מחשבות על המציאות

SHLF

New member
מחשבות על המציאות

אני מציגה כאן דברים שקראתי ושגרמו לי לחשוב עליהם וגם כמה דברים משל עצמי ,לכל המועניין: משמעות הזמן בתורת היחסות: לפי תורת היחסות הזמן הוא רק מימד.....והכוונה היא שאם הוא רק מימד כמו שלושת מימדי המרחב אז עבר ,הווה ועתיד קיימים ביחד ואין בעצם הפרדה בניהם , בדיוק כמו שצרפת וישראל קיימות ביחד, ומהעובדה שאני כרגע בישראל אינה מונעת ממני לחשוב שבו בזמן קיימת גם צרפת במקום אחר. את העובדה שאנו חשים בצורה אינטואיטיבית שישנו עבר ,הווה ועתיד, הסביר אינשטיין כך: לפיו האדם מורכב מאינסוף "אניים" שבכל רגע במרחב ישנו אני מסויים ,כאשר כל אני כזה מנותק אחד מהשני ואין כל קשר בניהם מלבד זה שכל אני כזה זוכר רק את הזכרונות של כל האניים שקדמו לו ועד אליו כתוצאה מכך אנו חושבים שישנו עבר,הווה ועתיד. על נושא זה ישנם כמה פרדוקסים שאחד מהם הוא הסבא והנכד: אם אכן הזמן הוא רק מימד, הנכד יכול לחזור לעבר ולהרוג את סבו. אם הסבא אכן מת הוא לא יוכל להביא לעולם את בנו שהוא בעצם האבא של הנכד........ ואם אכן כך, הנכד לא נולד ולא היה מי שחוזר לעבר והורג את הסבא וכך הלאה. לפי דעתי אין זה כלל פרדוקס ובכדי להסביר זאת אני אפשט דוגמא זאת: נניח ש"יוסי" הוא בחור בן 20 והוא חוזר לעבר (נניח 10 שנים אחורה) ומוצא את עצמו בעבר בגיל 10 . ונניח שאותו יוסי גם הורג את עצמו בגיל 10 ,מה אם כן קורה במצב זה? לפי דעתי,אם הולכים לפי ההסבר של אינשטיין שלפי דעתי גם אין דרך אחרת מזה,כי אכן חייבים להנייח שאני ברגע מסויים מורכב מהרבה מאוד אניים רגעיים עד לאותו רגע, אז אם יוסי חזר לעבר והורג את יוסי של גיל 10 אז הוא בעצם הורג "אני" מסוים של יוסי, אבל כל שאר האניים של יוסי ממשיכים להתקיים, כולל אלו שנמצאים בעתיד. בכדי להבין זאת יש לזכור כל הזמן שעבר ,הווה ועתיד מצויים בו זמנית וכדי שהם יהיו כאלה חייבים להניח שישנם "אניים" של יוסי המצויים בעתיד והם כביכול מצויים בעתיד רק בגלל שהם בעצם זוכרים יותר,כלומר הכל כבר קבוע מראש,אבל אין להניח מכאן שאין חופש בחירה!. אם ננסה ללכת שלב נוסף קדימה, ונסכים אם כל האמור לעיל, נשאלת השאלה ממתי הכל קבוע מראש,הרי אם עבר, הווה ועתיד מצויים בו זמנית אז זה אומר שיש כמות אינסופית של אניים שונים (במידה ומניחים שהחיים ימשיכו לעד) וכל אני כזה כשלעצמו מצוי באינסוף אניים. (כלומר תחשבו על כל האנשים שחיו וחיים ועוד יחיו ביקום הנ"ל). בנוסף לפי תפיסה זאת הזמן הוא תכונה של היקום לכן הוא נוצר רק מתי שהיקום נוצר,כלומר מהמפץ הגדול....ושוב לזכור ,עבר ,הווה ועתיד קיימים בו זמנית, לכן חייבים להניח שמרגע המפץ הגדול העתיד כבר קיים כלומר מרגע המפץ הגדול כל האניים השונים וכל האניים של כל אחד כבר היו צריכים להיות קיימים! בנוסף פלוני יכול לבוא ולומר אם יוסי הרג את עצמו בגיל 10 והאני של יוסי של גיל 20 מכיל את הזכרון של כל שאר האניים שקדמו לו ובין השאר את האני של גיל 10 אז בעצם נעלם זכרון מסוים ביוסי של גיל 20 השייך ליוסי של גיל 10 ,אך אם תטיבו לחשוב על זה שוב תבינו שאם כבר הכל כבר ידוע מראש אז אותו דבר לגבי הזכרון, משום שהזכרון של יוסי בגיל 20 כבר נקבע מרגע המפץ הגדול והוא בלתי תלוי בנסיונות כמו אלה המנסות לשנות את העתיד ע"י שינוי העבר. יש להבין שאת קונספט זה ניתן להכיל על אורגניזמים שונים (קוף, נמר, פיל,דג, נמלה, בקטריה, תא, וכך הלאה),ואם נרחיק לכת עוד יותר הדבר מוכל על כל חומר כלשהו שקיים. נניח והיה ניתן לחזור בכל רגע בעבר היינו יכולים להיות עדים להתהוותה של אבן, או להתהוות האבולוציה עצמה והחיים על פני כדור הארץ. חוסר חופש בחירה לעומת מציאות הקבוע מראש: תורה שאומרת שהכל קבוע מראש אניה בהכרח אומרת שאין חופש בחירה אלא שכל הבחירות שנעשה לאחר כל ההתלבטיות שלנו כבר ידועות וקבועות מראש. לעומת זאת תורה שטוענת שכל דבר שנעשה יש לו סיבה ולכן אם נדע את המצב ההתחלתי של דבר מסויים נוכל לנבא בכל נקודה מסוימת בזמן מה יהיה, היא תורה שטוענת שבעצם אין חופש בחירה. שניות גל חלקיק ,לפי תורת הקוונטים: לפי תורת הקוונטים כאשר מודדים ישות מסויימת במכשיר המודד גלים אנו נמצא שאותו חלקיק הוא בעצם גל. לעומת זאת אם נמדוד את אותה ישות במכשיר המודד חלקיק אנו נמצא שאותה ישות היא חלקיק כמצופה. בנוסף כאשר מודדים את תכונתה הגלית של הישות מאבדים את היכולת בקביעת מקומה, מה שלא נכון כאשר מודדים את תכונתה החלקיקית של הישות. גל אפשר לבטא באמצעות אנרגיה ואורך גל כאשר אורך הגל נמצא ביחס הפוך לאנרגיה,כלומר כאשר מודדים ישות מסויימת במכשיר המודד גלים ,אנו בעצם מקבלים את האנרגיה העצורה באותה ישות. וכאשר מודדים במכשיר המודד חלקיק אנו מקבלים בעצם את המסה של אותה ישות. לפי תורת היחסות מסה ואנרגיה הן צורות שונות של אותו הדבר,כלומר ניתן לבטא ישות מסויימת או בצורה של אנרגיה או בצורה של מסה ולא זה ולא זה סותרים אחד את השני. לכן לפי דעתי הפרדוקס בשניות גל חלקיק בתורת הקווניטים הוא בהחלטה שלנו בלמדוד את האנרגיה או לחלופין את המסה של אותה ישות. ולכן נשאלת השאלה האם זה אכן פרדוקס בסופו של דבר???!
 

neko

New member
לא הבנת את הכוונה של איינשטיין...

(זה נורא נחמד לגלות שהתאוריה שלו זהה לתאוריה שלי, רק שאת מסבירה את זה יותר טוב ממני
). קיימים אינסוף "אני"-ים לאורך המימד הרביעי. מן הסתם, ה"אני"-ים הם תלת מימדיים. אני כלשהו לא מסוגל "לחזור בזמן", מכיוון שאין דבר כזה "לנוע" בזמן. העולם קיים לאורך הזמן ללא שום קשר. כדי להקל על הדימוי, בואי נוריד מימד: דמייני שאנחנו דו-מימדיים, והזמן תלת מימדי. קחי ספר, חפץ תלת מימדי לכל הדעות. דמייני שהוא פרוס לאינסוף עמודים דו-מימדיים. האם העמוד הראשון יכול לנוע ולפגוש בעמוד האחרון? ודאי שלא, כי עצם קיומם של העמוד הראשון והאחרון נוצר מהחיבור ביניהם ע"י עמודים אחרים. שימי לב שבדיוק כפי שכל חפץ תלת מימדי מורכב מאינסוף "חפצים" דו מימדיים (שכל אחד בעובי אפס), הרי שהעולם הארבע מימדי מורכב מאינסוף פיסות תלת מימדיות, יקומים "רגעיים" שקיימים יחידת זמן אפסית. במצב כזה, מסע בזמן הוא דבר אבסורדי ובלתי אפשרי, וזאת בלי לקחת בחשבון את הגורם הכאוטי (ראי הודעה שלי בנושא בפורום אתאיזם ודת).
 

SHLF

New member
מסע בזמן בתורת היחסות

אם הבנתי אותך נכון, אז את או אתה טונעים ש"אני" רגעי כזה בכל רגע בזמן בעצם משול לדף דו מימדי המצוי ב"חפץ" תלת מימדי.....כלומר מרחב תלת מימדי.ומתוך כך ניתן להבין שכמו שהדף אינו יכול לנוע לעבר הדף האחרון כך גם האדם לא יכול לנוע בזמן. יכול להיות שאני טועה אבל אני לא חושבת שתורת היחסות סותרת מסע בזמן (אפילו שהוא (הזמן) סוביקטיבי....הרי שהזמן לא באמת חולף). בכל זאת יהיה נחמד לקבל תיקון על כך.
 
למעלה