מטפלת אן מעון??../images/Emo4.gif
מתן בן שנה. כרגע הוא אצל מטפלת עד סוף שנה. לשנה הבאה התחלנו לחפש מעון/משפחתון. כרגע אין משהו רלוונטי. המעון במושב לא נראה לנו ואנחנו מחפשים משהו בחוץ. מה שקצת בעייתי לנו כי יש לנו רכב אחד ובכלל סיפור לסוע כל יום עם מתן (שלא ממש מחבב נסיעות). השבוע המטפלת שלו הציעה שישאר אצלה עוד שנה. בתחלה מיד פסלתי (בראשי כמובן. לה אמרתי שנחשוב על זה). אח"כ התחלתי לחשוב בכיוונים אחרים. וקצת על המטפלת: היא מטפלת במתן ובעוד ילדה שקטנה ממנו בחודשיים. אוהבת מאוד מאוד את שניהם והם אותה. מחבקת הרבה. יוצאת איתם לגינה, לדשא. היא עם בעלה בבית ושניהם בעצם מטפלים בילדים. למרות שעניין האוכל מאוד חשוב לה, היא לא מכריחה את מתן לאכול. יש לו ימים כאלה שלא בא לו לאכול כלום ואין לה שום בעיה עם זה. אני מספרת את זה כי זה נראה לי מאוד חשוב. ובגלל שהיא יודעת שאני כל כך נגד להכריח היא מתעלה על עצמה ולא מכריחה. ואני יודעת שקשה לה. (מרוקאית או לא מרוקאית?
) היא מסכימה לכל השגעונות שלנו כמו לא למרוח לו משחה בטוסיק (וקשה לה כל כך! כל יום היא מדברת על זה שזה לא נורמלי), היא אפילו מסכימה לא להכריח אותו לגרוב גרביים כשהוא מוריד. ועוד כל מיני. ומה עם החסרונות? היא לא משכילה במיוחד. לא מכירה יותר מדי שירים לשיר להם ולא עושה איתם יותר מדי דברים. עד עכשיו זה לא הפריע לי. אבל לשנה הבאה זה נראה לי קצת חסר. מה עם לצייר? להדביק? לשמוע סיפורים, שירים, מסיבות יומולדת, חגים, לשבת בקבוצה. מצד שני אני לא באמת יודעת מה חשוב יותר. ואם באמת ילד בן שנה וחצי-שנתיים צריך כל היום לשבת ולהדביק ולצייר ולעשות מה שכולם עושים מסביבו. אני חושבת שיהיה לו משעמם אצלה. הילדה השניה כנראה תשאר לעוד שנה. נטיית הלב שלי היא להוציא אותו למסגרת אחרת אבל חשבתי שתוכלו להעלות לי עוד נקודות שלא חשבתי עליהם. וכאן אתם נכנסים לתמונה.
מתן בן שנה. כרגע הוא אצל מטפלת עד סוף שנה. לשנה הבאה התחלנו לחפש מעון/משפחתון. כרגע אין משהו רלוונטי. המעון במושב לא נראה לנו ואנחנו מחפשים משהו בחוץ. מה שקצת בעייתי לנו כי יש לנו רכב אחד ובכלל סיפור לסוע כל יום עם מתן (שלא ממש מחבב נסיעות). השבוע המטפלת שלו הציעה שישאר אצלה עוד שנה. בתחלה מיד פסלתי (בראשי כמובן. לה אמרתי שנחשוב על זה). אח"כ התחלתי לחשוב בכיוונים אחרים. וקצת על המטפלת: היא מטפלת במתן ובעוד ילדה שקטנה ממנו בחודשיים. אוהבת מאוד מאוד את שניהם והם אותה. מחבקת הרבה. יוצאת איתם לגינה, לדשא. היא עם בעלה בבית ושניהם בעצם מטפלים בילדים. למרות שעניין האוכל מאוד חשוב לה, היא לא מכריחה את מתן לאכול. יש לו ימים כאלה שלא בא לו לאכול כלום ואין לה שום בעיה עם זה. אני מספרת את זה כי זה נראה לי מאוד חשוב. ובגלל שהיא יודעת שאני כל כך נגד להכריח היא מתעלה על עצמה ולא מכריחה. ואני יודעת שקשה לה. (מרוקאית או לא מרוקאית?
