מחשבות...
מחשבות הן דבר מוזר. הן מכריחות אותך להתמודד עם החיים ועם עצמך (גם עם הטוב וגם עם הרע). אולי זאת הסיבה שכל-כך הרבה אנשים מנסים לברוח מהן – במודע ולא במודע. יש כל מיני תחבולות: להעסיק את עצמך כל הזמן כדי שלא יהיה לך זמן לחשוב, לברוח לעולמות דמיוניים, לפטור את המחשבות כלא חשובות, או אפילו לגשת לחיים בגישה של ``לא אכפת לי מכלום``. אבל לא משנה מה תעשה, המחשבות תמיד ישיגו אותך בסוף. בלילה במיטה כשאתה לא מצליח להירדם, כשאתה הולך לבד בדרך, כשאתה בדיכאון, או סתם כשאתה יושב בלי משהו מיוחד לעשות, הם יתגנבו אליך מאחורה פתאם ויכריחו לעמוד מול המציאות. לכל אחד יש דרך לבטא את עצמו ואת המחשבות שלו: בשירה, בציור, בכתיבה, בסיפור, בדיבור, בריקוד, במאמץ גופני, (בצ`יטוט), וב1001 דרכים אחרות. מחשבות צריכות שחרור, הן לא יכולות להתרוצץ בראש בלי מפלט כל הזמן. כשלי יש מחשבות, כשאני מדוכא, שמח או סתם משועמם, אני כותב. לא משנה אם זה לא מיוחד, לא יפה או אפילו לא מובן. זה לא מיועד לאנשים אחרים – אני כותב בשביל עצמי. אני מאמין שלכל אחד יש צורת ביטוי מיוחדת משלו אבל שהוא יכול גם בשאר הדרכים. בתוך כל אחד מאיתנו טמונים כוחות אדירים. בפעם הבאה שאתם עצובים במקום לשבת ולבכות נסו לחבר שיר, לצייר ציור, לכתוב סיפור, (או לפחות לדבר עם מישהו..), תסמכו עלי, אתם מסוגלים (גם אם אתם חושבים שאתם חסרי כישרון), וזה עוזר. העיקר שמה שאתם עושים/כותבים יהיה אמיתי ויבוא מתוככם. אבל הדבר הכי חשוב הוא שתחשבו. אתם באמת רוצים להיות אחד האנשים האלו שמתעוררים בוקר אחד, מסתכלים במראה ולא מזהים את עצמם? שפתאם מבינים שלא עשו כלום עם חייהם, שבזבזו את זמנם, ושכל חלומותיהם, שאיפותיהם ותקוותיהם נזנחו מאחור מזמן? תחשבו כל הזמן!!! על החיים, על עצמכם, על הכל!!! ואף פעם אל תוותרו על החלומות שלכם!!! כמו תמיד מקווה שנהנתם או שזה לפחות גרם לכם לחשוב, אוהב, זרזיר. נ.ב כשהדרך נגמרת במבוי סתום ואין לך לאן לברוח כשאתה אבוד ואין לך כיוון ואתה לא מצליח לפרוח, אל תאבד תקווה אל תפסיק לחלום פשוט עצום את העיניים ועוף אל המרום אי שם בתוך ליבך, מחכה התשובה… כשלפעמים, אתה מרגיש לבד והחיים כאילו עוברים מהצד כשהכל נראה שחור ובקצה המנהרה אין אור, אל תאבד את האור שבפנים זה שבוער גם למרות כל הקשיים. שאב את הכוח מתוך נפשך, ואל תפחד, להיות עצמך…
מחשבות הן דבר מוזר. הן מכריחות אותך להתמודד עם החיים ועם עצמך (גם עם הטוב וגם עם הרע). אולי זאת הסיבה שכל-כך הרבה אנשים מנסים לברוח מהן – במודע ולא במודע. יש כל מיני תחבולות: להעסיק את עצמך כל הזמן כדי שלא יהיה לך זמן לחשוב, לברוח לעולמות דמיוניים, לפטור את המחשבות כלא חשובות, או אפילו לגשת לחיים בגישה של ``לא אכפת לי מכלום``. אבל לא משנה מה תעשה, המחשבות תמיד ישיגו אותך בסוף. בלילה במיטה כשאתה לא מצליח להירדם, כשאתה הולך לבד בדרך, כשאתה בדיכאון, או סתם כשאתה יושב בלי משהו מיוחד לעשות, הם יתגנבו אליך מאחורה פתאם ויכריחו לעמוד מול המציאות. לכל אחד יש דרך לבטא את עצמו ואת המחשבות שלו: בשירה, בציור, בכתיבה, בסיפור, בדיבור, בריקוד, במאמץ גופני, (בצ`יטוט), וב1001 דרכים אחרות. מחשבות צריכות שחרור, הן לא יכולות להתרוצץ בראש בלי מפלט כל הזמן. כשלי יש מחשבות, כשאני מדוכא, שמח או סתם משועמם, אני כותב. לא משנה אם זה לא מיוחד, לא יפה או אפילו לא מובן. זה לא מיועד לאנשים אחרים – אני כותב בשביל עצמי. אני מאמין שלכל אחד יש צורת ביטוי מיוחדת משלו אבל שהוא יכול גם בשאר הדרכים. בתוך כל אחד מאיתנו טמונים כוחות אדירים. בפעם הבאה שאתם עצובים במקום לשבת ולבכות נסו לחבר שיר, לצייר ציור, לכתוב סיפור, (או לפחות לדבר עם מישהו..), תסמכו עלי, אתם מסוגלים (גם אם אתם חושבים שאתם חסרי כישרון), וזה עוזר. העיקר שמה שאתם עושים/כותבים יהיה אמיתי ויבוא מתוככם. אבל הדבר הכי חשוב הוא שתחשבו. אתם באמת רוצים להיות אחד האנשים האלו שמתעוררים בוקר אחד, מסתכלים במראה ולא מזהים את עצמם? שפתאם מבינים שלא עשו כלום עם חייהם, שבזבזו את זמנם, ושכל חלומותיהם, שאיפותיהם ותקוותיהם נזנחו מאחור מזמן? תחשבו כל הזמן!!! על החיים, על עצמכם, על הכל!!! ואף פעם אל תוותרו על החלומות שלכם!!! כמו תמיד מקווה שנהנתם או שזה לפחות גרם לכם לחשוב, אוהב, זרזיר. נ.ב כשהדרך נגמרת במבוי סתום ואין לך לאן לברוח כשאתה אבוד ואין לך כיוון ואתה לא מצליח לפרוח, אל תאבד תקווה אל תפסיק לחלום פשוט עצום את העיניים ועוף אל המרום אי שם בתוך ליבך, מחכה התשובה… כשלפעמים, אתה מרגיש לבד והחיים כאילו עוברים מהצד כשהכל נראה שחור ובקצה המנהרה אין אור, אל תאבד את האור שבפנים זה שבוער גם למרות כל הקשיים. שאב את הכוח מתוך נפשך, ואל תפחד, להיות עצמך…
נ.ב.נ אם הגעת עד פה אז כל הכבוד לך (ותודה). אולי המחשבות שלי כן מעציבות אותי קצת לפעמים, אבל אני יודע להסתכל על העולם גם בצורה אופטימית, אני פשוט בד``כ כותב שאני מדוכא... הדבר היחיד שבאמת מפריע לי זה שאני עדין מחפש מטרה לחיים, אם תוכלי לעזור לי בזה אני אשמח...