. ניתוח זה צעד משמעותי, ופתאום לקבל החלטה כביכול בין רגע בנוגע לביצוע של דבר כזה זה לא פשוט. אבל חשוב באמת שתשקלי את ההשלכות של כל צעד ותבדקי עם מה את יכולה להתמודד הכי טוב כרגע במסגרת האילוצים... אני לגמרי יכולה להזדהות עם התחושה של משהו שמחובתך לעשות בניגוד לרצונך או למוכנות שלך... אני מקווה שאיכשהו העידוד והחיזוקים יעזרו לך להגיע להחלטה. תשמרי על עצמך ותרגישי טוב!

 

[זואילי]

מצטערת לשמוע ../images/Emo201.gif

איזה כאב ותיסכול נורא

באמת שאין לי מושג בחוץ רחמי שיושב על השחלה (ובכלל), אבל האם דיברתם עם כירורג על האפשרות שבניתוח ינקו את שאר ממצאי האנדו וההידבקויות? אני מניחה שאם לא הולכים על כיוון של הזריקה, אז יש איזו דחיפות בניתוח בכל מקרה.. באם הבטא עדיין עולה. השאלה אם מבחינת הרופא שלך, מטרתו היא רק לטפל בחוץ רחמי, או ביותר מזה? כי אם זו אופציה, אז גם אני מסכימה עם בעלך. עדיין, זו אופציה מטלטלת. מבינה לגמרי את החששות הרבים. האם אחרי הניתוח ההוא שעברת, לא היתה בכלל תגובה שחלתית בשחלה שמאל? עשית IVF? למה כוונתך שלא היה ביוץ בשחלה השמאלית?

 

[לוליק 37]

היי זואילי

כן, אני בטיפולי IVF, השחלה שנותחה לא מבייצת ולכן אני בלחץ מניתוח בשחלה השנייה. עם כל כמות ההורמונים שהזרקתי היו 2-3 ביציות (מהשחלה שלא נותחה) ממש מתסכל. אני מחכה לתוצאות הבטא לראות אם יש עלייה. אם לא תהיה ברירה אני אלך לעוד ניתוח אבל אני אנסה לדחות את זה קצת, מאוד קשה לי נפשית לעבור את הסיוט הזה שוב.

 

[דפי 30]

יו לוליק

איזה קושי גדול לעבור את מה שאת עוברת וכמה לא פייר!!!! אני גם מסכימה עם סקיילי שאולי כדאי כבר ללכת על זה עד הסוף ולהתנקות מכל הממצאים המניאקים שיושבים שם בפנים... אני מבינה את אפיסות הכוחות, זו תחושה איומה ויש רגע כזה שמרגישים שדי! אני זוכרת את עצמי (רגע לפני המחזור שאיתו הגעתי לתל השומר ומשם לניתוח בחו"ל) יושבת עם עצמי ואומרת לאלוהים "די. הנה הצלחת לשבור אותי. נכנעת. די כבר תשחרר אותי!!!" הרגשתי בשיא השפל הפיזי והנפשי ואז, מהמקום הזה התחילו לקרות דברים טובים. ההצלה הגיעה. תזכרי ש"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"... לכי על זה, את תראי שתמצאי את הכוחות ותתחזקי ותראי כמה שהכל אפשרי!! ככה אנחנו בנות האנדו, אלוהים יודע בפנים שכנראה שיש לנו יותר כח מאחרות... (באסה) לגבי העבודה אני לא יודעת איך זה עובד אבל אם מישהו יעז לפטר אותך נשבעת לך שלמחרת כל הפורום על הדלת של הבוס לך, מקימות מאהל מחאה עם מגפונים על הראש שלו!! יהיה בסדר!!!! את מדהימה וחזקה ואני שולחת לך חיבוק ענק

 

[לוליק 37]

תודה דפי

אני מרגישה בתוך סיוט, הלוואי ומישהו היה מעיר אותי ואומר לי שזה רק חלום רע וזה לא באמת קרה.

 

[skylee]

זו בדיוק התחושה שלי

בלי קשר למה שמחכה לי בעתיד ניתוח או IVF או השד יודע מה . . .

 

[בטא מפוצצת פלוס 2]

לא פשוט בכלל.. ../images/Emo201.gif

קודם כל קחי חיבוק, כזה שעוטף ומנגב את כל הדמעות. את נמצאת בצומת דרכים מאד קשה, ונראה לי - וכמובן שזו לא דעה רפואית ועלייך להקשיב לרופא שלך - שאני הייתי מנסה את הזריקה קודם, כדי לנסות ולמנוע פגיעה בשחלה, או לפחות למזער עד כמה שניתן. האופציה הניתוחית תמיד קיימת. איך הבטא - עדיין עולה? רואים כבר שק? אין איזשהו דימום? ובלי קשר לכל מה שכתבתי עכשיו - בכל מקרה של כאבים חריגים, תפני מיד למיון. שיהיה בהצלחה מכל הלב.

 

[לוליק 37]

לצערי הבטא עולה

רואים שק בשחלה הימנית, יש דימום קל מאוד כבר שבועיים, לא מסוגלת להתאשפז, כבר לא יודעת מה לעשות.

 

[זואילי]

יקירה, את חייבת להתאשפז

את נושאת הריון חוץ רחמי שממשיך להתפתח וזה מסוכן!!! צר לי להיות בוטה כשאת עוברת סבל נפשי כל כך קשה, אבל אם תמשיכי לשאת את ההריון הזה, סיכוייך לאבד את השחלה ולסכן את חייך גדולים.

 

[זק המקורית]

היי לוליק עדכני מה קורה איתך...

 

[לוליק 37]

היי זק

תודה על ההתעניינות, הייתי יומיים בבי"ח למעקב, אני מחכה לראות מה קורה עם הבטא שעשיתי היום (ועדיין אין תוצאה), בשישי התחיל לי דימום, אני מקווה שזה סימן טוב, בכל מקרה אם הבטא לא תרד אני אסע מחר שוב לבי"ח לקבל את הזריקה. האמת שאני קצת מפחדת מזה, הבנתי מהרופא שזאת זריקה שהיא כמו כימותרפיה, עוצרת התפתחות מהירה של תאים.

 

[זואילי]

תרגישי טוב לוליק ../images/Emo140.gif

ושהכל כבר יהיה מאחורייך. תעשי גוגל על הזריקה, לאחריה יש תקופה בה מומלץ לא להרות.

 

[לוליק 37]

תודה זואילי

כנראה שלא תהיה לי ברירה ואני אסע לבי"ח, הבטא ממשיכה לעלות למרות הדימום. אני מקווה שזה יגמר עם הזריקה הזאת ואני לא יצטרך ניתוח חירום. כבר אין לי כח להתמודד עם כלום.