מחשבות מהלילה
* בין אותיות יש סיבים של אנרגיה, של אור. אותם סיבים של אנרגיה שזורמים בנו. על ידי חיבור האותיות במודעות הרגילה וכיוון הזרימה של הסיבים, של האנרגיה בכיוון מסויים, אנו משנים את הסיבים שקיימים בכל העולם (את הזרימה של הסיבים). * צריך להתבונן על עולם החיות, זה יכול ללמד אותנו הרבה. כמו למשל כשכלב הולך, הוא תמיד יעדיף ללכת על האדמה מאשר על שביל בנוי. באדמה יש אנרגיה והשביל הבנוי חוסם את סיביה מלהתחבר לסיבינו. גם בגלל זה חשוב ללכת הרבה, להרגיש את האנרגיה של האדמה במקומות רבים, לגעת בהם ולשחק איתם. * כאשר אנו חושבים, ולפתע מבינים שחשבנו משהו עמוק ואז המשפט המפורש מבוטא על ידינו במחשבה שלנו אך העוצמה רבה יותר, יותר חזק כמו צעקה כמעט, כמו פקודה, זה הקול החשוב לנו. זה הקול שאנו מחשיבים לשלנו ולא מפקפקים בו, אך לא כך המצב למעשה (סדקים בתודעה). * הדבר הכי חשוב שיש זה שאנו לעולם לא זוכרים את הדברים החשובים באמת. כלומר שומעים ומקשיבים אך לא נבין לגמרי ולא נתעמק בו אלא נהיה מרוכזים כבר בעצמנו ובמחשבותינו ולכן לא נזכור את הדברים האלה. בגלל זה יש להיות בריכוז גמור כל היום, תמיד-תמיד, ולכל דבר נתייחס בתמיהות מפליאה וכך הדברים החשובים לא יוכלו להשכח לנו ולחמוק לנו בין הידיין, כי נתרכז בכל דבר עד שנבין אותו לגמרי, ונעמיק בו כמה שאנו יכולים. אלא חיים ללא-רבב, החיים במודעות מרוכזת ומלאה. #@!@#
* בין אותיות יש סיבים של אנרגיה, של אור. אותם סיבים של אנרגיה שזורמים בנו. על ידי חיבור האותיות במודעות הרגילה וכיוון הזרימה של הסיבים, של האנרגיה בכיוון מסויים, אנו משנים את הסיבים שקיימים בכל העולם (את הזרימה של הסיבים). * צריך להתבונן על עולם החיות, זה יכול ללמד אותנו הרבה. כמו למשל כשכלב הולך, הוא תמיד יעדיף ללכת על האדמה מאשר על שביל בנוי. באדמה יש אנרגיה והשביל הבנוי חוסם את סיביה מלהתחבר לסיבינו. גם בגלל זה חשוב ללכת הרבה, להרגיש את האנרגיה של האדמה במקומות רבים, לגעת בהם ולשחק איתם. * כאשר אנו חושבים, ולפתע מבינים שחשבנו משהו עמוק ואז המשפט המפורש מבוטא על ידינו במחשבה שלנו אך העוצמה רבה יותר, יותר חזק כמו צעקה כמעט, כמו פקודה, זה הקול החשוב לנו. זה הקול שאנו מחשיבים לשלנו ולא מפקפקים בו, אך לא כך המצב למעשה (סדקים בתודעה). * הדבר הכי חשוב שיש זה שאנו לעולם לא זוכרים את הדברים החשובים באמת. כלומר שומעים ומקשיבים אך לא נבין לגמרי ולא נתעמק בו אלא נהיה מרוכזים כבר בעצמנו ובמחשבותינו ולכן לא נזכור את הדברים האלה. בגלל זה יש להיות בריכוז גמור כל היום, תמיד-תמיד, ולכל דבר נתייחס בתמיהות מפליאה וכך הדברים החשובים לא יוכלו להשכח לנו ולחמוק לנו בין הידיין, כי נתרכז בכל דבר עד שנבין אותו לגמרי, ונעמיק בו כמה שאנו יכולים. אלא חיים ללא-רבב, החיים במודעות מרוכזת ומלאה. #@!@#