מחשבות
- פותח הנושא Commie1
- פורסם בתאריך
בוהה ניכחו
New member
לא כל כך ברור לי למה אתה מתכוון
האם ל"על מה לחשוב כעת"? או "מה לחשוב כעת"? נגיד שאני בעבודה וצריך לכתוב DLL , או לתקן באג - אני חושב שאני יכול לשלוט במחשבותי במובן זה שבשעות הקרובות אחשוב בעיקר על מלאכתי ולא, למשל, על הפילוסופיה של הרמן כהן או על הרגליים של אמונה אלון. אבל מה אחשוב? נראה לי שכאשר אדם חושב על בעיה שצריך לפתור, שהחליט לפתור, הוא מוסר את עצמו לאיזו סמכות שתראה לו את הדרך. הסמכות הזאת נמצאית בו עצמו, בזכרונו, בכשרונו, בדמיונו, אבל יש בה בכל זאת מן ההתמסרות. רעיון תמיד בא, כמו אורח טוב.
האם ל"על מה לחשוב כעת"? או "מה לחשוב כעת"? נגיד שאני בעבודה וצריך לכתוב DLL , או לתקן באג - אני חושב שאני יכול לשלוט במחשבותי במובן זה שבשעות הקרובות אחשוב בעיקר על מלאכתי ולא, למשל, על הפילוסופיה של הרמן כהן או על הרגליים של אמונה אלון. אבל מה אחשוב? נראה לי שכאשר אדם חושב על בעיה שצריך לפתור, שהחליט לפתור, הוא מוסר את עצמו לאיזו סמכות שתראה לו את הדרך. הסמכות הזאת נמצאית בו עצמו, בזכרונו, בכשרונו, בדמיונו, אבל יש בה בכל זאת מן ההתמסרות. רעיון תמיד בא, כמו אורח טוב.
בוהה ניכחו
New member
חישבו, למשל, על החידה הבאה:
צריך להוכיח שעבור כל מספר A שלם חיובי, קיים מספר B שלם חיובי, כך שמכפלת A ב B היא מספר המורכב אך ורק מהספרות 5 ו 0. אין שום אלגוריתם שאפשר לשלוט בו על מנת לפתור את החידה הזאת. הרעיון יבוא, או לא יבוא. אבל אפשר לשלוט בזה שנחשוב רק עליה. בעצם, אפשר שלא לחשוב עליה?
צריך להוכיח שעבור כל מספר A שלם חיובי, קיים מספר B שלם חיובי, כך שמכפלת A ב B היא מספר המורכב אך ורק מהספרות 5 ו 0. אין שום אלגוריתם שאפשר לשלוט בו על מנת לפתור את החידה הזאת. הרעיון יבוא, או לא יבוא. אבל אפשר לשלוט בזה שנחשוב רק עליה. בעצם, אפשר שלא לחשוב עליה?
s u p e r mind
New member
מחשבותינו בסה"כ משקפות את אישיותנו.
האישיות או ה'עצמי', מתגבש בתקופת חניכה, בה המרצה הוא הסביבה. כל מחשבה שעוברת לך בראש היא תוצר של התפתחות מוחית ענפה, מן הרגע בו מערכת העצבים החלה לתפקד ברחם, ועד עתה. כל אינטראקציה שלך עם הסביבה, גורמת ליצירת סינפסות, רשתות ותבניות בין הנוירונים במוחך. האינטראקציה בתקופה ה'מכריעה', תביא לידי גיבוש זהות, וזאת בתורה, תעבד ותסנן את מחשבותיך בהתאם. המוח שלנו לא מסוגל להיות בשליטה טוטאלית, מכיוון שהוא עצמו נתון לשליטה חיצונית. הוא חומר ביד היוצר - אמנם הוא קצת קשה, אך לבסוף הוא מתרכך. איפה עובר הגבול? אדם נורמלי ירסן את מחשבותיו וידע לשלוט במעשיו. אדם לא נורמלי יתפתה אחר יצריו... אדם נורמלי הוא אדם שלא רק שלא גדל בסביבה אגרסיבית שיכלה להשפיע עליו לרעה - אלא גם גם לא לוקה בפגמים גנטיים או תכונות תורשתיות שגם הן, כמו הסביבה, מתמרנות אותו. אנחנו ספוגים הסופגים כל אשר מסביבנו. רק שאצל חלקנו, הספוגים עשויים מחומרים שונים, לכן ספיגתם עלולה להיות מעט שונה משלנו.
האישיות או ה'עצמי', מתגבש בתקופת חניכה, בה המרצה הוא הסביבה. כל מחשבה שעוברת לך בראש היא תוצר של התפתחות מוחית ענפה, מן הרגע בו מערכת העצבים החלה לתפקד ברחם, ועד עתה. כל אינטראקציה שלך עם הסביבה, גורמת ליצירת סינפסות, רשתות ותבניות בין הנוירונים במוחך. האינטראקציה בתקופה ה'מכריעה', תביא לידי גיבוש זהות, וזאת בתורה, תעבד ותסנן את מחשבותיך בהתאם. המוח שלנו לא מסוגל להיות בשליטה טוטאלית, מכיוון שהוא עצמו נתון לשליטה חיצונית. הוא חומר ביד היוצר - אמנם הוא קצת קשה, אך לבסוף הוא מתרכך. איפה עובר הגבול? אדם נורמלי ירסן את מחשבותיו וידע לשלוט במעשיו. אדם לא נורמלי יתפתה אחר יצריו... אדם נורמלי הוא אדם שלא רק שלא גדל בסביבה אגרסיבית שיכלה להשפיע עליו לרעה - אלא גם גם לא לוקה בפגמים גנטיים או תכונות תורשתיות שגם הן, כמו הסביבה, מתמרנות אותו. אנחנו ספוגים הסופגים כל אשר מסביבנו. רק שאצל חלקנו, הספוגים עשויים מחומרים שונים, לכן ספיגתם עלולה להיות מעט שונה משלנו.
שוט
אני חושב שהתחלה טובה לדיון בשאלה, היא להגדיר מה אתה מבין במונח "שליטה": מה זו שליטה? האם כשאנחנו מדברים על שליטה פוליטית ושליטה בעצמי - האם באמת מדובר באותו הדבר, או שמא זה שיתוף שם בלבד? ואם מדובר באותו הדבר, כיצד זה אותו הדבר - באיזה אופן אדם השולט בעצמו דומה לאדם השולט באחרים? מה בדיוק שולט ומה נשלט כשאנו מדברים על שליטה עצמית (אם בכלל)?
אני חושב שהתחלה טובה לדיון בשאלה, היא להגדיר מה אתה מבין במונח "שליטה": מה זו שליטה? האם כשאנחנו מדברים על שליטה פוליטית ושליטה בעצמי - האם באמת מדובר באותו הדבר, או שמא זה שיתוף שם בלבד? ואם מדובר באותו הדבר, כיצד זה אותו הדבר - באיזה אופן אדם השולט בעצמו דומה לאדם השולט באחרים? מה בדיוק שולט ומה נשלט כשאנו מדברים על שליטה עצמית (אם בכלל)?
אני מדבר על...
מחשבות של בן אדם בינו לבן עצמו...לפני ההחלטה אם להוציא אותן על אויר העולם ולחלוק אותן עם חבריו מחשבות אשר עקב חשיבתן מפתיעות את האדם עצמו אשר חושב אותן מיכוון שהוא מפתיע את עצמו בחשיבה כזאת...ואם הוא היה יכול לשלוט (ועל זה אני מדבר) כלומר להחליט לפני(!) שהמחשבות עולות על המודע אם לחשוב אותן או לא...מין סלקציה שכזאת...מקביל ושווה ערך לסלקציה שנעשית על האיד על ידי האגו העליון. (למי שלמד פסיכולוגיה). כלומר, על פי מה שאמרתי האדם, או יותר נכון השכל...יהיה מסוגל, באופן נפרד מהאדם (כלומר אישיותו) להחליט ולהפריד בין מחשבות מאיימות, שיפחידו את האדם ולא לתת להן לעלות כלפי השטח עוד לפני שהאדם ידע על כך, וכך למנוע מצבים מאיימים שמכניסים את האדם לדילמה אם הוא אדם וטב או לא טוב, שכן המחשבה שעלתה לראשו הפחידה אותו (מתוך הבנה של הקוד החברתי שזוהי מחשבה אסורה). -מקווה שהבנתם אותי ותוכלו לענות על השאלה...
מחשבות של בן אדם בינו לבן עצמו...לפני ההחלטה אם להוציא אותן על אויר העולם ולחלוק אותן עם חבריו מחשבות אשר עקב חשיבתן מפתיעות את האדם עצמו אשר חושב אותן מיכוון שהוא מפתיע את עצמו בחשיבה כזאת...ואם הוא היה יכול לשלוט (ועל זה אני מדבר) כלומר להחליט לפני(!) שהמחשבות עולות על המודע אם לחשוב אותן או לא...מין סלקציה שכזאת...מקביל ושווה ערך לסלקציה שנעשית על האיד על ידי האגו העליון. (למי שלמד פסיכולוגיה). כלומר, על פי מה שאמרתי האדם, או יותר נכון השכל...יהיה מסוגל, באופן נפרד מהאדם (כלומר אישיותו) להחליט ולהפריד בין מחשבות מאיימות, שיפחידו את האדם ולא לתת להן לעלות כלפי השטח עוד לפני שהאדם ידע על כך, וכך למנוע מצבים מאיימים שמכניסים את האדם לדילמה אם הוא אדם וטב או לא טוב, שכן המחשבה שעלתה לראשו הפחידה אותו (מתוך הבנה של הקוד החברתי שזוהי מחשבה אסורה). -מקווה שהבנתם אותי ותוכלו לענות על השאלה...
דומני
שאנו כאן נכנסים יותר לתחום של קודקס החוקים ופחות פילוסופיה. או שהדוגמאות אינן בדיוק לעניין. אדם יכול לחשוב מחשבות זוועה, פנטזיות מעוררות חלחלה, אולם אדם ""נורמלי"" ( וניתן כאן לפתח דיון נוקב מה זה...) יבלום עצמו. למה - משום שיש עליו אימת חוק, ודרישות ונורמות חברתיות מוסריות שהן משתנות מפעם לפעם אך כמה מהן מוחלטות, שיחבור חברתי מילדות - שזה הצד המשלים של הנורמות דנן - השכלה ( אם כי זה לא אומר ומבטיח שאדם לא יהיה קרימינל רצחני - ראה פול פוט )ועוד ועוד.
שאנו כאן נכנסים יותר לתחום של קודקס החוקים ופחות פילוסופיה. או שהדוגמאות אינן בדיוק לעניין. אדם יכול לחשוב מחשבות זוועה, פנטזיות מעוררות חלחלה, אולם אדם ""נורמלי"" ( וניתן כאן לפתח דיון נוקב מה זה...) יבלום עצמו. למה - משום שיש עליו אימת חוק, ודרישות ונורמות חברתיות מוסריות שהן משתנות מפעם לפעם אך כמה מהן מוחלטות, שיחבור חברתי מילדות - שזה הצד המשלים של הנורמות דנן - השכלה ( אם כי זה לא אומר ומבטיח שאדם לא יהיה קרימינל רצחני - ראה פול פוט )ועוד ועוד.
שליטה בחלום
אם הזכרת את הפסיכואנליזה - אז די ברר לפיה, שהתשובה לשאלתך חיובית. ישנו באדם מנגנון המסנן את מחשבותיו - ולא רק בערות, אלא גם בחלום. מנגנון זה קשור קשר אמיץ במוסריותו של האדם. לפרויד יש מאמר קצרצר ומעניין (מ- 1925) שדן באחריות המוסרית שלנו לתוכן החלומות שאנו חולמים. במאמר הוא טוען, שהאדם אחראי לתוכן המוסרי של חלומותיו. הפסיכואנליזה מלמדת אותנו, כך הוא טוען, שהמודע הוא רק קצה הקרחון של האני שלנו (לא אני במובן המטאפסיכולוגי, המובחן מהסתמי ומהאני העליון, אלא אני כיחידה ביולוגית-אורגנית). כל מעשינו, כל התנהגות שלנו, מקורה בדחפים לא מודעים - בין אם אנחנו ערים ובין אם אנחנו ישנים. בערות, כמו בחלום, מנגנוני הצנזורה חושפים בפנינו רק חלק מהתכנים הרוחשים בנו, ומאפשרים לחלק מהם לצוץ אל פני השטח בצורה מעודנת יותר. מכיוון שאין הבדל מבחינה זו בין החלום למציאות, הרי שאין להבחין לעניין אחריותנו המוסרית בין התנהגותנו בחלום להתנהגותנו במציאות. אם על מנגנון צנזורה כזה אתה מדבר - אז כנראה שכן (לפחות אם נקבל את דעתה של הפסיכואנליזה), יש לאדם שליטה על תכני מחשבותיו והתנהגותו המודעים; ישנו מנגנון נפשי המסנן מחשבות ודחפים, הפועל אפילו כאשר אנחנו ישנים. אך מנגנון זה פועל רק כלפי המודע - כלומר, אין לו את כוח למנוע מדחפים ותכנים לא מוסריים מלהתקיים בלא מודע. מבחינה זו, אין לאדם את הדבר אותו אתה מחפש כלפי חלק גדול מעצמו - הלא מודע. ניתן לומר האדם "שולט" בלא מודע, במסגרת היות הלא מודע חלק מהאני. כלומר, לאדם יש אחריות ללא מודע בהיותו חלק ממנו, ולמעשה החלק המניע אותו (פרויד אומר גם, כי האדם אינו יכול להתנער מאחריות זו, כך שגם מי שמכיחיש אחריות זו בהכרח ינהג על פיה).
אם הזכרת את הפסיכואנליזה - אז די ברר לפיה, שהתשובה לשאלתך חיובית. ישנו באדם מנגנון המסנן את מחשבותיו - ולא רק בערות, אלא גם בחלום. מנגנון זה קשור קשר אמיץ במוסריותו של האדם. לפרויד יש מאמר קצרצר ומעניין (מ- 1925) שדן באחריות המוסרית שלנו לתוכן החלומות שאנו חולמים. במאמר הוא טוען, שהאדם אחראי לתוכן המוסרי של חלומותיו. הפסיכואנליזה מלמדת אותנו, כך הוא טוען, שהמודע הוא רק קצה הקרחון של האני שלנו (לא אני במובן המטאפסיכולוגי, המובחן מהסתמי ומהאני העליון, אלא אני כיחידה ביולוגית-אורגנית). כל מעשינו, כל התנהגות שלנו, מקורה בדחפים לא מודעים - בין אם אנחנו ערים ובין אם אנחנו ישנים. בערות, כמו בחלום, מנגנוני הצנזורה חושפים בפנינו רק חלק מהתכנים הרוחשים בנו, ומאפשרים לחלק מהם לצוץ אל פני השטח בצורה מעודנת יותר. מכיוון שאין הבדל מבחינה זו בין החלום למציאות, הרי שאין להבחין לעניין אחריותנו המוסרית בין התנהגותנו בחלום להתנהגותנו במציאות. אם על מנגנון צנזורה כזה אתה מדבר - אז כנראה שכן (לפחות אם נקבל את דעתה של הפסיכואנליזה), יש לאדם שליטה על תכני מחשבותיו והתנהגותו המודעים; ישנו מנגנון נפשי המסנן מחשבות ודחפים, הפועל אפילו כאשר אנחנו ישנים. אך מנגנון זה פועל רק כלפי המודע - כלומר, אין לו את כוח למנוע מדחפים ותכנים לא מוסריים מלהתקיים בלא מודע. מבחינה זו, אין לאדם את הדבר אותו אתה מחפש כלפי חלק גדול מעצמו - הלא מודע. ניתן לומר האדם "שולט" בלא מודע, במסגרת היות הלא מודע חלק מהאני. כלומר, לאדם יש אחריות ללא מודע בהיותו חלק ממנו, ולמעשה החלק המניע אותו (פרויד אומר גם, כי האדם אינו יכול להתנער מאחריות זו, כך שגם מי שמכיחיש אחריות זו בהכרח ינהג על פיה).
בוהה ניכחו
New member
הבנאדם ציטט מפרויד
פרויד ידע מה שאנחנו לא יודעים.
וברצינות. פרויד דיבר על תהליכים שקורים בסף שבין המודע ללא-מודע. זוהי פורמליזציה - לכן אין בה מן היומרנות להכיר את התכנים. להגיע לתכנים עצמם...עבודה גדולה.
פרויד ידע מה שאנחנו לא יודעים.
חומר אפל
הלא מודע אינו הדבר כשלעצמו הקאנטיאני, הבלתי נגיש לחלוטין. הלא מודע אולי אינו מודע לאדם עצמו, אך הוא לא חסר גילויים בעולם הממשי. תכנים לא מודעים, על פי הפסיכואנליזה, מקבלים ביטוי כל העת, אצל כל אדם. הדרך להתחקות אחריהם היא לשים לב להתנהגותו של אדם, לחפש אחר כל מני התנהגויות שההגיון הרגיל אינו מסוגל להסביר אלא כמקריות חסרת הסבר נפשי - פליטות פה, אסוסיאציות מוזרות, שיבושי שמיעה מיקריים, מעשים שנעשים בהיסח הדעת, סתירות גלויותמ וכמובן - תכני חלומות והתנהגויות כפייתיות. משל למה הדבר דומה? לחומר אפל, או לחלקיק שטרם נתגלה, אך כל הממצאים האמפיריים מצביעים על כך שהוא אמור להיות קיים.
הלא מודע אינו הדבר כשלעצמו הקאנטיאני, הבלתי נגיש לחלוטין. הלא מודע אולי אינו מודע לאדם עצמו, אך הוא לא חסר גילויים בעולם הממשי. תכנים לא מודעים, על פי הפסיכואנליזה, מקבלים ביטוי כל העת, אצל כל אדם. הדרך להתחקות אחריהם היא לשים לב להתנהגותו של אדם, לחפש אחר כל מני התנהגויות שההגיון הרגיל אינו מסוגל להסביר אלא כמקריות חסרת הסבר נפשי - פליטות פה, אסוסיאציות מוזרות, שיבושי שמיעה מיקריים, מעשים שנעשים בהיסח הדעת, סתירות גלויותמ וכמובן - תכני חלומות והתנהגויות כפייתיות. משל למה הדבר דומה? לחומר אפל, או לחלקיק שטרם נתגלה, אך כל הממצאים האמפיריים מצביעים על כך שהוא אמור להיות קיים.
יותר ויותר
אני מוצא כי הפסיכואנליזה הינה גיבוב שטויות. הבעייה היא שהפסיכולוגים א) דואגים לפרנסתם ולכן כל מי שחולק עליהם הוא סובל ממשהו ולכן מחייב טיפול, ורוב רובם של האנשים כמובן מסכימים עמם על מנת שלא להחשב "משוגעים"-אפרופו הדיון על השגעון ...כאן בפורום ומצד שני ב) ברור שכל האנושות סובלת לכן עליהם לסייע לה.פועל יוצא שומרים על מעמד ויוקרה. בסך הכל הפסיכולוגיה בעייתית. יחד עם זאת הפסיכיאטריה קטסטרופלית. הפסיכולוגים לפחות מנסים לדבר עמך ה]סיכיאטרים מנסים לסמם אותך.
אני מוצא כי הפסיכואנליזה הינה גיבוב שטויות. הבעייה היא שהפסיכולוגים א) דואגים לפרנסתם ולכן כל מי שחולק עליהם הוא סובל ממשהו ולכן מחייב טיפול, ורוב רובם של האנשים כמובן מסכימים עמם על מנת שלא להחשב "משוגעים"-אפרופו הדיון על השגעון ...כאן בפורום ומצד שני ב) ברור שכל האנושות סובלת לכן עליהם לסייע לה.פועל יוצא שומרים על מעמד ויוקרה. בסך הכל הפסיכולוגיה בעייתית. יחד עם זאת הפסיכיאטריה קטסטרופלית. הפסיכולוגים לפחות מנסים לדבר עמך ה]סיכיאטרים מנסים לסמם אותך.
שרוולים ירוקים
New member
וכשמתעורר פחד מן המחשבה,
נראה כי הפחד מאותת משהו. בהחלט כמו איתות אזהרה כלפי התת-מודע שיחזור מיד למקומו הסמוי, לשמור על הכלא. (נזכרתי בסיפור על תיבת פנדורה.) העניין הוא, שכנראה, אי אפשר לנעול מחשבות. אולי בכלא הזה של התת מודע כלואה החירות לחשוב ולדמיין הכל.
נראה כי הפחד מאותת משהו. בהחלט כמו איתות אזהרה כלפי התת-מודע שיחזור מיד למקומו הסמוי, לשמור על הכלא. (נזכרתי בסיפור על תיבת פנדורה.) העניין הוא, שכנראה, אי אפשר לנעול מחשבות. אולי בכלא הזה של התת מודע כלואה החירות לחשוב ולדמיין הכל.
אריסטובולס
New member
לא לגמרי.
אי אפשר לשלוט על המחשבה הראשונית, אבל ברגע שיש מודעות למחשבה, אפשר להפסיק לפתח אותה. ובסופו של דבר, אם שומרים כך על המחשבה, אז גם המחשבות הראשוניות האלו נפסקות.
אי אפשר לשלוט על המחשבה הראשונית, אבל ברגע שיש מודעות למחשבה, אפשר להפסיק לפתח אותה. ובסופו של דבר, אם שומרים כך על המחשבה, אז גם המחשבות הראשוניות האלו נפסקות.
אין על מה
זה פשוט נכון כנכון הירח. שמעו סיפור: בצבא היה לנו מילואימניק ד"ר לפסיכולוגיה. פעם הרהבתי עוז ושאלתי אותו האם כל הפסיכולוגים ואלו שלומדים את הפסיכולוגיה הם completley fucked up , לזכותו יאמר שהוא לא נבהל , הוא חייך ואז אמר לי שהוא חושב שלא, הוא חשב שאלו אנשים הרוצים להכיר את עצמם יותר טוב מאחרים ( תפיסה מאוד אליטסטית ומתנשאת מחד אך גם רוויית רגשי נחיתות מאידך ובו זמנית!!!!)בסך הכל הסכמנו על כך שהם דפוקים בשכל..... מסתבר שרוב הפסיכלוגים היו נורמליים לחלוטין עד שפגשו את המנטור הפסיכולוגי שלהם שהפך לנסטור פסיכולוגי וביחד הם השתגעו לגמרי. וזה מאוד לא מצחיק אלא עצוב.
זה פשוט נכון כנכון הירח. שמעו סיפור: בצבא היה לנו מילואימניק ד"ר לפסיכולוגיה. פעם הרהבתי עוז ושאלתי אותו האם כל הפסיכולוגים ואלו שלומדים את הפסיכולוגיה הם completley fucked up , לזכותו יאמר שהוא לא נבהל , הוא חייך ואז אמר לי שהוא חושב שלא, הוא חשב שאלו אנשים הרוצים להכיר את עצמם יותר טוב מאחרים ( תפיסה מאוד אליטסטית ומתנשאת מחד אך גם רוויית רגשי נחיתות מאידך ובו זמנית!!!!)בסך הכל הסכמנו על כך שהם דפוקים בשכל..... מסתבר שרוב הפסיכלוגים היו נורמליים לחלוטין עד שפגשו את המנטור הפסיכולוגי שלהם שהפך לנסטור פסיכולוגי וביחד הם השתגעו לגמרי. וזה מאוד לא מצחיק אלא עצוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.