מיהו מורה?

[קרמבול]

הספר מומלץ, הגורו קצת פחות.

בסיפרה הקלאסי "הדרמה של הילד המחונן" מתארת אליס מילר את שני הביטויים האפשריים של ההפרעה הנרקיסיסטית - האחד הוא דכאון, והשני הוא גרנדיוזיות. הדכאוניים לא נהפכים לגורואים. אבל הגרנדיוזיים... סחתיין עלייך בחזרה.

 

[alissa]

מדוע דיכאון

הוא ביטוי להפרעה נרקיסיסטית?

 

[קרמבול]

לא פסיכולוג... אבל

הפרעה נרקיסיסטית נגרמת כאשר צרכיו הטבעיים של התינוק (שיראו אותו כמוקד עצמאי של פעילותו, שיכבדו אותו ואת רגשותיו, ולא ינצלו אותו, ובאופן כללי שלא יפילו עליו את כל הצרכים והכעסים הלא מודעים) לא באים על סיפוקם. תינוק כזה נאלץ לוותר על העצמי שלו (לא העצמי הרוחני כמובן, אלא על רגשותיו ורצונותיו האותנטיים), ולחפש כל חייו את מה שהוריו לא נתנו לו. למה זה מוביל לדכאון? יש כל מיני תשובות: * כי התינוק נאלץ "לחסל" את רגשותיו. כלומר, זהו אקט של תקיפה עצמית, בו הדיכאון אחראי על המתת חלק מהרגשות הלא רצויים. * הדכאון הוא תגובה על הכאב שלא הובע, שנגרם מאובדן האהבה (או מהפער בין איך שההורים אהבו שאהיה, לבין מה שאני באמת). לפי גישה זו, אם הכאב נחווה - הדיכאון נעלם. * בגלל ההכחשה של אובדן "האובייקט האידיאלי". כלומר, חוסר ההכרה בכך שאמא לא באמת אוהבת אותי או שם בשבילי, ושצורך זה לעולם לא יסופק. * אפשר גם לנסות תשובה רוחנית: הדכאון הוא ביטוי לניתוק הכאוב מהוויה הפנימית האמיתית (אהבה, שמחה, אחדות) והתחלת הכאב, נפרדות, פחד, כעס. * ואפשר בנימה אישית: זה ממש ממש באסה שההורים שלך לא ראו אותך ממטר.

 

[alissa]

אאאאאאאאאווווווווווו

<בנוסח קריאת אהדת קהל אמריקאי

>. עצוב הקטע עם ההורים

אולם ישנם מספר גדול של סוגי דכאונות ולא כולם באים לידי ביטוי באמצעות נרקיסיזם. אם כן,לפי מה שאתה אומר הבסיס להתנהגות נרקיסיסטית הוא דיכאון עמוק?. והרי רוב רובה של החברה נגועה בנרקיסיזם. ההסבר האומר שדכאון הוא תגובה לכאב שלא הובע נראה לי כמכיל את כל הסיבות גם יחד ואינו עומד בסתירה לתשובה הרוחנית. אז אולי כדאי שבמקום לומר לאנשים "שלא תדעו צער" נאמר : "שתדעו לתת מקום גם לצער"?

 

[קרמבול]

וואלה.

טוב, זה כבר בטוסיק של השירשור. אולי נעשה איזה שירשור דיכאון ונרקיסיזם פעם... בינתיים אני מודה שאני לא ממש מבין בכל סוגי הדכאון, אבל ברור לי שאפשר ומאד רצוי לא לבלות את חיינו הקצרים במצב תודעתי זה.

 

[בת דמות]

הי קרמבול

כנראה שמה שמתאים - מתאים, ומה שלא- אז לא. לגבי ההתרשמות שלך- אני לא לגמרי מופתעת, שמעתי דברים דומים מכמה אחרים. חשבתי לספר לך באופן כללי עד כמה קשר בין גורו לתלמיד הוא מצע מושלם לקשת של השלכות וחשיפת משחקי כוחות שורשיים ועמוקים, כולם בסופו של דבר יפלו. בהנחה שהמורה מספיק סבלני, מוכשר - ובעצמו משוחרר. ובהנחה שהתלמיד רוצה את חירותו יותר מאשר להתעסק בדרמות של האישיות. זו נקודה מאוד חשובה. אני באמת לא חושבת שמורה אחד יכול או צריך להתאים לכולם, ועד כמה שלטעמי ההתבטאויות שלך הן גסות (באיכותן)- אני לא מנסה לשכנע אותך אחרת. רק לומר שלא צריך להתבלבל מהטקסיות, המסורתיות ואוירת הרצינות שאופפת את המפגש עם רזה. מי שמתרגל איתו יודע שעצם התרגול והכיוון שלו אינו מאפשר לשהות במקום שבו מתרחשים משחקי התפקידים, ולכן במהותו סותר את ההשלכות והקבעונות עליהן אתה מדבר. המטרה של משחק התפקידים גורו- תלמיד היא להרפות מהמשחק אל תוך ידיעה עצמית, וממנה מתקיימים מאליהם הקשרים האנושים בפשטות, באחווה ובאהבה. אמנם לא חייבים בשביל זה מורה- אבל זו זכות וברכה שאני מאחלת לך.

 

[קרמבול]

התבטאות לא גסה.

ההתרשמות שלי היא מרזה האדם הפרטי, ולא המורה (מעולם לא הייתי במפגש מדיטציה איתו). אם הוא עזר לך כמורה, אז אשריך, אבל האם את באמת חשה אינטואיטיבית שאת מכירה אותו מספיק כדי לדעת אם הוא חי את מה שהוא מטיף לו? (ואם אינך מכירה אותו מספיק, אז מהו החלק הנסתר, ומדוע הוא נסתר?)

 

[בת דמות]

תגיד, מאיפה הצ'יפ על הכתף שלך?

לא כבד לך? המלצת לשלילה על "הגורו". הגבת בביקורת על ההוראה שלו ויחסיו עם תלמידיו, לשאלה של אננדי בשירשור על מורים רוחניים. אז בעצם אתה רוצה לומר שלא אהבת אותו כבן אדם והוא לא עונה על הציפיות שלך של איך נראית חמלה, אחדות ואהבה בפועל. אם אין לך אמון בו, זה הסיפור שלך. אבל מהיכן הצורך לחבל באמון של אחרים? במקרה שלי זה מאוחר מדי. כבר שרדתי את הגילוי שרזה הוא אכן הארה וגם אנושי ולא אידאל, יכולתי לאהוב ולקבל רק התקרקעה וגדלה

 

[dharmax]

המממ...

מצטער שאני דוחף את האף, אבל קצת חורה לי מה שכתבת פה ובכלל כמה הודעות אחרונות שלך... לא יודע מה עובר עליך, אבל נראה לי שאת כועסת בימים האחרונים באופן כללי, אבל מי אני שאדע. אתייחס להודעה האחרונה הזו שלך. 1. אני חושב שקרמבול הביע דעה אישית כנה... זו זכותו המלאה... 2. אולי יש שיפיקו ממנה תועלת. בין היתר, אולי, היכולת להמנע מנאיביות מבחינת הדרך עצמה (שזה מאוד מאוד חשוב לדעתי) ובעניין של "הערצת דמויות" וכו'. 3. אמרת "מהיכן הצורך לחבל באמון של אחרים"?! - אני חושב שההתרעמות שלך באה מאגו, והיא איננה עניינית או אפילו בוגרת. החלטת שיש לו "צורך" כזה והחלטת שזו "חבלה"? זו האשמה די גסה ואפילו מעליבה. לדבריך: אז את היית צריכה "לשרוד" את המובן מאליו לכמה אנשים, ואז אהבתך "התקרקעה". אולי אם היית שומעת את דבריו של קרמבול קודם, היית מגיעה מקורקעת מלכתחילה למשל... ברכות ... ואני מקווה שהביקורת *הזו* לא תגרום לך להחליט פתאום שאני מנסה לחבל לך במשהו...

 

[בת דמות]

דרמקס במקרה שלך האמון שאני רוחשת לך

עבר תהליך הפוך. ובאופן בלתי צפוי גם זה הרחיב את יכולתי לקבל אותך. אבל לא בהכרח לקבל את הדרכים בהן אתה מפיץ את דעותיך האישיות (כשהן מערבות או עושות שימוש בדמותי או בדברי). את זה עשית, ואתה יודע איפה. אם יש לך סימן שאלה בעניין אתה מוזמן להעביר את הדיון למסרים. וקרמבול גם עשה זאת בתגובתו "התבטאות לא גסה". להערכתי הוא מודע לכך היטב אך במידה וירצה שאסביר למה אני רואה זאת כך- גם הוא מוזמן לעבור למסרים. את עיקרי דעתי על עירבוב הרשויות שעשה, כבר העברתי בצורה מספיק ברורה, בעיני. נושא ההשלכות ו slippery slopes בקשר מורה- תלמיד הוא רחב ומעניין, למי שיש איזשהו נסיון לא תיאורטי בעניין הוא גם מרובד משמעויות (להבדיל מקלישאות). אשמח להשתתף בדיון ענייני בנושא זה, אם ארגיש שרמת ואיכות הדיון מאפשרת להכנס לדקויות. אחרת חבל על הזמן, זה רק עושה יותר בלבול. יאללה יום טוב שיהיה

 

[dharmax]

האמת היא, שאני לא מבין

האמת היא, שאני לא מבין על מה את מדברת... לא זכור לי מתי עשיתי שימוש בדמותך (שאותה אינני מכיר, בסך הכל) או בדבריך למטרת הפצה של דעות אישיות שלי, אלא אם כן את מדברים על תגובות, שפשוט מכילות דעות אישיות שלי, שזה הלא בדיוק מה שאמור להיות בשיחה... התחושה שלי, היא שהפורום הזה, איננו מקום בריא, וזה קל לראות את זה....אם או בלי קשר לכלום. ברכות

 

[אינקה]

א. איננו מתבגרים מתגובה של מישהו

ב. גם לא מאבדים את הנאיביות. ג. גם דעה "כנה" מגיעה בלי שום בעיה מהאגו. ד. יש להניח שאם היא היתה קוראת קודם היא פשוט לא הייתה מגיעה בכלל.

 

[קרמבול]

סליחה.

סליחה אם ציערתי אותך באזשהו אופן. בסך הכל אמרתי את התרשמותי, ואת אמרת את התרשמותך. בכל אופן, נראה לי שבתחום הגורואים - אם אפשר לחבל לך באמון, אז כדאי שמישהו יעשה זאת. ואם האמון שלך מלא - מה זה משנה שמנסים לחבל לך בו?

 

[dharmax]

היה אחד בשם זה

שפעם, לפני שנים, שרץ בפורום מדיטציה (לא זוכר אם בפורום של תפוז) ולמרות שדיבר לעיתים קרובות דברים של טעם, ממש לא התלהבתי ממנו. התרשמתי שהוא היה צמא מדי לתשומת לב ולשם כך יצר כמה שמות-משתמש וניהל דיונים עם עצמו שבהם הביע התלהבות מעצמו. הוא תמיד גם כתב באנגלית עילגת, משום מה, כשהוא כתב בתור "עצמו". אני מניח שיכול מאוד להיות שזה לא אותו אדם. ברכות

 

[drall]

זה אותו אדם

אבל הוא לא כתב ב"תפוז" אף פעם ככל שידוע לי. אתה מדבר על פורום מדיטציה ב"IOL" לפני שהתאחדו עם ואללה.

 

[barak001]

תודה

האתרים טובים, אבל לא מצאתי בהם עדיין אופציות טובות (בגלל הריחוק הגיאוגרפי, או בגלל שמעבירים קורסים וזה לא במסגרת קבוצה קבועה...) האם רזה ילמד בארץ בקביעות, או שהוא מעביר רק סוף שבוע אחד?

 

[בארס]

"המאפיה הצרפתית."

תגלית... אני תלמיד של ז'אן סנטס מיזה 7 שנים שהיה תלמיד של ד"ר מישל קונז' ומאדם דה זלצמן ... מתלמידיו הישירים של ג. א. גורדייף.

 

[בארס]

קישורים

ד"ר מישל קונז' ומאדם דה זלצמן זאן סנטס

 

[בארס]

"אין קישורים"

פרטים במסרים

 

[dharmax]