מטחי הטענות של ערביי ישראל
מטחי הטענות של ערביי ישראל כאשר בנו הורי את ביתם בנצרת עילית לפני כעשרים וחמש שנה, הם חויבו לבנות מקלט על פי חוק, ואכן הם עשו כנדרש בחוק ובנו את המקלט שעלויות בנייתו היו גבוהות מאוד. החוק במדינת ישראל חל על כל אזרחיה היהודים והערבים, אך אי בנייתם של מקלטים בבתי הערבים מעיד שחוק זה אינו מבוצע ואינו נאכף במגזר הערבי: אולי כדי לחסוך בעלויות הכספיות הגבוהות, אולי מכיוון שהם משערים שאחיהם הערבים במדינות ערב לא יטווחו את היישובים הערביים ואולי מכיוון שכל נושא הבנייה וחוקיו מבוצע אצל הערבים שלא כנדרש וללא אכיפה. גם בניית מקלטים במוסדות ומקלטים ציבוריים לא מתבצעת בשל אי אכיפת החוק על ידי הרשויות המקומיות הערביות. מכאן שאין הצדקה לטענותיהם בנושא המקלטים. טענה נוספת שנשמעה מפי ערביי נצרת היא שלא ניתן היה לשמוע את האזעקה. דבר זה תמוה במקצת לאור התופעה הרווחת בשנים האחרונות: בדיוק בזמן צפירת יום הזיכרון בעת הטקס בנצרת עילית, נורים זיקוקי דינור ביישובים הערביים הסמוכים לנצרת. כלומר יש להניח ששומעים שם היטב את האזעקה. אגב, שום פעולה אינה נעשית כנגד ירי הזיקוקין הנרחב במגזר הערבי, אשר מבוצע ללא שום התייחסות לחוק כלשהו. חתונות רבות במגזר היהודי נדחו בהוראה של פיקוד העורף, אך במגזר הערבי המשיכו להיערך חתונות באין מפריע (במהלכן נורו זיקוקים שהדי התפוצצויותיהם נשמעו היטב בנצרת עילית, גם את המוזיקה אגב, שמענו היטב). הן נערכו ללא שום התייחסות להוראות צה"ל וללא שום אחריות אישית, בדיוק כפי שהתנהגו הערבים בנצרת לאחר נפילת הקטיושות בעיר: במקום למלא אחר ההוראות יצאו אלפים לרחובות, מי מתוך סקרנות ומי כדי להשמיע את טענותיו נגד המדינה וצה"ל. לא שמענו גינויים מצד ערביי ישראל על חטיפת החיילים ועל ההתקפה נגד ישראל בשטחה, שמענו רק טענות נגד צה"ל. ערביי ישראל לא נשמעים להוראות צה"ל, לא נשמעים לחוקי המדינה, לא מכבדים את חללי צה"ל בימי הזיכרון, מניפים את דגלי החיזבאללה בעצרות שהם מקיימים ביישובים ערביים, והיום הם מטיחים מטחי טענות ובקשות מצה"ל, אך בו בזמן הם מכריזים קבל עם ועדה שעל המדינה וצה"ל להפסיק את הלחימה בלבנון ללא כל התחשבות בחטופים ובכל הנוגע בכך. אין לי ספק שתגובת המדינה וצה"ל בימים אלה מרתיעה גם את ערביי ישראל שרואים ישראל נחושה,עם חזק ומאוחד, וקרוב לוודאי שאם היה נוהג כך ברק בספטמבר 2000, פרעות אוקטובר 2000 שבוצעו על ידי ערביי ישראל לא היו מתרחשות כלל. עמית ברק, שדה בעז
מטחי הטענות של ערביי ישראל כאשר בנו הורי את ביתם בנצרת עילית לפני כעשרים וחמש שנה, הם חויבו לבנות מקלט על פי חוק, ואכן הם עשו כנדרש בחוק ובנו את המקלט שעלויות בנייתו היו גבוהות מאוד. החוק במדינת ישראל חל על כל אזרחיה היהודים והערבים, אך אי בנייתם של מקלטים בבתי הערבים מעיד שחוק זה אינו מבוצע ואינו נאכף במגזר הערבי: אולי כדי לחסוך בעלויות הכספיות הגבוהות, אולי מכיוון שהם משערים שאחיהם הערבים במדינות ערב לא יטווחו את היישובים הערביים ואולי מכיוון שכל נושא הבנייה וחוקיו מבוצע אצל הערבים שלא כנדרש וללא אכיפה. גם בניית מקלטים במוסדות ומקלטים ציבוריים לא מתבצעת בשל אי אכיפת החוק על ידי הרשויות המקומיות הערביות. מכאן שאין הצדקה לטענותיהם בנושא המקלטים. טענה נוספת שנשמעה מפי ערביי נצרת היא שלא ניתן היה לשמוע את האזעקה. דבר זה תמוה במקצת לאור התופעה הרווחת בשנים האחרונות: בדיוק בזמן צפירת יום הזיכרון בעת הטקס בנצרת עילית, נורים זיקוקי דינור ביישובים הערביים הסמוכים לנצרת. כלומר יש להניח ששומעים שם היטב את האזעקה. אגב, שום פעולה אינה נעשית כנגד ירי הזיקוקין הנרחב במגזר הערבי, אשר מבוצע ללא שום התייחסות לחוק כלשהו. חתונות רבות במגזר היהודי נדחו בהוראה של פיקוד העורף, אך במגזר הערבי המשיכו להיערך חתונות באין מפריע (במהלכן נורו זיקוקים שהדי התפוצצויותיהם נשמעו היטב בנצרת עילית, גם את המוזיקה אגב, שמענו היטב). הן נערכו ללא שום התייחסות להוראות צה"ל וללא שום אחריות אישית, בדיוק כפי שהתנהגו הערבים בנצרת לאחר נפילת הקטיושות בעיר: במקום למלא אחר ההוראות יצאו אלפים לרחובות, מי מתוך סקרנות ומי כדי להשמיע את טענותיו נגד המדינה וצה"ל. לא שמענו גינויים מצד ערביי ישראל על חטיפת החיילים ועל ההתקפה נגד ישראל בשטחה, שמענו רק טענות נגד צה"ל. ערביי ישראל לא נשמעים להוראות צה"ל, לא נשמעים לחוקי המדינה, לא מכבדים את חללי צה"ל בימי הזיכרון, מניפים את דגלי החיזבאללה בעצרות שהם מקיימים ביישובים ערביים, והיום הם מטיחים מטחי טענות ובקשות מצה"ל, אך בו בזמן הם מכריזים קבל עם ועדה שעל המדינה וצה"ל להפסיק את הלחימה בלבנון ללא כל התחשבות בחטופים ובכל הנוגע בכך. אין לי ספק שתגובת המדינה וצה"ל בימים אלה מרתיעה גם את ערביי ישראל שרואים ישראל נחושה,עם חזק ומאוחד, וקרוב לוודאי שאם היה נוהג כך ברק בספטמבר 2000, פרעות אוקטובר 2000 שבוצעו על ידי ערביי ישראל לא היו מתרחשות כלל. עמית ברק, שדה בעז