מטפלת לא קבועה בגן

דניעל

New member
מטפלת לא קבועה בגן

דניאל בן שנה ותשעה חודשים. אקדים ואספר שהכנסתי את דניאל לגן ביום רביעי שעבר. אחרי שהתייאשתי ממכלאות הילדים שראיתי במהלך שנה שעברה, החלטתי שלא אמשיך לחפש לו גן, ואשאר איתו בבית עד שיקרה גן ראוי בדרכי... וכך היה. במקרה שמעתי על גן חדש שנפתח באיחור ולא היה לו רישום של ילדים. כרגע רשומים בו שני ילדים לכל השבוע, עוד ילד שלוש פעמים בשבוע, ודניאל לשלוש פעמים בשבוע. הגן שוכן במבנה ששופץ במטרה מוצהרת להיות גן (ולא בסלון של הגננת, כפי שיצא לי לראות בכמה מקרים), כולל כל הפינות (בובות, רופא, ציור, ספרים, מטבח וכו´), חצר גדולה עם ארגז חול, מגלשה ובית משחק. המטרה של הגננת לדחוס לגן 20 ילדים בקבוצה הבוגרת ו- 10 בצעירה, אבל אני מניחה שזה לא יקרה עד לסוף שנה זו (כי אני לא מעוניינת בגן כל כך גדול). כבר חודשים רבים מנסים להפחיד אותי מסביב, שדניאל יותר מדי איתי, ולא יסתגל לטיפול של מישהו אחר. המציאות הפוכה לחלוטין. כבר כשנכנסתי לראות את הגן בפעם הראשונה הוא עזב אותי ורץ לשחק עם הילדים. כשבאתי לרשום אותו הוא שוב עזב אותי והצטרף לילדים. בימים רביעי, חמישי ושישי הבאתי אותו לשעה, שעתיים ושלוש שעות, בהתאמה. לא נשארתי איתו בכלל. הגננת ראתה שהוא משתלב היטב ויעצה לי לעזוב מיד (התכנון היה להשאר קצת). לטענת הגננת הוא לא יבב בכלל, ורק ביום רביעי ביקש אותי מדי פעם. בנוסף - זוכרים את סיפור הגמילה שלנו? - אני חייבת קצת לסטות מהנושא, סליחה. לפני כמה שבועות אבא של דניאל טס לשבוע וחצי לחו"ל, וחששתי שהגמילה תסוג לאפס בעקבות העובדה שנסענו למספר ימים לחברים ולמשפחה. ההפך קרה. אולי העובדה שהסתובבתי בין בתים שונים דוקא גרמה לו לפתח יותר אחריות כלפי היציאות שלו. בכל אופן, גם הגננת בגן הסכימה להמשיך את הגמילה שלו, ולמרות שחששתי שהגן יגרום לנסיגה, יש אפילו שיפור נוסף, ובשבוע שעבר הוא ביקש בכל פעם שרצה להתפנות (היום פיספס פעם אחת). את כל ההקדמה הארוכה הזו סיפרתי כדי להבהיר שאני מרוצה בינתיים מהגן וסומכת על הגננת, דניאל נראה מבסוט מהגן, והגן עושה לו טוב. מה שהטריד אותי היום זה שבאתי וגיליתי מטפלת לא מוכרת. כשרשמתי אותו ידעתי על הגננת שמנהלת את הגן, ועל מטפלת. כמו כן, ידעתי שהן לא נמצאות בו זמנית, ולא היתה לי עם זה בעיה, כי הגן קטן. מהורים אחרים שמעתי שלפעמים גם הבת של הגננת מגיעה לטפל בילדים. בנוסף, הובטח לי שאם יהיו 5 ילדים בקבוצה הבוגרת, תגיע גננת מוסמכת. ועכשיו מטפלת חדשה, בלי שום התראה. דניאל קיבל אותי היום (אחרי יום שלם, עד אחת וחצי) בתרועת שמחה וקריאת "אמא!" והצביע על תמונות ונקב בשם חפצים, כאילו הוא מספר לי כמה טוב לו בגן וכמה שהוא רוצה לחלוק זאת איתי. לא נראה מוטרד מהעובדה שהוא מטופל על ידי אדם שלישי. אבל ילדה אחת בגן (שבוכה תמיד כשפוגשת זרים. גם בגללי היא בכתה כשבאתי לרשום את דניאל) בכתה בהיסטריה. החשש שלי הוא שמרוב חילופי מטפלות, גם דניאל ישחק בסוף ויפסיק לתת אמון באנשים חדשים. כמה אפשר לנסות את העצבים שלו? להעיר לגננת על כך? מטרידה אותי בעיה נוספת - מי אומר שכל המטפלות האלה באמת טובות? עד שאוכל להתרשם מאחת, תגיע אחרת! יש לציין שמהגננת שמנהלת את הגן אני בינתיים מאוד מרוצה. סליחה שכל כך ארוך, אבל יש הרבה רקע לשאלה.
 

ליאת +

New member
נראה לי שדניאל מתעקש להשתלב

בגן וזאת למרות החששות שלך
בנוסף, לא כל כך הבנתי אם המטפלת הנוספת היית בנוסף או במקום המטפלת/גננת הקבועות. ברור שאת זכאית לדעת מי נמצא בגן בכל יום או בכל חלק מהיום. ונראה לי הגיוני לדרוש שזה גם יהיה סידור קבוע. במעון שבו אביתר הייתה בשנה שעברה הייתה תחלופה מאוד גדולה (שילוב של תחלופת מטפלות בשל תנאי שכר נמוכים וכן סדר היום שם שמבוסס על כך שמטפלות מגיעות לחלקי ימים), ככה שאני מבינה את החשש שלך, אבל ממה שאת מספרת בכלל לא ברור שזה המצב אצלכם. קחי גם בחשבון שכמו שאת נהנית מהגמישות של הגן החדש (מעט ילדים, האפשרות לשלוח את דניאל למספר ימים חלקי) יש גם גמישות מסויימת של הצד השני. מעט הפריע לי איזה תחושה של חוסר אמון בסיסי שלך בגנים בכלל ובגן הזה בפרט. משפט כמו: " לדחוס לגן 20 ילדים"- המלה לדחוס נשמעת טעונה משהו, במיוחד כשבהמשך את מספרת שיחד עם הגידול בגן אמור להיות גם גידול בצוות המטפל. גן ילדים טוב יכול להיות מקום מקסים. הבן שלי הולך כל בוקר בשמחה (ובשבת בבוקר, אחרי שמיצה את הכיף איתנו, התחיל ליבב שהוא רוצה לגן). בנוסף, גן זה גם עסק כלכלי. אי אפשר לצפות מצד אחד לגן מוחזק ומושקע עם מתקנים, מששחקים וצוות מיומן ומצד שני שיהיו בו חמישה ילדים. אז זה או משפחתון עם מספר ילדים קטן אבל ב"סלון של המטפלת" או גן עם יותר ילדים, אבל אפשרות גם לתת להם יותר גירויים "של גן". את צריכה להחליט מה יותר מתאים לילד שלך.
 
לדעתי קצב תחלופה גבוה של הצוות

הוא סימפטום של גן חדש. נדמה לי שבגנים ותיקים יש התייצבות של הצוות. זה שיקול שיש לקחת בחשבון כאשר בוחרים גן. כאשר בחרתי גן, נאמר לי שהגננת שם 5 שנים, והסייעת 1.5 שנים, ואכן שתיהן עבדו בשנה שלאחר מכן (השנה בה ילדי הלכו לגן), כל השנה.
 

דניעל

New member
כן, לדחוס.

ביקרתי בכמה גנים בשנה שעברה. מה לעשות, כדי להכניס בגן פרטי שלושים ילדים (כמו בגן עירוני) על שטח שהוא חמישית משטח גן עירוני, צריך לדחוס אותם (או לקפל ממש קטן). הייתי בגן שהצפיפות בו היתה כל כך גדולה, שהמהומה היתה ממש בלתי נתפסת, ודניאל נתלה עלי ולא רצה לרדת (בניגוד לגן הנוכחי, בו הוא פשוט עזב אותי והלך לשחק). אם הייתי מגדלת את הילדים שלי בתנאים האלה במשך שמונה או תשע שעות ביממה בטח עובדת סוציאלית היתה מוסרת אותם למשפחה אומנת. כשיצאנו משם דניאל נראה מבועת ולא יכולתי להתאפק מללחוש לו באוזן "אל תדאג, לכאן לא אשלח אותך." נכון שיחס מספרי של ילדים למטפלות זה דבר חשוב, אבל תסכימי איתי שאין דין גן עם 12 ילדים וארבע מטפלות כדין גן עם 30 ילדים ו- 10 מטפלות... לגבי הנושא המקורי של השאלה - מדובר במטפלת שממש מתחלפת, כלומר, היא לא בהכרח במקביל לגננת. אתמול גיליתי מטפלת זרה לבד. היום שאלתי את הגננת על כך, ומתברר שהמטפלת הקודמת פשוט הלכה בלי התראה מוקדמת, והמטפלת הזו משמשת כמחליפה באזור... סותמת חורים בכל הגנים בסביבה... כשהגענו היום לגן היתה רק הגננת, והילדה הבוכיה מאתמול היתה מאושרת וצוחקת. כשראתה את דניאל ואותי חייכה אלינו. אחר כך, כשנכנסה המטפלת החדשה הילדה התחילה לבכות... לצערי, גם דניאל מתחיל קצת לחשוש מהפרידה ממני, והיום הוא ביקש לחבק אותי זמן רב, אם כי עבר בקלות לידיים של המטפלת החדשה. למזלי הוא באמת נוח ומתיידד בקלות עם אנשים חדשים (הסביבה ממש ניסתה להפחיד אותי שהוא לא יסתדר עם אנשים אחרים בגלל שהוא איתי כל הזמן, אבל מתברר שזה דוקא נתן לו המון ביטחון עצמי). יש לי חשש שהביטחון העצמי שלו "יתבזבז" במאמצי סרק להתיידד עם עוד מטפלת ועוד מטפלת, עד שתחושת היציבות שקיבל כשהיה איתי בבית תשחק ותגמר.
 

לאה_מ

New member
תחלופת מטפלות זה דבר שקורה בגנים.

גם בגן של אורי השנה היתה תחלופה בתחילת השנה. זה קורה, וזה לא בהכרח אשמת הגננת או מעיד משהו על הגן. לפעמים מקבלים עובד ואחרי זמן מתברר שלא כל כך מרוצים ממנו, או שלעובד מתברר שהעבודה היא לא מה שנראה לו מלכתחילה. זה יכול לקרות. בדרך כלל אחרי תחילת השנה זה מתייצב. לשמחתי, אורי ממש נדלק על המטפלת החדשה בגן שלו, וגם ביום שהגננת לא נמצאת, הוא מאושר לפגוש אותה. כך שלא תמיד זה לרעה. ואגב, קשיים בפרידה שמתחילים רק אחרי פרק זמן מסויים זה דבר מאד שכיח. היה לי את זה גם עם עומר וגם עם אורי - בהתחלה הם הלכו לגן בשמחה, בכלל לא בכו, נפרדו ממני נהדר, ואחרי כמה זמן פתאום "נפל להם האסימון" שאני לא מביאה אותם לשם ליום כיף חד פעמי, אלא שהגן הזה הוא סידור קבוע, ואז היתה תקופה של קושי בפרידה, שחלפה תוך פרק זמן לא ארוך. אני לא מסכימה עם החשש שלך שהבטחון העצמי של דניאל "יתבזבז" במאמצי סרק להתיידד עם המטפלות המתחלפות בגן - לדעתי ילד שבטוח בעצמו, בסביבה סבירה (ותחלופה סבירה של מטפלות לא הופכת את הגן לסביבה בלתי סבירה), לא יאבד את הבטחון העצמי שלו. צריך הרבה יותר מזה כדי לערער את זה, ואני משוכנעת שאת לא תתני לזה לקרות. וגן עם 12 ילדים ו-4 מטפלות??? 30 ילדים ו-10 מטפלות??? אני לא מכירה יחס ילדים:מטפלות כזה בשום מקום...
 

דניעל

New member
בעניין המספרים

סתם הקצנתי. אבל 12 ילדים ו- 3 מטפלות דוקא ראיתי - לקבוצת הגיל הצעירה.
 
דווקא כן מכירה ...

בשנה שעברה בגן של שחר היו 15 ילדים עם גננת + 3-4 מטפלות. מדובר במסגרת קיבוצית.
 

אפרתש

New member
הקושי שלך

אני מוכרחה להסכים עם מה שכתבה כאן ליאת. מההודעה המקורית שלך עולים רגשות מאד שליליים לגבי "גני ילדים". כבר במשפט הראשון כתבת ש"אחרי שראית מכלאות ילדים ...". רק מכלאות ראית? זה שבכל גן או כל גננת מצאת איזה פסול - זה בהחלט מובן לי. אין אף מקום מושלם עבור הילדים שלנו. אבל ההתבטאות שלך קצת קיצונית. אז אולי פשוט קשה לך ההתמודות עם כך שפעם ראשונה "הפקרת" את בנך אצל אנשים זרים (ואני חושבת שרובנו, אם לא כולנו, עברנו או עוברים את ההרגשה הזו). נשמע שדניאל דווקא מאושר בגן. אז תהיי מאושרת שהילד שלך מסתדר טוב עם שינויים, ותשמחי בכל היתרונות שכן יש במקום הזה.
 

אפרתש

New member
בהחלט קשה

אחת לכמה ימים אני עוברת תחושה קשה על ששוב הפקרתי את הילדה בזרועות אישה זרה במסגרת עם כללים שלא אני קבעתי. אבל גם חשוב שלא נראה את הדברים כשחור ולבן. יש לי רשימה ארוכה של כל הדברים שאני לא אוהבת אצל המטפלת הזו בפרט ובמסגרות בכלל, אבל אני אומרת "אלה היתרונות של המקום הזה, ואלה חסרונותיו". אם אתחיל להתייחס אליו כאל מכלאת ילדים - זה רק יכניס אותי ואת הילדה לדכאון. אני חושבת על הענין הרבה בזמן האחרון. גנים הם לא המקום האידיאלי, אבל אני חושבת שמעבר לגיל מסוים - גם הבית לא. אני נוטה לחשוב שהשילוב הנכון הוא לחפש את הגן שהכי מתאים לנו, להיות עם אצבע על הדופק, ולהשלים בבית כל מה שלדעתנו חסר.
 
למעלה