מחשבות על אבל

מחשבות על אבל

שלום לכולן,
משתפת אתכן במחשבות שכתבתי לאחרונה על התמודדות עם אבל.
אשמח לשמוע דעות, חוויות, רגשות.
שלכן,
ענבר
 

קורלי 176

New member
אמת

המצב אליו נקלענו, שלא ברצוננו, הוא חור המשנה צורה ללא הרף.
לדעתי, ברגעי משבר, כל אדם מביא להתמודדות את אופיו. לדוגמא:
הגאוותן, לא יראה לאחרים שהוא "נשבר" אלא יעשה הכל כדי להיחלץ מרחמים.
החלש-התלותי, יישבר ולא ישתקם. ימרר בבכי ויעצור את חייו. תופעה שתביא להתרחקות חבריו ולהחשת קיצו. ( זה קרה לחברה שלי, שלא הישלימה עם מות בעלה. דיברה עליו ללא הרף. דאגה ליזום מפגשי חברות שבהם רק הוא היה הנושא. היום היא ז"ל).
המציאותי. המבין שהמצב אינו הפיך. הוא מנסה לעמוד על רגליו. תוך שהוא מרשה לעצמו מעידות קצרות מועד של דכדוך.
אישית , אני מנסה להיות כמו המציאותי.
אם הייתי יודעת שלבעלי , או ליתר דיוק לנשמתו טוב, הייתי מאוד רגועה.
 
קורלי יקרה,

תודה רבה על השיתוף.
מסכימה איתך מאד אודות דרכי ההתמודדות השונות והייחודיות של כל אדם.
דרכי ההתמודדות באמת מושפעות גם מסגנון אישיותי, כמו גם מסוג המוות, מערכת התמיכה ועוד.
שמחה לשמוע שאת בתהליכי ההסתגלות הטבעיים, התקופות הקשות הן אנושיות, בלתי נמנעות וחלק אינטגרלי מהתהליך.
שלך,
ענבר
 

yamkachol

New member
האבל הינה מחלה במובן שהיא ביטוי להתמודדות

הנפש באובדן שהנפש חווה.
כפי שדלקת או כאב ראש הן סימן לבעיה כל שהיא בגוף - להתמודדות עם גורם כל שהוא בגוף.
כך הדבר בנפש האדם שחובה אובדן.
זו התמדודות הנפש עם טראומה.
כל נפש עם ההיסטוריה שלה
המבנה הגנטי שלה - ובהתאם ההתמודדות שלה באובדן.
כל אדם עם ההיסטוריה של חייו ומבנה אישיותו - ובהתאם יתמודד באובדן.
 
שלום yamkachol

תודה רבה על התגובה.
זו זווית ראיה מענינת וייחודית, לראות בכך מחלה במובן של 'סימפטום' למכאובי הנפש.
למדתי מההתבוננות הזו ואמשיך להרהר בה.
שבוע טוב,
ענבר
 
למעלה