מחשבות מיותרות???
למה מיותרות? כי כל היום אני יושבת וחושבת מה להביא לאמא מתנה, ב9/9 יש לה יום הולדת, היא תהיה בת 58, רק בת 58 וכבר בבית אבות במצב סיעודי, אף פעם לא חשבתי שככה זה ייגמר. תמיד דאגתי לאמא ועשיתי לה את כל בדיקות הסיקור האפשריות, רק שלא תהיה חולה, את אבא שלי ואת סבתא שלי איבדתי למחלת הסרטן ותמיד פחדתי שיקרה משהו כזה לאמא, כשהתגייסתי הכל היה בסדר ופתאום אחרי יומיים בטירונות המפקדת שלי לקחה אותי הצידה ואמרה שאמא שלי בבית החולים, שהיא עברה ניתוח דחוף, עד שהגעתי לבית החולים הלב שלי פרפר לא יכולתי לנשום, פשוט הייתי בהיסטריה ומאז החרדות שלי עוד יותר עלו, אבל אף פעם לא תיארתי לי שמחלה כזאת תקח לי את אמא. האחיות בבית האבות צוחקות עליי שאני מתקשרת ושואלת איך היא והן לא מבינות מה אני בכלל טורחת אבל זאת אמא שלי ואני אוהבת אותה, את כל החיים היא נתנה בשבילה וזה הזמן לתת לה בחזרה, אפילו קצת, אפילו שקשה. אז כל היום אני חושבת, מה חסר לה? מה להביא לאמא מתנה? נכון שזה לא מחשבות מיותרות?
למה מיותרות? כי כל היום אני יושבת וחושבת מה להביא לאמא מתנה, ב9/9 יש לה יום הולדת, היא תהיה בת 58, רק בת 58 וכבר בבית אבות במצב סיעודי, אף פעם לא חשבתי שככה זה ייגמר. תמיד דאגתי לאמא ועשיתי לה את כל בדיקות הסיקור האפשריות, רק שלא תהיה חולה, את אבא שלי ואת סבתא שלי איבדתי למחלת הסרטן ותמיד פחדתי שיקרה משהו כזה לאמא, כשהתגייסתי הכל היה בסדר ופתאום אחרי יומיים בטירונות המפקדת שלי לקחה אותי הצידה ואמרה שאמא שלי בבית החולים, שהיא עברה ניתוח דחוף, עד שהגעתי לבית החולים הלב שלי פרפר לא יכולתי לנשום, פשוט הייתי בהיסטריה ומאז החרדות שלי עוד יותר עלו, אבל אף פעם לא תיארתי לי שמחלה כזאת תקח לי את אמא. האחיות בבית האבות צוחקות עליי שאני מתקשרת ושואלת איך היא והן לא מבינות מה אני בכלל טורחת אבל זאת אמא שלי ואני אוהבת אותה, את כל החיים היא נתנה בשבילה וזה הזמן לתת לה בחזרה, אפילו קצת, אפילו שקשה. אז כל היום אני חושבת, מה חסר לה? מה להביא לאמא מתנה? נכון שזה לא מחשבות מיותרות?
