מחשבות!!

[מפקפק]

מחשבות!!

ובכן, כמו לכולם\ן עוברות, צצות, מחשבות כל דקה וכל שניה, לי אישית חסר ה"זיץ" עם עוד כמה כמוני, לשתף ולהשתתף בכל המחשבות העולות בראשי, אינני חושב שאני יחיד בכך, מתאר לעצמי שיש הרבה כמוני, אלא ש..כמובן מיד באות המחשבות, או, יגלו אותי, זה מה שחסר לי, לא רוצה, איך מתמודדים עם זה, ואולי יש מצב שאין ממה לחשוש. מי ממכם/ן יכול לעזו בלבטים שכאלו.אנא, כל אחד בכשרונו שלו, ינסה לכתוב ככל העולה על רוחו בנושא זה, מי בפורום, ומי במסר, העיקר תגובות למשאלה הנובעת ממעמקי המח והלב. <מפקפק החליט להעלות על הכתב בעיות כאובות>

 

[אוי ויי איז מיר]

אין ארוחות חינם!

אם תשתף בהתלבטויות שלך אנשים מתוך הקהילה החרדית שלך, אז אם תבחר בחכמים שביניהם, הרי גם אם תתנהג כמו אותו חסיד שבא לרבו בשאלה: "חברי עבר עבירה פלונית, והוא מתבייש לבקש תשובה, ולכן שלחני במקומו". חביריך הפקחים "יעלו" על סודך די מהר, כמו אותו רבי שענה: "חברך יכול לבוא בעצמו ולומר שחברו שלחו במקומו". אלא מאי, תעלה את השאלות באזני החכמים פחות, אז למה לי כולי האי? יש! דבר עם חילונים, גם ביניהם יש חכמים, דא עקה, שעולם המושגים שאתה מביא איתך זר להם, יש אפילו בדיחות שהם אינם מבינים. היחידים שאיתם אתה יכול באמת ובתמים להחליף דיעות ורעיונות שיהיו מובנים ומועילים, הם מפקפקים כמוך. אז איפה מוצאים אותם? שמעתי בסוד, שבתפוז יש פורום כזה, שאמנם רוב הקוראים את הפורום הם דתיים או חרדים (לעת עתה), אבל יש גם כמה שלא. דוגמה לבדיחה שעד שתסביר לחילוני על מה מדובר, כבר.... שני חברים למדו יחדיו בישיבה, בחשק ובהתמדה, עד שהאחד התארס, כשהתקרב מועד החתונה, כיבד את החברותא שלו בזכות להיות עד נישואין. "איני יכול" אמר החברותא בצער, "אני לא יהודי בכלל, חשקה נפשי בתורה ולכן אני לומד בישיבה". "מה זה איתך!" מזדעק החתן "והרי גוי ששבת חייב מיתה!!" "או, זה, אני מקפיד לטלטל משהו בכיסי בכל שבת" אומר החבר הגוי. "אז מה, הרי יש ערוב בעירנו..." "נו, אני לא סומל על העירוב" ובבנין ציון ננוחם (קראתי בארכיון הפורום שלכם...)

 

[מפקפק]

תכל´ס

מה אמרת בכל הדרשה הארוכה?....שאין ולא שייך לשבת עם ידידי שכמוני, רק בפורום, דבר ישר ולענין....אני פשוט אמרתי מה דעתי בנושא...עוד לא באתי עם רכילות על חברי..אני כזה.וזהו.. אז אנא...מה למעשה??

 

[שומרת נפשה]

רבים שותפים למחשבותיך

לכן אי-אפשר לגלות אותך לפי גילוי המחשבות שלך. מה שכן, אם אתה חושש להיחשף, מומלץ לך להתרכז בדיבורים שבמשבה ולהימנע מכתיבת פרטים אישיים מזהים כמו איזור המגורים, הזרם הדתי הספציפי (כמו חסידות), גיל מדויק וכל נתון שאפשר להסיק ממנו מי אתה בדיוק. המחשבות הן מה שנמצא מאחורי הבגדים, מאחורי הסטטוסים, עמוק בתוך המוח, הבטן והלב - מקומות בהם אף אחד לא יודע איך באמת אתה ניראה, ולא יכול לזהות אותך. אחת ממודעות הפרסומת היפות ביותר שראיתי אי-פעם היתה מקמפיין חו"לניק לאופנת בנטון. ראו שם תמונה של שלושה לבבות אמיתיים של בני אדם, כמו בשיעור אנטומיה. כמובן, כל שלושת הלבבות היו אדומים ודי דומים. מתחת לאחד הלבבות היה כתוב "לבן", מתחת לשני "שחור" ומתחת לשלישי "צהוב". זה המחיש כל-כך חזק את העובדה שההבדלים להם טוענים בין בני-האדם הם חיצוניים בלבד, ובפנים כולנו דומים. אי-אפשר לזהות אותך לפי המחשבות שלך אלא רק לפי פרטים אישיים שלך. אתה מוזמן להתחבר למחשבות שלך בפורום. אם יש שאלה שעצם תוכנה קשור לסטטוס שלך וחושף מדי פרטים אישיים עליך, יש כאן בפורום מומחי מחשב גדולים ממני שיכולים ליעץ לך איך לכתוב בלי להיחשף.

 

[מפקפק]

תיקון הבעת המחשבה.

מאחר ואני מבין שלא הובנתי כראוי, הנני להבהיר, אינני חושש מהתגלותי במחשב (על אף שכיום בעולמנו גם זה שייך). כוונתי שברצוני "כן" להפגש עם ידידים שכמוני, ובכל זאת חששות של "היחשפות" גורמות לי לרדת מרעיון שכזה, ושאלתי, האם ובכל זאת שייך, להפגש בלי חששות שכאלו.. אולי עכשיו כוונותי יתבהרו. <מפקפק מחפש קהילה ממשית מעבר לוירטואלית>

 

[מני באני]

הודעתך הכאובה לא ברורה

לי, אם אתה רוצה לשתף אז שתף, מדבריך אני מבין שיש לך מחשבות אבל מה הן המחשבות? אתה מבקש תגובות למשאלה הנובעת ממעמקי הלב, או קיי, מהי משאלה זו?

 

[מפקפק]

אז ככה

לכל ה"לא מבינים". פשוט מאוד, האם שייך להפגש עם הח´ברה, מבלי להיחשף לציבור החרדי שכמובן ישושו על זה כמוצא שלל רב, או ש..אם הלטתי להפגש, הוי אומר, לא אכפת לי מה ידידו, ןשכל העולם ואשתו יקפוץ לי.. עכשיו מובן????