מידע חשוב ! ! !
- פותח הנושא shli10
- פורסם בתאריך
cuckingfunt
New member
היו תאגידים בעולם הלא חדש?
בדידות.קום הוא אתר תעמולה.
בדידות מציג את הצדדים השליליים של הגלובליזציה (כן, גם אני מודה שיש כאלה...). מה שהוא לא מציג זה את הצמיחה הכלכלית שהתאגידים מביאים למדינות עולם שלישי. את הקידמה והטכנולוגיות הרפואיות שיכולות לפתור צרות רבות (רעב, מחלות). רק תאגידים גדולים יכולים להביא מסה ענקית של תרופות לאיידס למדינות אפריקה, לדוגמא. אז תחשבי על זה. הדרך הקלה ביותר למצוא מידע בנושא הספציפי הזה היא דרך גוגל. אם תכניסי מחרוזת מתאימה, תקבלי תוצאות, באחריות.
בדידות מציג את הצדדים השליליים של הגלובליזציה (כן, גם אני מודה שיש כאלה...). מה שהוא לא מציג זה את הצמיחה הכלכלית שהתאגידים מביאים למדינות עולם שלישי. את הקידמה והטכנולוגיות הרפואיות שיכולות לפתור צרות רבות (רעב, מחלות). רק תאגידים גדולים יכולים להביא מסה ענקית של תרופות לאיידס למדינות אפריקה, לדוגמא. אז תחשבי על זה. הדרך הקלה ביותר למצוא מידע בנושא הספציפי הזה היא דרך גוגל. אם תכניסי מחרוזת מתאימה, תקבלי תוצאות, באחריות.
../images/Emo2.gif אנחנו חיים באותו עולם?
מעניין, אבל לי לא כל-כך זכורה צמיחה כלכלית באפריקה. דווקא יש שם צמיחה כלשהי, אבל לא בכלכלה - יותר בתחומים של מחלות, פשיעה, שחיתות, מלחמות, ורעב. ודווקא צמיחה כלכלית הגיעה מאפריקה ומאוצרות הטבע שלה - אבל כולה למדינות המערב. מה שמעניין אותי יותר מכל זה התרופות לאיידס - אתה יכול אולי להזכיר לי איזה תאגיד שולח תרופות לאפריקה?
מעניין, אבל לי לא כל-כך זכורה צמיחה כלכלית באפריקה. דווקא יש שם צמיחה כלשהי, אבל לא בכלכלה - יותר בתחומים של מחלות, פשיעה, שחיתות, מלחמות, ורעב. ודווקא צמיחה כלכלית הגיעה מאפריקה ומאוצרות הטבע שלה - אבל כולה למדינות המערב. מה שמעניין אותי יותר מכל זה התרופות לאיידס - אתה יכול אולי להזכיר לי איזה תאגיד שולח תרופות לאפריקה?
לידיעתך:
אני ממש לא רוצה להרחיב בנושא, מדינות המזרח הרחוק, אליהן הגיעו תאגידים אמריקאיים כמו מקדונלדס, צמחו פלאים כלכלית ואיפשרו לתעשיות מקומיות לפרוח בזכות עצמן. אמנם ישנן ההשפעות השליליות של הגלובליזציה (אותן ציינת), אבל אסור לתת לאנטי-אמריקניזם לעוור אותנו. צריך לראות תמונה גדולה, ולא השפעה מקומית וזמנית על חברה קטנה.
אני ממש לא רוצה להרחיב בנושא, מדינות המזרח הרחוק, אליהן הגיעו תאגידים אמריקאיים כמו מקדונלדס, צמחו פלאים כלכלית ואיפשרו לתעשיות מקומיות לפרוח בזכות עצמן. אמנם ישנן ההשפעות השליליות של הגלובליזציה (אותן ציינת), אבל אסור לתת לאנטי-אמריקניזם לעוור אותנו. צריך לראות תמונה גדולה, ולא השפעה מקומית וזמנית על חברה קטנה.
האזרח דרור
New member
גם אסף פרגי הוא אתר תעמולה
לפחות בדידות דוט קום אומר שהוא אתר שמראה את הצד הפחות יפה של הגלובליזציה, אסף פרגי עושה תעמולה לא פחות, אבל לא מודה בזה. כולנו בני אדם, לא אלים. ולכן אין לנו היכולת לראות משהו (אפילו לא כוס קפה) בצורה הוליסטית. לדוגמא לאחד השאלה היא איפה יצרו את הקפה, לשני השאלה היא מה הגודל של הכוס (אם הוא אופה לדוגמא), אחר יתעניין בצבע של הכוס ובעיצוב, רביעי יתעניין אם היא כוס חד פעמית , החמישי אם הציפוי שלה יורד בחום גבוהה, השישי בתנאי הייצור, והשביעי בכמות הסוכר. ברור שלגולובליזציה יש צדדים חיובייים, בדידות לא דן בהם היות וכל שאר כלי התקשורת עושים את זה יום יום, שעה שעה (לדוגמא "פיתוח תרופות לאידס" את התקשורת ואת אסף פרגי לא מעניין מאיפה בא איידס ולמה הוא נפוץ כל כך באפריקה של ימנו - זנות מתשפטת, אנשים שעוברים מהכפר לעיר או עוברים בין מדינות כדי לחפש עבודה, מחטים נגועות שועברות שימוש חוזר ללא חיטוי - בקיצור איידס קשור מאוד לגלובליזציה גם אם לפרגי זה לא ממש נוח לדבר על זה - דרך אגב, כדי לשכנע את חברות התרופות שאפשר יהיה לייצר תרופות נגד איידס במדינות העולם השלישי - היה צורך בהפגנות ענק כדי של מי ? אה של הנג'סים האלה - המפגינים נגד הגלובליזציה. - ודרך אגב, שום תרופה נגד איידס לא תעזור למאות מיליוני אפרינקים ואסיאתים היות והם לא מסוגלים לקנות את התרופה - וגם ללבנים עשירי התרופה עיוזרת רק לזמן קצוב. כל זה אסף היה יכול לקרוא בספר שנרקא המגפה הבאה - שם יש פרק שלם שמוקדש ל"thirwoliztion" - או להפיכת יותר ויותר חלקים בעולם ל"עולם שלישי" . אבל מה זה מעניין את אסף פרגי, העיקר שהתאגידי צומחים. בדידות לא יוצא נגד אמריקה , ולא נגד "אירקניצזיה" את זה עושה חלק מהתקשורת הצהובה שאסף פרגי קורא. תאגידים הם כיום בינלואמיים ותרבות הצריכה אינה קשורה במאום בלאומיות האמריקנית או במסורת שיש לה ייחוד אמריקני. מדינות המזרח הרחוק "צמחו" יותר מאשר אפריקה - הורי. אבל הרבה יותר בגלל חוקי "כלכלה חופשית" והרבה פחות "תודות" לתאגידים כמו מקדונלדס. הסיבה ל"צמיחה" המהירה שם היא מוסר עבודה גבוהה וקיומם של מוסדות לשמירה על הרכוש הפרטי מול השלטונות. אבל גם בדרום מזרח אסיה, ה"צמיחה" היא לא בדיוק חלום גן עדן שאסף מצייר. בתאילנד לדוגמא מוכרים את הילדים לזנות. וגם אינדונזציה זה לא בדיוק מתכון לגן עדן. הצמיחה במדינות שכן צמחו כמו הונקונג או דרום קוריאה קידמה שכבה לא רחבה במיוחד של סופר עשירים, וכל השאר נשערו לחיות בעוני גדול (עם בעיות נוספות כתוצאה מה"צמיחה" - כלומר הרס הכלכלה הלא כספית לטובת הכלכלה הכספית והרווחים של מעט אנשים. "השפעה מקומית" - כמילארד אנשים חיים כיום במצב של תת תזונה. כ שני מילאירד אין גישה למים ראויים לשתיה. המצב הסביבתי - מדתרדר. העוני בין העולם השלישי לראשון מעמיק -מפער של אחד ל20 לפני 50 שנה, לפער של 1 ל 60 כיום. גם הפערים בתוך המדינות מעמיקים - לדוגמא מדינת ישראל או ארה"ב או בריטניה (או כל מדינה שתבחרו). כמות העסקים הקטנים יורדת מיום ליום לטובת פריחתן של פחות ופחות חברות ענק. אבל צריך לראות את התמונה הגדולה - מה לעשות - צודק.
לפחות בדידות דוט קום אומר שהוא אתר שמראה את הצד הפחות יפה של הגלובליזציה, אסף פרגי עושה תעמולה לא פחות, אבל לא מודה בזה. כולנו בני אדם, לא אלים. ולכן אין לנו היכולת לראות משהו (אפילו לא כוס קפה) בצורה הוליסטית. לדוגמא לאחד השאלה היא איפה יצרו את הקפה, לשני השאלה היא מה הגודל של הכוס (אם הוא אופה לדוגמא), אחר יתעניין בצבע של הכוס ובעיצוב, רביעי יתעניין אם היא כוס חד פעמית , החמישי אם הציפוי שלה יורד בחום גבוהה, השישי בתנאי הייצור, והשביעי בכמות הסוכר. ברור שלגולובליזציה יש צדדים חיובייים, בדידות לא דן בהם היות וכל שאר כלי התקשורת עושים את זה יום יום, שעה שעה (לדוגמא "פיתוח תרופות לאידס" את התקשורת ואת אסף פרגי לא מעניין מאיפה בא איידס ולמה הוא נפוץ כל כך באפריקה של ימנו - זנות מתשפטת, אנשים שעוברים מהכפר לעיר או עוברים בין מדינות כדי לחפש עבודה, מחטים נגועות שועברות שימוש חוזר ללא חיטוי - בקיצור איידס קשור מאוד לגלובליזציה גם אם לפרגי זה לא ממש נוח לדבר על זה - דרך אגב, כדי לשכנע את חברות התרופות שאפשר יהיה לייצר תרופות נגד איידס במדינות העולם השלישי - היה צורך בהפגנות ענק כדי של מי ? אה של הנג'סים האלה - המפגינים נגד הגלובליזציה. - ודרך אגב, שום תרופה נגד איידס לא תעזור למאות מיליוני אפרינקים ואסיאתים היות והם לא מסוגלים לקנות את התרופה - וגם ללבנים עשירי התרופה עיוזרת רק לזמן קצוב. כל זה אסף היה יכול לקרוא בספר שנרקא המגפה הבאה - שם יש פרק שלם שמוקדש ל"thirwoliztion" - או להפיכת יותר ויותר חלקים בעולם ל"עולם שלישי" . אבל מה זה מעניין את אסף פרגי, העיקר שהתאגידי צומחים. בדידות לא יוצא נגד אמריקה , ולא נגד "אירקניצזיה" את זה עושה חלק מהתקשורת הצהובה שאסף פרגי קורא. תאגידים הם כיום בינלואמיים ותרבות הצריכה אינה קשורה במאום בלאומיות האמריקנית או במסורת שיש לה ייחוד אמריקני. מדינות המזרח הרחוק "צמחו" יותר מאשר אפריקה - הורי. אבל הרבה יותר בגלל חוקי "כלכלה חופשית" והרבה פחות "תודות" לתאגידים כמו מקדונלדס. הסיבה ל"צמיחה" המהירה שם היא מוסר עבודה גבוהה וקיומם של מוסדות לשמירה על הרכוש הפרטי מול השלטונות. אבל גם בדרום מזרח אסיה, ה"צמיחה" היא לא בדיוק חלום גן עדן שאסף מצייר. בתאילנד לדוגמא מוכרים את הילדים לזנות. וגם אינדונזציה זה לא בדיוק מתכון לגן עדן. הצמיחה במדינות שכן צמחו כמו הונקונג או דרום קוריאה קידמה שכבה לא רחבה במיוחד של סופר עשירים, וכל השאר נשערו לחיות בעוני גדול (עם בעיות נוספות כתוצאה מה"צמיחה" - כלומר הרס הכלכלה הלא כספית לטובת הכלכלה הכספית והרווחים של מעט אנשים. "השפעה מקומית" - כמילארד אנשים חיים כיום במצב של תת תזונה. כ שני מילאירד אין גישה למים ראויים לשתיה. המצב הסביבתי - מדתרדר. העוני בין העולם השלישי לראשון מעמיק -מפער של אחד ל20 לפני 50 שנה, לפער של 1 ל 60 כיום. גם הפערים בתוך המדינות מעמיקים - לדוגמא מדינת ישראל או ארה"ב או בריטניה (או כל מדינה שתבחרו). כמות העסקים הקטנים יורדת מיום ליום לטובת פריחתן של פחות ופחות חברות ענק. אבל צריך לראות את התמונה הגדולה - מה לעשות - צודק.
מה בסך הכל ביקשתי להגיד???
ראשית, הבהרה: ל"אזרח" דרור ולי יש ויכוח עתיק בנושאים שונים ומשונים. אפשר לומר שאידיאולוגית, אנחנו פלוס ומינוס (אתם תחליטו מי זה מי). זה מסביר את ההודעה האחרונה שלו שמכוונת אישית אליי, ולא לשאלה שנשאלה. במה שאני אכתוב אין כוונה להתווכח עם דרור, אלא לתמצת רעיונית את דעתי על גלובליזציה ואנטי-גלובליזציה. מה כבר כתבתי?! אמרתי שלגלובליזציה יש השפעות חיוביות, ציינתי אותן. גם אתם מסכימים לזה. הפיכת העולם לכפר גלובלי היא תהליך ארוך ומייגע, אבל המטרה שלו היא מטרה נכונה: לצמצם פערים, ולהעלות את רמת החיים בעולם כולו מעלה. זוהי מטרת הגלובליזציה. מעבר לזה שזהו תהליך חיובי ביסודו, הוא גם תהליך הכרחי. למדינות עולם שלישי אין את האמצעים לחלץ את עצמן מהמצב בהן הן מתקיימות. לכן הן זקוקות לעזרה, עזרה ממדינות חזקות יותר. הוקמו ארגונים בינלאומיים למאבק ברעב, במחלות, בשחיתות, באלימות, ובכל הליקויים בהן העולם השלישי נגוע. כל זה - באופן עקרוני. באופן מעשי, הרבה ממה שהאזרח דרור שפך עליי הוא נכון. מתקיים עושק של המדינות האלו ע"י ארגונים בינלאומיים רבי-עוצמה ("התאגידים") שבאמת לא אכפת להם מהאזרח הקטן. מטרתם היחידה היא לעשות כ-ס-ף, ואין שום דבר רע בזה. אי אפשר לבוא בטענות לנייקי שמייצרים נעליים ב"סדנאות יזע" (תרגום עילג...) בקוריאה. אפשר לבוא בטענות לממשלת קוריאה שמרשה לדבר כזה לקרות. כנ"ל לגבי ממשלת ארה"ב. בקיצור, אל תצפו מהתאגידים שישמרו עליכם, ואל תבואו אליהם בטענות. זו רק דוגמה אחת לתופעות הלוואי השליליות של הגלובליזציה. אי-אפשר היה לצפות שהתהליך הזה יהיה חלק. יש כאן התנגשות בין תרבויות, בין דרכי חיים, ובין מעמדות. צריך לפקח על התהליך, ולמנוע ככל האפשר מקרים של ניצול והשפלה. אבל מצד שני, אי אפשר להתנגד לגלובליזציה קטגורית. אי אפשר לפסול את התהליך לגמרי. זה תהליך חיובי ביסודו, שבלעדיו הפערים יתרחבו עוד ועוד. בגלל זה אני בכלל לא מבין למה יש תנועות אנטי-גלובליזציה, או פורום כזה. לדעתי האנשים האלה מפספסים את הנקודה קצת. אין סיבה להתנגד לגלובליזציה מבחינה רעיונית. זה רעיון הומני, שנולד מתוך רצון טוב לסייע לאלה בעולם שמזלם הפנה להם עורף. אגב, אני בדרך כלל לא כזה רהוט ורך. בפורום הזה אני משתדל להיות קצת בוטה, אגרסיבי, ובגלל זה דרור כועס עליי כל-כך... קח את זה בקלות, דרור. אנחנו בסך הכל מדברים פה.
תודה רבה.
ראשית, הבהרה: ל"אזרח" דרור ולי יש ויכוח עתיק בנושאים שונים ומשונים. אפשר לומר שאידיאולוגית, אנחנו פלוס ומינוס (אתם תחליטו מי זה מי). זה מסביר את ההודעה האחרונה שלו שמכוונת אישית אליי, ולא לשאלה שנשאלה. במה שאני אכתוב אין כוונה להתווכח עם דרור, אלא לתמצת רעיונית את דעתי על גלובליזציה ואנטי-גלובליזציה. מה כבר כתבתי?! אמרתי שלגלובליזציה יש השפעות חיוביות, ציינתי אותן. גם אתם מסכימים לזה. הפיכת העולם לכפר גלובלי היא תהליך ארוך ומייגע, אבל המטרה שלו היא מטרה נכונה: לצמצם פערים, ולהעלות את רמת החיים בעולם כולו מעלה. זוהי מטרת הגלובליזציה. מעבר לזה שזהו תהליך חיובי ביסודו, הוא גם תהליך הכרחי. למדינות עולם שלישי אין את האמצעים לחלץ את עצמן מהמצב בהן הן מתקיימות. לכן הן זקוקות לעזרה, עזרה ממדינות חזקות יותר. הוקמו ארגונים בינלאומיים למאבק ברעב, במחלות, בשחיתות, באלימות, ובכל הליקויים בהן העולם השלישי נגוע. כל זה - באופן עקרוני. באופן מעשי, הרבה ממה שהאזרח דרור שפך עליי הוא נכון. מתקיים עושק של המדינות האלו ע"י ארגונים בינלאומיים רבי-עוצמה ("התאגידים") שבאמת לא אכפת להם מהאזרח הקטן. מטרתם היחידה היא לעשות כ-ס-ף, ואין שום דבר רע בזה. אי אפשר לבוא בטענות לנייקי שמייצרים נעליים ב"סדנאות יזע" (תרגום עילג...) בקוריאה. אפשר לבוא בטענות לממשלת קוריאה שמרשה לדבר כזה לקרות. כנ"ל לגבי ממשלת ארה"ב. בקיצור, אל תצפו מהתאגידים שישמרו עליכם, ואל תבואו אליהם בטענות. זו רק דוגמה אחת לתופעות הלוואי השליליות של הגלובליזציה. אי-אפשר היה לצפות שהתהליך הזה יהיה חלק. יש כאן התנגשות בין תרבויות, בין דרכי חיים, ובין מעמדות. צריך לפקח על התהליך, ולמנוע ככל האפשר מקרים של ניצול והשפלה. אבל מצד שני, אי אפשר להתנגד לגלובליזציה קטגורית. אי אפשר לפסול את התהליך לגמרי. זה תהליך חיובי ביסודו, שבלעדיו הפערים יתרחבו עוד ועוד. בגלל זה אני בכלל לא מבין למה יש תנועות אנטי-גלובליזציה, או פורום כזה. לדעתי האנשים האלה מפספסים את הנקודה קצת. אין סיבה להתנגד לגלובליזציה מבחינה רעיונית. זה רעיון הומני, שנולד מתוך רצון טוב לסייע לאלה בעולם שמזלם הפנה להם עורף. אגב, אני בדרך כלל לא כזה רהוט ורך. בפורום הזה אני משתדל להיות קצת בוטה, אגרסיבי, ובגלל זה דרור כועס עליי כל-כך... קח את זה בקלות, דרור. אנחנו בסך הכל מדברים פה.
האזרח דרור
New member
מי מתנגד לגלובליזציה
הרי היה את הוויכוח הזה איזה 100 פעמים (לפחות) בפורום הזה. העיתונות מציגה את המפגינים כ"אנטי גלובלציה" ואתה (ועוד רבים אחרים) קונים את הלוקש הזה ומיד אני ואחרים צריכים להסביר שאין לנו אחות. באתר בדידות כתוב "הצד האפל של הגלובליזציה" לא "הגלובליזציה היא רעה". ותראה גם את הנושאים שם - מדובר על שלטון תאגידים, תרבות הצריכה, הקרב על התקשרות וחופש הביטוי וכו'. את הטענה כאילו המפגינים מוחים בצורה קטגורית כנגד הגלובליזה המציאה העיתונות. חפש מאמרים בנושא ותמצא דיונים על נושאים ספציפיים ולא אמירה קטגורית כפי שאתה מחפש. ברור שיש גם ביקורת על מושג הגלובליזציה עצמו - שכן כמו המונח "שלום" או "אמת" בספר 1984 , לקחו מילה, רוקנו אותה מהתוכן המקורי שלה והפכו אותה לכלי שליטה וכו'. "אפשר לבוא בטענות לממשלת קוריאה שמרשה לדבר כזה לקרות. כנ"ל לגבי ממשלת ארה"ב. בקיצור, אל תצפו מהתאגידים שישמרו עליכם, ואל תבואו אליהם בטענות. זו רק דוגמה אחת לתופעות הלוואי השליליות של הגלובליזציה. אי-אפשר היה לצפות שהתהליך הזה יהיה חלק. יש כאן התנגשות בין תרבויות, בין דרכי חיים, ובין מעמדות. צריך לפקח על התהליך, ולמנוע ככל האפשר מקרים של ניצול והשפלה. " אני חולק עליך לחלוטין כאן. מה זאת אומרת "התנשות בין תרבויות" בין התרבויות של מי למי. יש כאן תהליך של בליעת תרבויות - על ידי תרבות הצריכה. תרבות שרוב בני האדם דוחים - אבל היא מקודמת על ידי מוסדות הכוח והכסף. יש תהליך של הכחדת תרבויות לא של התמזגות או סינגרה וכו'. אז זהו? אני רשאי רק לבוא בטענות לממשלת קוריאה? ומה אם זו ממשלה לא דמוקרטית? ומה עם לממשלת קוריאה אין ברירה כי: א. כי כדי לקבל מימון ולבחר הפוליטקאים שם וכאן חייבים לתת תמיכה לבעלי ההון ב. כי אם הם לא יתחרו בכל השאר ויורידו סטנדרטים, התאגיד ובעלי ההון יעבירו את ההשקעה למקום אחר. (תהליך שזכה כבר לכינוי - המרוץ לתחתית - ראה קישור למסמך קצר בבדידות בנושא). כל עוד אתה נמתח את התהליך של הגלובליזציה כסינגריה בין מדינות ופתחית גבולות אז יש תקווה במה שאתה אומר. אני מפרש את התהליך אחרת לגמרי - מעבר של הכוח הכלכלי מאזרחי המדינות העשירות לידי תאגידים רב לאומיים, מוסדות השקעה, וכו'. אין עליהם פיקוח דמוקרטי כלשהו (שכן הם פועלים בזירה הרב לאומית) הכלכלה העולמית (רד רגע מהניתוח שמשווה בין מדינות , תתסכל על המציאות רגע במשקפיים אחרות ) הולכת ונהיית ריכוזית מיום ליום. לכן אין כאן תהליך של התכנסות לכיוון כלכלה שיוויונית יותר עם "טלטלות" בדרך, אלא מצב של העמקת הפערים תודות לתהליך, לא למרות התהליך. (במאמר איתו בעיתון ידיעות מאשר אבישי ברוורמן את המגמה הזאת, שנמצאת בסתירה לתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית). כדי להבין את הסיבה לכך, עליך להסתכל על ההון- אמצעי הייצור (וכן על הון אחר ההון הטבעי) = ההון הזה הופך לריכוזי יותר ויותר ככל שעוברות השנים. אין שום סיבה שאנשים יהנו מיותר כוח כלכלי כאחוז גדל והולך מהכוח לייצר נלקח מהם (לדוגמא זכויות יוצרים). ארגונים רבים מנסים לנטר את התאגידים ולשים אותם במסגרת פיקוח - ואחרים פשוט מנסים להחזיר אותם למקומם הטבעי - לא כשולטים על בני האדם אלא כנתונים למרותם. ב100 השנים הראשונות של ארה"ב - ולפני מלחמת האזרחים - ניתן היה לפרק תאגיד שהתנהג כמו נייקי מקדונלדס, של או מיצובישי - ורבים מהם פורקו על ידי האזרחים. במהפכה חוקתית התאגידים קיבעו את עצמם כישויות טבעיות (ראה הרחבה על זה בפרק עליית כוחם של התאגידים בארה"ב מאת דויוד קורטן , בפרק תאגידים בבדידות). "צריך לפקח על התהליך" - ואללה (הרשה לי להיות בוטה קצת כפי שציינת - מי יפקח? ממשלה עולמית? ג'ורג' בוש? מדינת ישראל? עריית תל אביב? בבנק העולמי? ארגון הסחר העולמי ? האו"ם? תאגיד מיצובישי או מיקרוסופט? הגופים הלאומיים חלשים מדי כדי לפקח על ההון הבינלאומי, והאינטרס שלהם מרוחק מידי מהאזרחים (ראה את ההשתוללות שמתרחשת במדינת היהודים). על התנהלות הגופים הבינאלומיים אין בכלל מה לדבר - הם בדרך כלל משרתים את ההון במקום ל"פקח" עליו. כל עוד ההון יהיה ריכוזי ברמה הבינלאומית כל דבר שתעשה יהיה דומה להוצאת מים מסירה טובעת במקום לסתום את החור.
הרי היה את הוויכוח הזה איזה 100 פעמים (לפחות) בפורום הזה. העיתונות מציגה את המפגינים כ"אנטי גלובלציה" ואתה (ועוד רבים אחרים) קונים את הלוקש הזה ומיד אני ואחרים צריכים להסביר שאין לנו אחות. באתר בדידות כתוב "הצד האפל של הגלובליזציה" לא "הגלובליזציה היא רעה". ותראה גם את הנושאים שם - מדובר על שלטון תאגידים, תרבות הצריכה, הקרב על התקשרות וחופש הביטוי וכו'. את הטענה כאילו המפגינים מוחים בצורה קטגורית כנגד הגלובליזה המציאה העיתונות. חפש מאמרים בנושא ותמצא דיונים על נושאים ספציפיים ולא אמירה קטגורית כפי שאתה מחפש. ברור שיש גם ביקורת על מושג הגלובליזציה עצמו - שכן כמו המונח "שלום" או "אמת" בספר 1984 , לקחו מילה, רוקנו אותה מהתוכן המקורי שלה והפכו אותה לכלי שליטה וכו'. "אפשר לבוא בטענות לממשלת קוריאה שמרשה לדבר כזה לקרות. כנ"ל לגבי ממשלת ארה"ב. בקיצור, אל תצפו מהתאגידים שישמרו עליכם, ואל תבואו אליהם בטענות. זו רק דוגמה אחת לתופעות הלוואי השליליות של הגלובליזציה. אי-אפשר היה לצפות שהתהליך הזה יהיה חלק. יש כאן התנגשות בין תרבויות, בין דרכי חיים, ובין מעמדות. צריך לפקח על התהליך, ולמנוע ככל האפשר מקרים של ניצול והשפלה. " אני חולק עליך לחלוטין כאן. מה זאת אומרת "התנשות בין תרבויות" בין התרבויות של מי למי. יש כאן תהליך של בליעת תרבויות - על ידי תרבות הצריכה. תרבות שרוב בני האדם דוחים - אבל היא מקודמת על ידי מוסדות הכוח והכסף. יש תהליך של הכחדת תרבויות לא של התמזגות או סינגרה וכו'. אז זהו? אני רשאי רק לבוא בטענות לממשלת קוריאה? ומה אם זו ממשלה לא דמוקרטית? ומה עם לממשלת קוריאה אין ברירה כי: א. כי כדי לקבל מימון ולבחר הפוליטקאים שם וכאן חייבים לתת תמיכה לבעלי ההון ב. כי אם הם לא יתחרו בכל השאר ויורידו סטנדרטים, התאגיד ובעלי ההון יעבירו את ההשקעה למקום אחר. (תהליך שזכה כבר לכינוי - המרוץ לתחתית - ראה קישור למסמך קצר בבדידות בנושא). כל עוד אתה נמתח את התהליך של הגלובליזציה כסינגריה בין מדינות ופתחית גבולות אז יש תקווה במה שאתה אומר. אני מפרש את התהליך אחרת לגמרי - מעבר של הכוח הכלכלי מאזרחי המדינות העשירות לידי תאגידים רב לאומיים, מוסדות השקעה, וכו'. אין עליהם פיקוח דמוקרטי כלשהו (שכן הם פועלים בזירה הרב לאומית) הכלכלה העולמית (רד רגע מהניתוח שמשווה בין מדינות , תתסכל על המציאות רגע במשקפיים אחרות ) הולכת ונהיית ריכוזית מיום ליום. לכן אין כאן תהליך של התכנסות לכיוון כלכלה שיוויונית יותר עם "טלטלות" בדרך, אלא מצב של העמקת הפערים תודות לתהליך, לא למרות התהליך. (במאמר איתו בעיתון ידיעות מאשר אבישי ברוורמן את המגמה הזאת, שנמצאת בסתירה לתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית). כדי להבין את הסיבה לכך, עליך להסתכל על ההון- אמצעי הייצור (וכן על הון אחר ההון הטבעי) = ההון הזה הופך לריכוזי יותר ויותר ככל שעוברות השנים. אין שום סיבה שאנשים יהנו מיותר כוח כלכלי כאחוז גדל והולך מהכוח לייצר נלקח מהם (לדוגמא זכויות יוצרים). ארגונים רבים מנסים לנטר את התאגידים ולשים אותם במסגרת פיקוח - ואחרים פשוט מנסים להחזיר אותם למקומם הטבעי - לא כשולטים על בני האדם אלא כנתונים למרותם. ב100 השנים הראשונות של ארה"ב - ולפני מלחמת האזרחים - ניתן היה לפרק תאגיד שהתנהג כמו נייקי מקדונלדס, של או מיצובישי - ורבים מהם פורקו על ידי האזרחים. במהפכה חוקתית התאגידים קיבעו את עצמם כישויות טבעיות (ראה הרחבה על זה בפרק עליית כוחם של התאגידים בארה"ב מאת דויוד קורטן , בפרק תאגידים בבדידות). "צריך לפקח על התהליך" - ואללה (הרשה לי להיות בוטה קצת כפי שציינת - מי יפקח? ממשלה עולמית? ג'ורג' בוש? מדינת ישראל? עריית תל אביב? בבנק העולמי? ארגון הסחר העולמי ? האו"ם? תאגיד מיצובישי או מיקרוסופט? הגופים הלאומיים חלשים מדי כדי לפקח על ההון הבינלאומי, והאינטרס שלהם מרוחק מידי מהאזרחים (ראה את ההשתוללות שמתרחשת במדינת היהודים). על התנהלות הגופים הבינאלומיים אין בכלל מה לדבר - הם בדרך כלל משרתים את ההון במקום ל"פקח" עליו. כל עוד ההון יהיה ריכוזי ברמה הבינלאומית כל דבר שתעשה יהיה דומה להוצאת מים מסירה טובעת במקום לסתום את החור.
האזרח דרור
New member
האתגר הקנדי
האתגר הקנדי ראש ממשלת קנדה, ג'ין קריטיין פרסם קריאת אתגר כלפי כל אזרחי העולם המתועש: להקטין את פליטות הפחמן הדו חמצני השנתיות בטון או יותר. זה נשמע הרבה. אבל כפי שתראו בהמשך, הקטנת אפקט החממה הגלובלי יכולה להיות משימה קלה. הנה כמה צורות בהן אנשים מרחבי העולם משפיעים. מה איתך? =========================================================== לסטודנטית התל אביבית שסופסוף יצאה מחוץ לבית. לחובב הפאנק הלונדוני. ליוצאת לגמלאות מסן-דיאגו שרוצה לשבור את השגרה. איש איכות הסביבה העירוני שעובד בטוקיו בשתי משרות. האם החד הורית בהמבורג המסתכלת קדימה אל העתיד. כל יומיים, אוכלים ארוחה ללא בשר. הכנת מזון צמחוני דורשת פחות אנרגיה. חסכון בפליטת 2CO : 243 ק"ג. מחנים את המכונית במשך 60 יום בשנה. הולכים ברגל, מדוושים באופניים או נוסעים בתחבורה הציבורית. חסכון בפליטת 2CO : 458 ק"ג. בזמן הכביסה משתמשים במים חמימים או קרים במקום במים חמים. חסכון בפליטת 2CO : 300 ק"ג. סך הכל : 1 טון. =========================================================== לכל המשפחה המורחבת החיה בבית אחד בסיאול. לבני הזוג הטרי בשיקגו. נהג המשאית שבא הביתה לשלם את החשבונות. לדוקטור של העיירה הקטנה בפינלנד. ולכולם בהוליווד. מחליפים 2 נורות רגילות לנורת פלורסנט יעילה יותר. חסכון בפליטת 2CO : 500 ק"ג. מחליפים את ראש המקלחת בראש חסכוני במים. חסכון בפליטת 2CO : 150 ק"ג. מורידים את התרמוסטט ב 2 מעלות במשך כל השנה. חסכון בפליטת 2CO 250 ק"ג. מקטינים את צריכת הדלק השנתית ב 45 ליטר. חסכון בפליטת 2CO 100 ק"ג. סך הכל : 1 טון . =========================================================== לסבא החדש בדבלין. הצופה בציפורים בברן. תלמידת התיכון שמנסה לגרום להורים שלה להקשיב. למנהל חברת בנפט ביוסטון. ולחולמים בכיסא בכל העולם. מחליפים את המקרר בן ה-20 במודל חסכני באנרגיה. חסכון בפליטת 2CO : 1500 ק"ג. מוציאים דלי אחד פחות של זבל החוצה בכל שבוע. חסכון בפליטת 2CO : 150 ק"ג. משאירים את המכונית בבית ליומיים בכל שבוע. חסכון בפליטת 2CO : 795 ק"ג. ממחזרים פחיות אלומניום, בקבוקי זכוכית, פלסטיק ועיתונים. חסכון בפליטת 2CO : 425 ק"ג. סך הכל : 2.87 טון.
האתגר הקנדי ראש ממשלת קנדה, ג'ין קריטיין פרסם קריאת אתגר כלפי כל אזרחי העולם המתועש: להקטין את פליטות הפחמן הדו חמצני השנתיות בטון או יותר. זה נשמע הרבה. אבל כפי שתראו בהמשך, הקטנת אפקט החממה הגלובלי יכולה להיות משימה קלה. הנה כמה צורות בהן אנשים מרחבי העולם משפיעים. מה איתך? =========================================================== לסטודנטית התל אביבית שסופסוף יצאה מחוץ לבית. לחובב הפאנק הלונדוני. ליוצאת לגמלאות מסן-דיאגו שרוצה לשבור את השגרה. איש איכות הסביבה העירוני שעובד בטוקיו בשתי משרות. האם החד הורית בהמבורג המסתכלת קדימה אל העתיד. כל יומיים, אוכלים ארוחה ללא בשר. הכנת מזון צמחוני דורשת פחות אנרגיה. חסכון בפליטת 2CO : 243 ק"ג. מחנים את המכונית במשך 60 יום בשנה. הולכים ברגל, מדוושים באופניים או נוסעים בתחבורה הציבורית. חסכון בפליטת 2CO : 458 ק"ג. בזמן הכביסה משתמשים במים חמימים או קרים במקום במים חמים. חסכון בפליטת 2CO : 300 ק"ג. סך הכל : 1 טון. =========================================================== לכל המשפחה המורחבת החיה בבית אחד בסיאול. לבני הזוג הטרי בשיקגו. נהג המשאית שבא הביתה לשלם את החשבונות. לדוקטור של העיירה הקטנה בפינלנד. ולכולם בהוליווד. מחליפים 2 נורות רגילות לנורת פלורסנט יעילה יותר. חסכון בפליטת 2CO : 500 ק"ג. מחליפים את ראש המקלחת בראש חסכוני במים. חסכון בפליטת 2CO : 150 ק"ג. מורידים את התרמוסטט ב 2 מעלות במשך כל השנה. חסכון בפליטת 2CO 250 ק"ג. מקטינים את צריכת הדלק השנתית ב 45 ליטר. חסכון בפליטת 2CO 100 ק"ג. סך הכל : 1 טון . =========================================================== לסבא החדש בדבלין. הצופה בציפורים בברן. תלמידת התיכון שמנסה לגרום להורים שלה להקשיב. למנהל חברת בנפט ביוסטון. ולחולמים בכיסא בכל העולם. מחליפים את המקרר בן ה-20 במודל חסכני באנרגיה. חסכון בפליטת 2CO : 1500 ק"ג. מוציאים דלי אחד פחות של זבל החוצה בכל שבוע. חסכון בפליטת 2CO : 150 ק"ג. משאירים את המכונית בבית ליומיים בכל שבוע. חסכון בפליטת 2CO : 795 ק"ג. ממחזרים פחיות אלומניום, בקבוקי זכוכית, פלסטיק ועיתונים. חסכון בפליטת 2CO : 425 ק"ג. סך הכל : 2.87 טון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.