מטובעת טרייה
היי, לא נכנסתי לפה משהו כמו חודש, ואתמול בערב עברתי את הניתוח באסותא בב"ש ע"י ד"ר אבינוח. אני סובלת מכאבים בחזה ובתפרים ובגב ובכתפיים, לי אישית ישנם חמישה תפרים: שניים קטנים ושלושה גדולים, אבל מהנשים שהיו איתי במחלקה אז לאחת היו שש תפרים ולשנייה גם חמישה כמוני, כמה תפרים יש לכם? אני לא יודעת כמה מים אני אמורה לשתות ביום, אז אם תוכלו לעזור לי אני אשמח. ויש לי עוד ספק, ד"ר אבינוח אמר שצריך להוציא את התפרים ביום חמישי, והרבה אנשים אמרו לי שצריך לחכות לפחות חמישה ימים לפני שמוציאים את המהדקים כי אחרת יכולים להישאר צלקות, ואני ממש לא רוצה שישארו לי צלקות דווקא עכשיו כשהתחלתי תקופה חדשה בחיים שלי. וד"ר אבינוח גם אמר שבעוד חודש לקבוע תור למכון רנטגן כדי לעשות את השיקוף לסגירה הראשונה, ושוב אני קצת מתלבטת כי לפי מה ששמעתי מאנשים אז כל עוד יורדים במשקל אז עדיף לא לסגור את הטבעת אלא לתת לה "לעשת את הקסם שלה". חוץ מזה אני מאוד מאוד מאוד שמחה שהחלטתי לעשות את הצעד הזה כי בהתחלה הייתי מאוד נגד זה, אז אני מאוד גאה בעצמי שבסוף הלכתי על זה (נשמע קצת אנוכי חחחח....) נכון יש כאבים כי בכל זאת זה ניתוח (יותר נכון ניתוחון.. של חצי שעה) ולא נעים ולא נוח וצריך להתרגל אבל הכאבים עוברים והכל יהיה בסדר ועכשיו פשוט להתרגל לחיות עם הטבעת בשלום. חוץ מזה שהיו איתי נשים מאוד נחמדות במחלקה שהרגיעו אותי כי כשאני הייתי צריכה להתכונן לניתוח הם כבר היו אחרי בהתאוששות מההרדמה. אני מאוד שמחה שמרגישה שבאמת התחלתי חיים חדשים. והאמת שהכל מה ששמעתי על ד"ר אבינוח הוא נכון, כולל מה שאמרה אימא של מישהו שהייתה איתי במחלקה, שכבר מטובעת 6 שנים וגם ע"י ד"ר אבינוח, ואמרה שאפילו עכשיו שישה שנים אחרי כל פעם שהיא צריכה עזרה הוא תמיד שמח לעזור. וגם מזה כששכבתי על שולחן הניתוחים והייתי כולי בלחץ וראו את זה כי באותו רגע בדיוק מדדו לי לחץ דם וראו ואז הוא בא והתחיל לספר לי בדיחות בינתיים שהמרדים הזריק לי את החומר המרדים והדבר האחרון שאני זוכרת זה שחייכתי ואז התעוררתי בחדר ההתאוששות מסטולה מהחיים... והאח שם ניגש אליי ושאל אותי איך אני מרגישה ובגלל שהגרון שלי כאב אז הנהנתי לו עם הראש והוא אמר לי: איזה כיף לך את מסטולה ברישיון חחחחחחח..... יצא לי קצת ארוך התגובה..... אבל זהו עכשיו הניתוח מאחורי וכל החיים שלי מלפני!!!
היי, לא נכנסתי לפה משהו כמו חודש, ואתמול בערב עברתי את הניתוח באסותא בב"ש ע"י ד"ר אבינוח. אני סובלת מכאבים בחזה ובתפרים ובגב ובכתפיים, לי אישית ישנם חמישה תפרים: שניים קטנים ושלושה גדולים, אבל מהנשים שהיו איתי במחלקה אז לאחת היו שש תפרים ולשנייה גם חמישה כמוני, כמה תפרים יש לכם? אני לא יודעת כמה מים אני אמורה לשתות ביום, אז אם תוכלו לעזור לי אני אשמח. ויש לי עוד ספק, ד"ר אבינוח אמר שצריך להוציא את התפרים ביום חמישי, והרבה אנשים אמרו לי שצריך לחכות לפחות חמישה ימים לפני שמוציאים את המהדקים כי אחרת יכולים להישאר צלקות, ואני ממש לא רוצה שישארו לי צלקות דווקא עכשיו כשהתחלתי תקופה חדשה בחיים שלי. וד"ר אבינוח גם אמר שבעוד חודש לקבוע תור למכון רנטגן כדי לעשות את השיקוף לסגירה הראשונה, ושוב אני קצת מתלבטת כי לפי מה ששמעתי מאנשים אז כל עוד יורדים במשקל אז עדיף לא לסגור את הטבעת אלא לתת לה "לעשת את הקסם שלה". חוץ מזה אני מאוד מאוד מאוד שמחה שהחלטתי לעשות את הצעד הזה כי בהתחלה הייתי מאוד נגד זה, אז אני מאוד גאה בעצמי שבסוף הלכתי על זה (נשמע קצת אנוכי חחחח....) נכון יש כאבים כי בכל זאת זה ניתוח (יותר נכון ניתוחון.. של חצי שעה) ולא נעים ולא נוח וצריך להתרגל אבל הכאבים עוברים והכל יהיה בסדר ועכשיו פשוט להתרגל לחיות עם הטבעת בשלום. חוץ מזה שהיו איתי נשים מאוד נחמדות במחלקה שהרגיעו אותי כי כשאני הייתי צריכה להתכונן לניתוח הם כבר היו אחרי בהתאוששות מההרדמה. אני מאוד שמחה שמרגישה שבאמת התחלתי חיים חדשים. והאמת שהכל מה ששמעתי על ד"ר אבינוח הוא נכון, כולל מה שאמרה אימא של מישהו שהייתה איתי במחלקה, שכבר מטובעת 6 שנים וגם ע"י ד"ר אבינוח, ואמרה שאפילו עכשיו שישה שנים אחרי כל פעם שהיא צריכה עזרה הוא תמיד שמח לעזור. וגם מזה כששכבתי על שולחן הניתוחים והייתי כולי בלחץ וראו את זה כי באותו רגע בדיוק מדדו לי לחץ דם וראו ואז הוא בא והתחיל לספר לי בדיחות בינתיים שהמרדים הזריק לי את החומר המרדים והדבר האחרון שאני זוכרת זה שחייכתי ואז התעוררתי בחדר ההתאוששות מסטולה מהחיים... והאח שם ניגש אליי ושאל אותי איך אני מרגישה ובגלל שהגרון שלי כאב אז הנהנתי לו עם הראש והוא אמר לי: איזה כיף לך את מסטולה ברישיון חחחחחחח..... יצא לי קצת ארוך התגובה..... אבל זהו עכשיו הניתוח מאחורי וכל החיים שלי מלפני!!!
