מיאמי - דנבר גיים 3

[FrecCo]

אחרי מחצית ראשונה צמודה דנבר מתחילה לברוח עם רבע שלישי גדול, מיאמי נופלת מהרגליים, מארי (בעיקר מחצית 1) ויוקיץ' במשחק גדול, מיאמי לא מצליחה להתמודד עם הנשקים ההתקפיים של דנבר וזה כשMPJ בכלל לא קיים בסדרה עד כה. יוצאת יחסית בזול לרבע הרביעי ב14 הפרש שיכל להיות 22 ותנסה לעשות את הקסמים הקבועים שלה ברבע 4 ותיכשל בגדול עם הפרש שרק יתפח לדעתי (פיקנטריה ליובל: רבע 3 במשחק 3 בגמר 2014 נגמר רק בהפרש 11 לס"א )

 

[FrecCo]

אחרי מחצית ראשונה צמודה דנבר מתחילה לברוח עם רבע שלישי גדול, מיאמי נופלת מהרגליים, מארי (בעיקר מחצית 1) ויוקיץ' במשחק גדול, מיאמי לא מצליחה להתמודד עם הנשקים ההתקפיים של דנבר וזה כשMPJ בכלל לא קיים בסדרה עד כה. יוצאת יחסית בזול לרבע הרביעי ב14 הפרש שיכל להיות 22 ותנסה לעשות את הקסמים הקבועים שלה ברבע 4 ותיכשל בגדול עם הפרש שרק יתפח לדעתי (פיקנטריה ליובל: רבע 3 במשחק 3 בגמר 2014 נגמר בהפרש 11 לס"א )

אני זקן סנטימנטלי כבר אז למי שישאר חשק לעוד כדורסל הנה תזכורת לכדורסל הכי יפה ששוחק בהיסטוריה:

 

[OrEl74]

סחטיין כריסטאן בראון!
נראה לי שבחלומות הוורודים של מאלון ובסיוטים של ספולסטרה, בראון הזה לא הופיע אפילו לשניה.

 

[OrEl74]

זה מדהים בעיניי איך מיאמי תילחם עד השניה אחרונה ולא תרים ידיים.

רוב הקבוצות בליגה היו נכנעות במצב של 16 הפרש עם 2 דקות על השעון אבל מיאמי תילחם ותוריד את זה ל 10.
קצת יותר מדקה לסיום ומאלון רץ לקחת פסק זמן לפני שזה באמת הולך לו לאיבוד

 

[FrecCo]

ג'מאל בשניות האחרונות עושה היסטוריה עם ריבאונד שסוגר לו גם טריפל דאבל
שני שחקנים באותה קבוצה עם טריפל דאבל של 30 נק'...סיק

 

[OrEl74]

ג'מאל בשניות האחרונות עושה היסטוריה עם ריבאונד שסוגר לו גם טריפל דאבל
שני שחקנים באותה קבוצה עם טריפל דאבל של 30 נק'...סיק

תענוג אמיתי

המזל של הליגה הזאת שיוקיץ שומר בינוני, אחרת זה פשוט היה לא הוגן

 

[Rapgamer]

סיכום המשחק

שתי החלטות טקטיות ראינו בפתיחה. בצד של דנבר- הולכים ישר לbread and butter שלהם, משחק הטו-מן של מורי ויוקיץ'. בדרך כלל הוא פותחים יותר בגישושים וככל שהמשחק מתקדם מסתמכים יותר בכבדות על הכלי הזה, הפעם לא בזבזו שנייה וכל פוזשן זה פיק אנד רול או הנדאוף של הצמד. בשלב מסוים הם הזכירו לי את הילדים האלה בשכונה שסומכים רק אחד על השני ומוסרים רק אחד לשני. היו אחראים (סל/אסיסט) על 40 מתוך 45 הנקודות של הנאגטס וזה כולל את פרק הזמן שכל אחד מהם ישב לנוח.

בצד של מיאמי- באטלר הגיע בהחלטה מודעת להיות יותר דומיננטי, חיפש לתקוף את מורי בחילופים. הגיע למבטים טובים בעומק הצבע אבל החטיא כמה קלים. אני חושב שדנבר הסיקה מסקנות משני המשחקים הראשונים והיא פחות מביאה עליו עזרה, בפרט כשהוא תוקף חבר'ה אחרים כמו MPJ וKCP. יחד עם רמת ביצוע הגנתית הרבה הרבה יותר טובה, שכוללת מעבר יותר טוב בחסימות והרבה פחות פספוסים בתקשורת אוף דה בול, כמות המבטים הwide open של מיאמי משלוש צנחה.

עוד ברקע אפשר לציין שיפוט לא טוב במחצית הראשונה, רבע ראשון עם כמה החלטות תמוהות לטובת מיאמי ורבע שני לטובת דנבר.
המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון 5 של דנבר אבל תחושה שמורי ויוקיץ' עלולים ליפול מהרגליים בשלב מסוים כי הם נשאו בנטל לא הגיוני, קצת כמו מה שקרה לבוקר ודוראנט. הרגיש לי שאם מיאמי תצליח לגרור את הסדרה להיראות ככה אז היא במצב טוב.
הרבע השלישי היה אחד הטובים של דנבר בפלייאוף. הם הצליחו להחזיר סופסוף את יתרון הסייז שלהם, יצאו מהר קדימה אחרי ריב', תקפו את הלוחות בהתקפה, הרגישו כמו הקבוצה הפיזית יותר שמשחקת חזק יותר. ספולסטרה ניסה to shake things up עם שמירות כפולות על מורי, שהצליח לשחרר כדורים יפים מהדאבל טים וניטרל את זה מהר מאוד. בשלב מסוים זה הפך למשחק הגדול בקריירה של בראון הלבן. מתחילת הפלייאוף אני אוהב את ההגנה וההאסל שהוא מביא לדנבר, אינספור winning plays. הפעם זה גם תורגם ל15 נקודות, ומה שהייתה מכת המחץ בפועל שהגדילה את ההפרש לאיזור ה17-20. הוא היה השחקן השלישי הכי טוב בדנבר במשחק.

ספולסטרה בחר לשחק איזורית מספר פעמים לפרקי זמן קצרים, כל פעם 3 פוזשנים בערך. דנבר עדיין לא אוטומטית לקרוא אותם ולהגיב אבל ניכר שהם עבדו על זה. רואים שחקנים מתקנים זה את זה ומתמקמים אחרת, לוקח להם קצת יותר זמן מהרגיל להיכנס לאקשן ההתקפי אבל בשורה התחתונה הם הגיעו למבטים טובים מול ההגנה הזאת בזכות ריבוי חיתוכים לסל. הביסו את מיאמי בקטגוריה של נקודות בצבע.

בסיום 109-94 דנבר. מורי עם טריפל דאבל של 30 נקודות, יוקיץ' הגדיל לעשות עם 30-20-10. הפסקה הזאת תוקדש לגדולה שלהם.
נתחיל מיוקיץ'- אני חושב שכולם כבר מבינים שהוא שחקן ההתקפה הטוב בליגה. אז שוב אחזור לדבר על ההגנה שלו. הוא לא leaper שחוסם זריקות אבל הוא כל כך חכם מבחינת זוויות, משתמש בשתי הידיים שלו לשנות זריקה, למד באקדמיה ע"ש מארק גאסול. מיאמי סיימו בטבעת באחוזים נמוכים במשחק הזה (אין לי את הסטט') בעיקר בזכותו. תוסיפו לכך שהוא לטעמי הריבאונדר הגנה הכי טוב בליגה, כמות הפעמים שאדבאיו ובאטלר עשו עליו סנדוויץ' והוא יצא עם הכדור בידיים שלו או שנתן טיפ לאחד האחרים- פשוט מדהים.
נעבור למורי- לא ממש ידעתי איך לאכול אותו, הוא לא שחקן מבריק בעונה הרגילה וההתפוצצות בבאבל הייתה לא לגמרי ברורה. מורי מוכיח שזה לא היה fluke, הוא פשוט חיה אחרת בפלייאוף. משחק ברמה של סופרסטאר בכל משחק גדול, אין לו בדיוק מצ'אפ ישיר עם באטלר אבל הוא יותר טוב ממנו בסדרה עד כה.
כבר צוין כאן שMPJ חושך מוחלט, אין לי מה להוסיף. ארון גורדון כמעט מעלים את ג'ימי בפוזשנים שהוא שומר עליו, ומצליח להיות פלוס בהתקפה בסדרה הזאת.

קצת על מיאמי- היה להם ערב קליעה חלש. המיד ריינג' של אדבאיו לא נכנס הפעם, אף אחד מהשלשיונרים לא הצליח להתלהט. זה מסוג המשחקים שהם חייבים את באטלר יותר טוב. אמרתי בפריוויו לסדרה שהוא די בשקט ירד ברמת המשחק שלו במשחקים האחרונים. כשוינסנט ושטרוס קולעים 10 שלשות זה פחות מורגש אבל במשחק בו הדברים לא הולכים להם בקלות הם חייבים לפחות 1-2 משחקים גדולים של באטלר בסדרה, בינתיים המונה עומד על 0.

 

[myway23]

מיאמי פשוט עם מאץ' אפ לא טוב נגד דנבר, יש גבול לכמות הקסמים שספולסטרה יכול לעשות.
למשחק ה 3 נקרא THE BRAUN GAME - כבוד לשחקן הצעיר הזה, נתן אנרגיות, קלע, מסר, חטף - באמת כל הכבוד לו.
הכל תלוי בדנבר, אם הם ישחקו את המשחק שלהם - למיאמי אין סיכוי, בית\חוץ זה לא משנה.

 

[Krit123]

אל תצפו ממני לקוהרנטיות בפרשנות בגמר. הצפייה נעשית אמוציונאלית מדי. במשחק הקודם נתתי לעצמי facepalm רציני איפשהו ברבע השלישי, כאב אחושרמוטה.

התאמה אחת שפחות התרגשתי ממנה - באטלר לוקח את מורי בשלב מוקדם של הסדרה. מדוע? כי אם השחקן/סקורר השני בטיבו בגמר נאלץ לשמור את הסקורר השלישי בטיבו, אז מהר מאוד הם יחליפו מקומות.
ג'ימי תקף בעיקר מצד שמאל של המגרש והגיע לאזורים המועדפים עליו, אך ניכר שאין לו מספיק lift לסיים אותם בעקביות.
באופן כללי, הגישה של באטלר, בצוותא עם בעיית העבירות של וינסנט והתקררות של סטרוס הפכו את המשחק הזה לסוג של two on two, והחבר'ה שלנו פירקו אותם (קלעו 16 נקודות יותר בשתי זריקות פחות). לראשונה בהיסטוריה של הליגה, צמד שחקנים רשמו טריפל דאבל של 30 נקודות, והם החליטו שהפיינלס הוא עיתוי הולם. כמעט כל סל של מורי היה סגל גדול בעל חשיבות מכרעת, והוא החזיק מעמד יפה בשמירה אישית.

אמרתי בלועזית לאוהדי דנבר שאם נצליח לפרום את האזורית, כנראה שננצח את הסדרה. אז אמנם עדיין חרקנו מעט אך מגיע למאלון קרדיט על זה שהציב את יוק סמוך לקו הבסיס ובכך דימה את הנגיעות שלו לפוסט אפ'ס. בשאר הזמן מורי ואחרים פשוט הורידו את הראש ונכנסו פנימה. אולי בהמשך גם נקלע מחוץ לקשת.
קטע מעניין עם השלשות. לא חצינו 30 ניסיונות עד כה בסדרה, היכולת שלהם להאט את הקצב (באמצעות לחץ שמתכנס לאזורית או פשוט סתם לא לאבד כדור אף פעם) ולהניע כדור מסייעת להם לנצח מתמטית, אך בחצי מהסדרה המשמעות הייתה חיתוכים לסל ונקודות בצבע.

הרגע שבו הייתה לי תחושה שבראון הלבן יהיה הבחירה הנכונה, וכן, שמרתי את הסרטון מתחילת העונה בדיוק בשביל הופעה כזאת. מנסה להיות הראשון שזוכה באליפות המכללות וה-NBA בשנים רצופות, ומי שצפה בו בפיינל פור יודע שהוא לא מפחד מכלום. הוא וגרין עושים עבודה מצוינת בלסדר את הרגליים לפני הקאץ' ובכך להרוויח צעד בתחילת החדירה (ג'ינובילי היה עושה הרבה). קל לשכוח שהם 7'6 ו-8'6 בהתאמה (ואתלטיים) אז אם הם תופסים פור על השומר (הבדרך כלל נמוך) יש להם נתיב יפה לטבעת.

מבט להמשך
-הירו יטרוף את הקלפים? בינתיים הם הרערו את ההגנה בעיקר במהלכי האנד-אוף מהולים באיום שלשה מהכדרור, אין שחקן מתאים מהירו למשימה. עם זאת, ההגנה שלו צפויה להיות חלשה, אז מדובר בהתלבטות. אני חושב שדקות שלו ידליקו את הקהל אז שיתוף שלו יביא ערך מוסף. לגבי היכולת אין לי מושג למה לצפות.
-מה יהיה פורטר ג'וניור? סיפק יופי של הגנה והאסל ברבע השלישי, לא באמת מחסה על היכולת הנרפית בהתקפה. לא חצה 37% מהשדה 5 משחקים, לא פוגע בכלום מחוץ לקשת או מבצע מהלך דינמי עם הכדור ביד(אסיסט בודד בסדרה). יהיה לנו קשה בלעדיו לאורך זמן.
-לראשונה פירקנו אותם על הלוחות, אמנם קשר ישר לריבוי ההחטאות שלהם, רק שהגדלנו לעשות והבסנו באופנסיב. אם נמשיך ככה אנחנו בדרך הנכונה.
-מעניין שספו התקמצן עם האזורית. למרות שעבדה פחות טוב, בשילוב עם לחץ בלתי נלאה על הכדור היא האטה אותנו ויצרה איבודים. במשחק צמוד אני עדיין תוהה איך נתמודד.