מחשבות על אימהות...
כול הזמן חוזרת אותה מחשבה על אותו זמן שנגזל או שאינני יכולה לתת, זמן שבעבר התחלק בין שני אנשים.קמה בבוקר ונזכרת שאני גם אימא ,הבטן מתכווצת שואלת כול הזמן, היכן טעיתי ומה אפשר לתקן,בכדיי לא לפספס שלא יהיה מאוחר. לא צריך מחקרים בשביל לדעת שיש קשר ישיר בין מצב הרוח בבית ובמיוחד של האמא לבין אושרו של הילד. תמיד חשבתי שאני מספיק חזקה ויכולה לשלוט בעצמי, אבל מהר מאוד אני מוצאת את עצמי שוב ושוב במצב של רגשות אשמה,עייפות מצטברת ,מרגישה שאני נמצאת במלכודת... מה צריך לבוא על חשבון מה? ואיך פשוט להתחלק בין כול העולמות ובעיקר איך לעמוד מול המציאות הטובענית הזאת שגורמת לי להרגיש כול כך רע?
כול הזמן חוזרת אותה מחשבה על אותו זמן שנגזל או שאינני יכולה לתת, זמן שבעבר התחלק בין שני אנשים.קמה בבוקר ונזכרת שאני גם אימא ,הבטן מתכווצת שואלת כול הזמן, היכן טעיתי ומה אפשר לתקן,בכדיי לא לפספס שלא יהיה מאוחר. לא צריך מחקרים בשביל לדעת שיש קשר ישיר בין מצב הרוח בבית ובמיוחד של האמא לבין אושרו של הילד. תמיד חשבתי שאני מספיק חזקה ויכולה לשלוט בעצמי, אבל מהר מאוד אני מוצאת את עצמי שוב ושוב במצב של רגשות אשמה,עייפות מצטברת ,מרגישה שאני נמצאת במלכודת... מה צריך לבוא על חשבון מה? ואיך פשוט להתחלק בין כול העולמות ובעיקר איך לעמוד מול המציאות הטובענית הזאת שגורמת לי להרגיש כול כך רע?
