מחשבות

maork9

New member
מחשבות

כבר בהכרות שטחית עם מישהי מיוחדת עולמי נצבע אופטימיות אל מול רגעים מסוימים שמרגיש כמו שאין מישהי בעולם שיכולה לעניין ולרגש. הסקלה הזאת רחבה ובה הרבה תדרים. מצב רוחי עולה ויורד לפי התדר שהיא משדרת. זה די פתטי שהרגשת סתמיות עוטפת אותך בגלל מישהי שעוד לא באמת הכרת. זרעתי זרעי תקווה עוד לפני שמצאתי את חלקת האדמה. מהי הכימיה שמחברת בין בני אדם. נשים וגברים. בני זוג. מהו החומר שמפיקה האהבה. כמה דק הגבול בין אהבה לשנאה. בין אושר לעצבות. התהייה האישית שלי היא האם זה בחירה שלנו להיקשר לבן אדם או שזה סוג של צורך עצמי בלתי נשלט, כמו לנשום ולאכול. האם החומר שמופרש במוחנו בעת פגישתנו עם בחיר ליבנו ממכר. והגוף הופך להיות תלותי להרגשה. או שמדובר בבחירה של המודע באישיותו של אדם. הרגשתי היא שחלק עיקרי בהתחלת קשר היא נסיבות הפגישה. יש בי התחושה שעם נסיבות נכונות אפשר למצוא כימייה עם כמות רבה של אנשים. שבמידה והיית פוגש אותם בנסיבות אחרות לא היה נוצר שום חיבור. הרגשה זאת נובעת מהעובדה שבהתחלת הקשר אתה מציג לאדם את התכונות שבך שהוא ירצה לשמוע. אובייקטיבית לכל אדם. איני יודע אם נדבר יותר ובמידה וכן אם יתפתח משהו. אבל אין ספק שבלבלת אותי מעט עוררת בי השראה. והעלית בי שאלות. המשך חיים טובים לכולם.
 
למעלה