מטוסי נייר

[אביב וסתיו]

מטוסי נייר

הטסתי מטוסי נייר בינות לחדר הלא נגמר היו כמשענת הקנה עת השקט הפך כה שונה. מטוס נייר אל על עשוי דף מקופל בסופו חוד זעיר חוכך אוויר. מטוסי נייר, אמצע החיים פרחו רחפו כסביונים, נשאו את כתב מחשבתי את אהבתי את שנאתי. מטוסי נייר לאי שם כזכר נמשך לא תם, ישאו את דף חיי בתקווה לראותם מי יודע מתי.

 

[tsiporganeden]

אביב החזרת אותי אל מחוזות ילדותי

אבי היה מכין לנו מטוסי נייר וגם סירות מנייר שהיינו משיטים בתוך גיגית, יופי של שיר.

 

[רותי ב.]

הזכיר לי את אחד הספרים

(כן, ספר דווקא) שכתב יוסי בנאי, או נכון יותר את השם שבחר לספר - מכתבים ברוח . והשיר שרשמת פה עורר רגשות מעורבים, כי מצד אחד זה מקל מאד כאשר מפריחים חלקיקי רגשות ציינת "את אהבתי את שנאתי" כמטוסי נייר, ומאידך - עצם זה שהם נישאים מאיתנו והלאה, ואין לדעת לאן תישאם הרוח, נראה לי קצת עצוב, קצת משאיר את 'מפריח מטוסי הנייר' ריק באיזה שהוא אופן, .... ולעומת זאת עם תקוות למצוא את דפי החיים במקום אחר, בזמן אחר.