מטפלים ופרטיות
רציתי לשתף ב-3 חוויות לא נעימות שהיו לי עם אנשי מקצוע. סליחה מראש על אורך ההודעה. אני אבא לילד אוטיסט. במשך השנים עברנו המון טיפולים ומטפלים. פתחתי משתמש חדש כי אני לא רוצה להחשף. כל הדמויות מתוארות בלשון זכר מאותה הסיבה. מעוניין לשמוע מה דעתכם, האם אנשי המקצוע עברו את הגבול במקרים הבאים וכיצד כדאי לנהוג אם זה יקרה שוב, כי אני נשארתי בתחושה מאוד לא נעימה: מקרה א: לקחתי את הילד לטיפול אצל איש מקצוע שקיבלתי עליו המלצה מאבא שלי, כי הוא שכן שלו. היינו אצלו 2 פגישות ולא היה חיבור טוב עם הילד, בלשון המעטה. עזבנו את הטיפול (וכמובן שילמתי בזמן וניסיתי להיות אדיב עד כמה שאפשר עם המטפל). כעבור כמה ימים המטפל הזמין את אבא שלי אליו לשיחה וסיפר לו את הגירסה שלו, תוך שהוא מותח ביקורת עליי, על החינוך שלי, ומצביע על טעויות שאני עושה, לכאורה, עם הילד, כל זה הוא אמר בשיחה עם אבא שלי, שהוא הסבא של הילד, ושלא בנוכחותי. אבא שלי סיפר לי על השיחה והסכים עם דברי המטפל מה שכמובן לא תרם ליחסיי עם אבא שלי. מקרה ב: לקחתי את הילד לפסיכולוג. בשיחה מוקדמת שלי עם הפסיכולוג שלא בנוכחות הילד הפסיכולוג אמר שחלק מהטיפול כולל הדרכת הורים, ושבשיחות איתנו ההורים עלינו לספר לו הכל ושלא יהיו לנו סודות מפניו. אני יכול להבין את החשיבות וההכרחיות הרבה של הדרכת הורים אבל תמוהה בעייני הדרישה לחשיפה מוחלטת של כל מידע אישי של ההורים. במהלך אותן ההדרכות המטפל חקר ושאל אותי כמה פעמים על מקורות ההכנסה שלי, כיצד ומאיפה אני יכול לממן טיפולים פרטיים. אני אדם פשוט וצנוע וגם נראה ככה חיצונית ומכיוון שמדובר בטיפול פרטי יקר הפסיכולוג תהה מהיכן יש לי הכסף, למרות ששילמתי לו תמיד כל סכום שדרש, ותמיד בזמן. האם יש לו הזכות לשאול אותי שאלות כאלה? האם אני חייב לספק לפסיכולוג שמטפל בילד שלי כל מידע אישי עליי בשביל הצלחת הטיפול? מקרה ג: מטפל שטיפל לפני זמן רב בילד במשך תקופה ארוכה יחסית אבל הפסקתי את הטיפול בעיקר כי התברר לי שהילד לא אהב את הטיפול והמטפל. אותו מטפל נוהג להתקשר פעם בשנה לשאול לשלומו, מתעניין במצבו של הילד, ההתקדמות שלו, אילו טיפולים הוא מקבל ובאיזו מסגרת הוא נמצא. מה דעתכם? כיצד כדאי לענות לו? אני ממש לא רוצה לשתף מישהו שכבר לא מטפל בילד בפרטים כאלה זה נראה לי חדירה לפרטיות.
רציתי לשתף ב-3 חוויות לא נעימות שהיו לי עם אנשי מקצוע. סליחה מראש על אורך ההודעה. אני אבא לילד אוטיסט. במשך השנים עברנו המון טיפולים ומטפלים. פתחתי משתמש חדש כי אני לא רוצה להחשף. כל הדמויות מתוארות בלשון זכר מאותה הסיבה. מעוניין לשמוע מה דעתכם, האם אנשי המקצוע עברו את הגבול במקרים הבאים וכיצד כדאי לנהוג אם זה יקרה שוב, כי אני נשארתי בתחושה מאוד לא נעימה: מקרה א: לקחתי את הילד לטיפול אצל איש מקצוע שקיבלתי עליו המלצה מאבא שלי, כי הוא שכן שלו. היינו אצלו 2 פגישות ולא היה חיבור טוב עם הילד, בלשון המעטה. עזבנו את הטיפול (וכמובן שילמתי בזמן וניסיתי להיות אדיב עד כמה שאפשר עם המטפל). כעבור כמה ימים המטפל הזמין את אבא שלי אליו לשיחה וסיפר לו את הגירסה שלו, תוך שהוא מותח ביקורת עליי, על החינוך שלי, ומצביע על טעויות שאני עושה, לכאורה, עם הילד, כל זה הוא אמר בשיחה עם אבא שלי, שהוא הסבא של הילד, ושלא בנוכחותי. אבא שלי סיפר לי על השיחה והסכים עם דברי המטפל מה שכמובן לא תרם ליחסיי עם אבא שלי. מקרה ב: לקחתי את הילד לפסיכולוג. בשיחה מוקדמת שלי עם הפסיכולוג שלא בנוכחות הילד הפסיכולוג אמר שחלק מהטיפול כולל הדרכת הורים, ושבשיחות איתנו ההורים עלינו לספר לו הכל ושלא יהיו לנו סודות מפניו. אני יכול להבין את החשיבות וההכרחיות הרבה של הדרכת הורים אבל תמוהה בעייני הדרישה לחשיפה מוחלטת של כל מידע אישי של ההורים. במהלך אותן ההדרכות המטפל חקר ושאל אותי כמה פעמים על מקורות ההכנסה שלי, כיצד ומאיפה אני יכול לממן טיפולים פרטיים. אני אדם פשוט וצנוע וגם נראה ככה חיצונית ומכיוון שמדובר בטיפול פרטי יקר הפסיכולוג תהה מהיכן יש לי הכסף, למרות ששילמתי לו תמיד כל סכום שדרש, ותמיד בזמן. האם יש לו הזכות לשאול אותי שאלות כאלה? האם אני חייב לספק לפסיכולוג שמטפל בילד שלי כל מידע אישי עליי בשביל הצלחת הטיפול? מקרה ג: מטפל שטיפל לפני זמן רב בילד במשך תקופה ארוכה יחסית אבל הפסקתי את הטיפול בעיקר כי התברר לי שהילד לא אהב את הטיפול והמטפל. אותו מטפל נוהג להתקשר פעם בשנה לשאול לשלומו, מתעניין במצבו של הילד, ההתקדמות שלו, אילו טיפולים הוא מקבל ובאיזו מסגרת הוא נמצא. מה דעתכם? כיצד כדאי לענות לו? אני ממש לא רוצה לשתף מישהו שכבר לא מטפל בילד בפרטים כאלה זה נראה לי חדירה לפרטיות.