מיואשת לגמרי

[טל851]

מיואשת לגמרי

כלום לא מצליח לי בחיים האלה.אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שהייתי מאושרת כי הצלחתי במשהו.. או שבעצם אני כן זוכרת זה היה כשעברתי טסט ראשון לפני 4 וחצי שנים. אני מפחדת מכל החיים האלה,ממה שיהיה,מהחוסר וודאות הזאת.תמיד הייתי אופטימית ומחייכת והיום כבר לא.איבדתי את האמון בחיים,נהייתי פאסימית ואני מחייכת הרבה פחות וגם זה קורה רק כשאני עם חברות שהן הדבר היחיד שמחזיק אותי. אם יש אלוהים אז למה הוא לא עוזר לטובים.תמיד אומרים לי שמגיע לי חיים טובים כי אני טובת לב,עד עכשיו זה לא קורה. בקיצור החיים לא הוגנים ונמאס כבר לעבור מאכזבה לאכזבה. זהו פרקתי קצת

 

[efriend]

במה היית רוצה להצליח?

 

[אופירA]

זה באמת מייסר לעבור מאכזבה לאכזבה

מייסר ומדכא, תוקע את האדם באי עשייה, וממילא - באכזבה קבועה מעצמו... החיים לא הוגנים, כי לכל אדם יש תפיסה פרטית ואינדיבידואלית של צדק, שמבוססת בעיקר על מה שמתאים לו ונוח לו, ואי אפשר שתפיסה פרטית זו תתאים לכלל בני האדם. זה בכלל לא הגיוני. החיים מתנהלים על פי כללים אחרים, לא עפ"י תפיסת הצדק הפרטית, ועל כן הם אינם תואמים את תפיסת הצדק הפרטית, וממילא נתפסים כלא הוגנים. אדם שמנסה להתאים את כללי החיים לתפיסת הצדק שלו - ירגיש רע וירגיש שהחיים לא הוגנים ומפחידים. העצה היא ללמוד את הכללים של החיים ולהתאים את עצמך אליהם, ואז לא תצטרכי לפחד מהחיים. אינך צריכה לוותר על תפיסת הצדק העצמית שלך, אלא רק לוותר על לנסות להחיל אותה על כללי החיים, כי זה לא הולך. אם אינך מצפה מאלוקים להתאים את עצמו ואת כלליו אל התפיסה שלך, אלא מנסה להתאים את עצמך אליו - אזי הוא עוזר לך מאוד, ובגדול. ולא בגלל שהוא אגואיסט שרוצה שאת תתקפלי אליו ולא מוכן להתקפל אלייך, אלא בגלל שהוא ברא עבור בני האדם עולם מדהים ומושלם, והוא יודע שהעולם הזה טוב מאוד עבור האדם, ויודע שלא טוב לאדם שהאלוקים "יתאים" את כלליו אל האדם, כי כלליו של האדם אינם נכונים ותפיסתו שגויה. כאשר האדם מסכים לוותר לחיים על פי הכללים שאלוקים הנהיג בהם, אז הוא מקבל את הטוב שאלוקים העניק לו חיים. במצבך, ברוב המקרים צריכים עזרה מקצועית כדי ללמוד את החשיבה שמביאה לך הקלה, ביטחון, אמון ואושר. אבל גם עבודה עצמית עם החשיבה הזו יכולה להועיל - תלוי ברמת הסבל, הפוטנציאל האישי וברמת ההתנגדות שלך לעזרה מקצועית. עלייך קודם כל ללמוד חשיבה נכונה לגבי הצלחה וכשלונות. לידיעתך, גם להצליח בטסט רביעי/חמישי וכו' זה הצלחה, כי כל כישלון קודם הוא דרך של למידה. או שאתה לומד להשתפר בנהיגה, או שאתה לומד להתאים את עצמך לדרישות הטסטר, או שאתה לומד להתמודד עם אי הצדק הנובע מהאינטרסים של מורה/טסטר להרוויח הרבה כסף עליך, ולקבל את המציאות בלי להשליך על עצמך את הבעיה והעוול. אם כשלונות נתפסים בעינייך כלמידה, ואי הצלחה אינה רוע בעינייך - זו הדרך היחידה הנכונה להצלחה.

 

[טל851]

אני מנסה

אני מנסה לחשוב חיובי,בד"כ זה מה שעשיתי עד שהגיע הייאוש הגדול הזה. אני כל כך מפחדת מהחיים,שאני לא אצליח בלימודים,שאני לא אצליח למצוא עבודה אחרי הלימודים שאני לא אצליח לשלב עבודה ולימודים ביחד,שאני לא אמצא אהבה בקיצור המון דברים שמעיקים עליי ואני יודעת שכל היופי זה לחיות ולקבל את ההפתעות בחיים ולא לחשוב יותר מידי על העתיד אבל אני לא מצליחה... תמיד אמרו לי לא להצטער על דברים שקרו לי כי אם הם קרו אז סימן שזה היה צריך לקרות ושכל הכשלונות והתקופות הקשות היו בחיי כי למדתי מהם משהו אבל הגעתי למצב שאני פשוט מצטערת על כל טעות שעשיתי ועל כל חוויה קשה שעברתי

 

[פרפרי אהבה]

ההרגשה הזאת מוכרת לי מאוד |חיבוק

 

[פרפרי אהבה]

נשלח לי באמצע ה-

 

[פרפרי אהבה]

נו מה יהיה../images/Emo122.gif (צריכה להתרגל ללפטופ חדש)

בכל מקרה, אני מכירה את התחושה הזאת מאוד טוב ששום דבר לא מצליח, אבל למדתי שלפעמים זאת רק תחושה וצריך לראות את האור בקצה המנהרה ואת הדברים הטובים שקורים לנו. ולמשל, במקרה שלך- לראות איפה את כן טובה, איפה כן הצלחת. ואל תהיי שלילית ותגידי שאין, כי בטוחה שיש ולא מעט

בכל מקרה, אנחנו פה בשבילך.

 

[דוידה5]

איזו נשמה!

את ממש מזכירה לי אותי כי גם אני התייאשתי מהחוסר צדק הזה! כאילו מה עשיתי לא בסדר?.. האמת שביררתי את העניין הזה ומצאתי שלחיים יש חוקים! ממש כוחות שפועלים ואי אפשר ללכת נגדם בשום אופן. יש חוק במציאות שנקרא השוואת הצורה- כלומר מה בנו (רגשות ומחשבות) יותר נכון הצורה שלהן ואופיין זה מה שמצטייר לנו כלפי חוץ. בקיצור העולם הוא השתקפות שלנו! אם אנו רוצים לחולל שינוי חייבים להבין שהוא יכוון לפנימיות כי רק היא יכולה להתפתח.. (זה כמו לנסות לכלוך מהשיניים מהראי בו מסתכלים ולא מהשן עצמה). אז יש לי הצעה: תחקרי ותבדקי מה המציאות הזו רוצה ממך בכלל ולשם מה נועדת וכך תגלי שאי הנעימויות רק דחפו אותם ועזרו להגיע למקומך האמיתי! זה נראה לנו רחוק אבל יבוא יום ונברך על ה"רע" בהצלחה!!

 

[טל851]

תודה לכולם

דוידה5,תמיד הייתי בדיעה שמכל דבר רע יוצא תמיד משהו טוב וכל מה שעוברים בחיים קורה כי הוא מעצב את האישיות,היום אני קצת מפקפקת בזה.לא רוצה שיהיה לי רע כדי שבסוף יהיה טוב.אני כל כך מפחדת מהעתיד.כל היום אני רק חושבת על העתיד והעבר, אני לא מתרכזת בכלל בהווה. כמה שאני מנסה להכניס לי לראש לחשוב קצת על ההווה אני לא מצליחה בכל מקרה תודה לכולם.מקווה שיהיה טוב

 

[מדען חלל]

בואי אני אגיד לך משהו שהבנתי היום

וזה גם בא לי אחרי תקופה של רגשות ומחשבות לא קלים על החיים שלי. פתאום הבנתי שהחיים האלה לא שייכים לי.. ועצם הניסיון לשלוט בהם.. לא רק מגוחך, אלא הוא שורש הסבל.

 

[adamsplit]

אדם מתכנן תוכניות, ואלוהים צוחק

אני לא זוכר איזה פסיכולוג אמר את זה\ אבל רוח הדברים היא כזאת: נפש האדם היא מאד דינמית מצד אחד אבל תמיד משנה את המציאות לטעמה. הוא נותן לדוגמה מטופלת דכאונית שלא שלא חוותה שמחה ואושר(לדבריה) ארבע שנים, הוא מציין בפנינו שהדבר לא הגיוני ולא אפשרי: בטוח שהיא ראתה משהו מצחיק בטלויזיה, או משהו יפה ברחוב, ועוד ועוד. היא חוותה אושר, והיא בהחלט מסוגלת לו, אבל בגלל מצבה הקשה היא מדחיקה את היכולת הזאת ובוחרת להדחיק את האושר. ואני אתן דוגמה אחרת מהחיים שלי, יום אחד הגיע אלי חבר במצב דכאוני למדי, הוא אמר לי שהוא לא מבין איך הבנות הרעות תמיד מגיעות אליו, ואני(חבר רע שכמותי?) במקום לעודד אותו עניתי שפעם פעמיים יכול להיות שזו הייתה אשמתן, בגלל ש"תמיד" אותן נשים רעות אליו כנראה שהאשמה היא בו. אני מבין את הכאב שלך ולא מזלזל בו, אני יכול להציע לך חיבוק חם וכל מה שקשור בזה, אבל זה לא מה שבאמת יעזור לך... אם אני באמת רוצה לעזור אני צריך לומר לך כך: מי שבא עם גישה תבוסתנית לחיים אז החיים באמת בסוף יביסו אותו. אם במקום להתייחס לבעיה כאתגר ,וכשאת נתקלת בו רק לחשוב איך לעבור אותו וכיצד להשתמש בזה בתור מנוף להמשך, תתייחסי לבעיה בתור עוד מכשול שירפה את ידייך ויחליש אותך, אותו קיר משתק , לא תוכלי לעולם להתקדם, רק ליפול עמוק לתוך מעגל קסמים של יאוש ואכזבה. לגבי אלוהים: ביטוי שלי שיננו עוד מהילדות היה שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. אני מקווה שלא נפגעת משום דבר ממה שאמרתי, אני מודע לזה שאלו דברים מעט קשים, אבל הם נאמרו מכל הלב ולמענך

 

[טל851]

לא נפגעתי,להיפך

קראתי את מה שכתבת.הפנמתי ואנסה ליישם. תודה וסוף שבוע מקסים