מחשבות ל39

[violet2]

מחשבות ל39

well, היום הזה תמיד מוזר לי. ביום שנה להתאבדות של קורט פשוט עצוב לי, וביום הזה אף פעם לא ברור לי בדיוק איך להרגיש. כי מצד אחד זה נורא מוזר, שהיום לפני 39 שנים קורט נולד, ומצד שני זה די מזעזע, לחשוב שהיום לפני 15 שנים למשל הוא עוד חגג את היום הזה, ושלפני הרבה הרבה שנים הוא עוד היה ילד והיום הזה היה מאושר בשבילו. אבל אני מניחה שזה ככה מוזר עם כל בנאדם שמת. בכל אופן, הדבר שהכי מוזר לי ביום הזה זאת המחשבה ש39 זה די צעיר. כלומר, דייב מתקרב לגיל הזה ותראו כמה הוא הספיק לעשות וכמה, כמה "צעיר" הוא נראה, וכמה דברים הוא עוד יספיק לעשות. גם החברה של גרין דיי למשל מתקרבים לגיל הזה, והם עדייון נראים לי צעירים. קריס קורנל בערך באותו גיל, וממשיך לעשות מוזיקה מצויינת ונראה כאילו הוא לא השתנה ב10 שנים האחרונות. מאדהאני ממשיכים לעשות פאנק גם אחרי 11 שנים, והם גם לא נראים "מבוגרים" במיוחד. קורט מת כבר יותר מ10 שנים,שזה המון זמן בחיים של בנאדם, ואם הוא היה חי היום הוא עדיין היה צעיר יחסית. וזה גורם לי להבין עד כמה צעיר הוא היה כשהוא מת, כמה דברים הוא היה יכול לספיק ב10 שנים האלו, והוא עדיין לא היה "מבוגר", וכל החיים שלו היו לפניו. ואני לא מתכוונת מבחינה מוזיקלית, אלא לחיים שלו. כי למרותשהוא מת לפני די הרבה זמן, אם הוא היה חי היום הוא עדיין היה בפחות מחצי מהחיים שלו, ועדיין היה ממש צעיר. ושוב, אני חוזרת לאותו עניין, שזה גורם לי להבין כמה צעיר הוא מת. רובכם התייחסתם לזה די בצחוק, וזה מובן לחלוטין. אבל מעניין אותי לדעת ברצינות מה תם חושבים/מרגישים ביום הזה, ואם גם לכם זה מרגיש מוזר...

 

[Paper Cuts]

וואו.

מסכימה איתך בקשר להרגשה והכל, אני הולכת היום בבית ספר וצועקת שיש יום הולדת לקורט קוביין,וכל היום מתנגנים לי בראש שירים של נירוונה, והאמת, זה כמעט אותה הרגשה של יום ההתאבדות, רק שהאנשים סביבי מתייחסים לזה בצחוק, אני שומעת את האנפלגד ואני מצתמררת, כל החיים שהוא פיספס. וזה מרגיש מאוד מוזר, כי אני מרגישה שהבן אדם הזה כל-כך קרוב אלי, ורוב האנשים יגידו "אהא איזה גרופית מפגרת", אבל זין לא אכפת לי. הבן אדם הזה שינה אותי, ובכלל כל המוזיקה של נירוונה, גם דייב וכריס, וגם הפורום הזה והאנשים בו. אז מזל טוב, או משהו כזה..

 

[Paper Cuts]

ונמ,ואיזשהו קטע.

אֶת שיער המלאכים שלך, ונשימות התינוקות שלך, אתה תשים בקופסא סודית. כדי שאף אחד לא יגע לך בהם. ידך מלאות חתכי הנייר, תסתיר בעזרת תחבושות. תטביע אותם בעמקי נשמתך, ותחשוב שלא נראה. תיתן לנו לאנוס את מחשבותיך, לשיר את שירך גם כשלא נבין, תגיד לנו שאנחנו מאמינים רק במזל, ונגיד לך כמה אנחנו מרגישים מטופשים. תתגעגע איתנו לנוחות בעצב, ולהתאהבות מבחילה, לאושר לתמימות טיפשית, ואנחנו נדע שאתה צודק. אנחנו. חברות אנשים מרגישים נטושים,אנוסים עייפים,כועסים אומללים,מנסים להשלים את מה שאתה השראת לא גמור. -

 

[violet2]

וואו. ..

זה ממש יפה...

 

[Mooyan]

אני גם חשבתי על זה הרבה

אבל אם הוא באמת התאבד מרצונו החופשי [ואין לי כוח להכנס עכשיו לתאוריות השונות], לדעתי הוא היה כבר מת בנפשו, ואם הוא היה ממשיך לחיות בדיכאון ובהרגשה הנוראית הזו, אני לא חושבת שהוא היה מסוגל ליצור ולהמשיך לחיות כמו כל אלה שציינת פה, או לפחות הוא לא היה נהנה מזה. אבל אני מניחה שאי אפשר לדעת. תראה, זה פספוס, וזה עצוב. זה תמיד ככה כשמישהו מת, גם אם הוא לא היה מפורסם, תמיד אומרים-כל החיים היו לפניו, הוא היה יכול להספיק עוד כל כך הרבה. לדעתי פשוט צריך להשלים עם העובדה שהוא מת, ואין לנו מה לעשות בקשר לזה. אנחנו רק יכולים להתנחם שאת החותם שלו בעולם הוא השאיר, ושהמוזיקה של תחיה איתנו לעולמים [אולי זה נשמע קצת קיטשי ופלצני, אבל זה נכון].

 

[RuNoOsH]

../images/Emo42.gifהוצאת לי את המילים מהפה.

גם אני חושבת שגם ככה הוא היה מת מבפנים, וזה היה נורא צפוי שבשלב מסויים הוא יתאבד (גם אם נקשיב לתוריית הרצח, לדעתי גם ככה הוא רצה למות..), ונכון חבל שמת כי הוא היה אמן מדהים, וכמו שאמרת, לפחות אפשר לנתנחם במוזיקה המדהימה שהוא השאיר לנו...

 

[noynav]

אצלי לפחות

בערך כמוכם. קמתי והמחשבה הראשונה שהייתה לי הייתה לשם שינוי לא מה השעה, אלא שהיום יש לו יום הולדת. כל הדרך לבית-ספר חשבתי מה היה קורה אילו הוא לא היה נולד, אם בכלל נירוונה הייתה, מה היה אם לא, היום הזה היה מלווה בהמון המון אבל המון שאלות ומחשבות, והכל עליו ועל נירוונה. פירסמתי שיש לו יום הולדת, "לא נכון יש לו ב-20" [חברה.] "היום זה ה-20" והם מצידם לא התייחסו לזה ברצינות, זה נראה להם כמו עוד יום מגוחך, אבל אם כל זה לא היה, אם המוזיקה הזאת לא הייתה. איך הייתי עוברת את היום הזה בלי עוד שירים של נירוונה? היום הזה מלווה בהמון שאלות ומחשבות, ורק שירים של נירוונה, ורק ניגונים של נירוונה על הגיטרה, ניסיתי לראות איך זה היה אם הוא לא היה קיים, אני חושבת שהמוזיקה שהלהקה הלחינה ועשתה, לא הייתה אותו דבר בלי קורט, אני אפילו בטוחה בכך, אבל אם לא? לפחות המוזיקה באמת נשארית, לפחות המחשבות רצות בראש, כל היום הסתובבתי עם החולצה שלו, לכל מקום שהלכתי, אז אולי אני מטורפת, אבל האיש הזה, והלהקה הזאת, שלא הייתה קיימת בלעדיו, שינתה לי את החיים. חוץ מזה ששמעתי היום המון פעמים את המשפט: "שתהיי גדולה תלכי תבקרי בקבר שלו." "אין לו קבר, שרפו אותו." ועכשיו לכי תספרי לכל העולם מה עשו עם האפר שלו, אם הוא לא היה חי, לא הייתי מקבלת את ההשראה הזאת להתחיל לנגן, לא היו מסתובבים לי בראש כ"כ הרבה שירים שלהם, לא הייתי שרה כמוהו, לא הייתי מנגנת כמוהו, [לא שעכשיו אני כן.] קיצר, מקור השראה ענק, ואי אפשר לשכוח את היום הזה. תהרגו אותי. חפרתי לכם. יום טוב.

 

[ATreYu12]

יאוו אני לא מאמינה

ששכחתי את זה! זה מזה לא אופייני לי=\ איזה מוזר. פתאום אני נכנסת לפורום ורואה את זהה:O בכל מקרה מזל טוב שיהיה לו אוהבת אותו ואת הלהקה הזאת מכיתה ד', אחלה להקה. הוא השפיע עלי בצורה ענקית שאני לא יכולה לתאר בכלל, הוא שינה הכל. חבל עליו.

 

[ATreYu12]

אוי אוייי!!

ראיתם איך השמש זרחה היום במיוחד בישבילו!?!

 

[PunKurt]

זה היה עמוק

לא סתם זה מאוד נכון!! היום אמרתי כמה שאני חושבת שקורט יכל להספיק אם הוא היה עוד חי..סרטים תצוגות ציורים וכאלה ואפילו עוד כמה אלבומים וכמה שהוא היה ניראה צעיר ולא היה מיתקמט... כי הל! דייב ניראה מצויין לגיל שלו! תחשבו על כל הפרצופים שהוא אי פעם עשה...חח לא חשוב בכל אופן- אפשר להגיד על עד כמה מצליח הוא היה וכמה שהוא יכל להיות אדם יותר גדול ממה שהוא היה בניינטיז אבל הי! הוא לא! כיאילו הוא שרד עד גיל 27...ואני מרשה לעצמי לקרוא לזה שרד... ועוד יום או שנה לא היו משנים את ההרגשה שלו... לדעתי הוא היה כבר גמור! אפשר להאשים את ההצלחה של נירוונה, את קורטני, את הסמים.. זה לא משנה! הוא ידע שאם הוא ימשיך ויגרור את זה הוא בטח יגרום רק סבל למי שמסביבו ומי שסובל- גורם סבל- וזה בדוק אז תחשבו על הצד הטוב- כולם זוכרים אותו בשיא ההצלחה של נירוונה וכאדם בלונדיני חביב שכותב ליריקה פשוטה ונוגעת טוב כתבתי מגילה..:/ חח בכל מקרה מזל טוב לקורט קוביין- שמת בגיל 27 ויש לו נפש של מישו בן 27 ולא 39...

 

[14האחת והיחידה]

גם אני באותה הרגשה..

קמתי היום בבוקר וחשבתי רק על זה זה אמור להיות יום שמח אבל בכל זאת יש בו עצב מן הרגשה מוזרה כזאת שאי אפשר להסביר.. בביצפר התחלתי להגיד לכולם והיה נראה שלאף אחד זה לא הזיז למרות שאני לא אומרת שכולם צריכים להזדהות איתו אבל זה היה כזה רגע ממש מעצבן כל היום התנגנו לי שירים של נירוונה בראש וזה פשוט לא הפסיקק...אחרי שהיה צלצול להפסקה הלכתי לשמוע שירים בmp3 והייתה לי צמרמורת כששמעתי את הקול שלו אחרי ששמעתי את drain you היה כבר צלצול וכל השיעור השיר התנגן לי בראש ופשוט לא הייתי מרוכזת בכלל אני חושבת שאם הוא בכל זאת היה חי היום אני לא בטוחה שהוא היה חי בשלווה בכל זאת היו לו חיים דיי קשים והוא סבל מזה.. אני אולי נשמעת כמו איזה מעריצה מטומטמת אבל אני בכל זאת חושבת שצריך להתייחס לזה ביותר חשיבות כי בכל זאת כשקורט מת נעלמה איתו יחד גם הלהקה עצמה שהייתה גם אחת המשמעותיות בחיים שלי וזה באמת חבל וכמובן כריסט ודייב שאיבדו חבר...

 

[14האחת והיחידה]

דפקתי חפירה...

 

[a l e x 1 8 2]

חגי: כן..היום בבי"ס

רשמתי על אחד השולחנות:20.2.67-5.4.94 kurt cobain-forever 27 וידידה שלי התחילה לשאול אותי עליו וסיפרתי לה והיא אמרה שזה ממש עצוב שהוא מת בגיל כזה צעיר... זה נכון...27..זה ממש חבל..הוא הספיק לעשות הרבה אבל עדיין..חבל שהוא לא בחיים..זה היה יכול להיות מעניין איך הוא היה נראה ומה הוא היה עושה,ידוע שהוא רצה לעבוד עם אומנים שונים והוא בטח היה גרוש מקורטני. זה מרגיש מאוד מוזר,זה בנאדם שאני לא מכיר אבל יודע מה קרה לו בערך..כולם פה שמעו מה עבר עליו..אבל אף אחד לא מכיר אותו באמת והוא השפיע עליי הרבה..אני חושב שעל כולנו.

 

[boazgilad]

אני חושב בדיוק כמוך,כאילו אני לא

יודע מה להרגיש, זה קצת מגוכך להגיד לו מזל טוב הרי הוא מת ולדעתי הוא לא ממש חוגג יותר, פשוט לא יודע :-\

 

[MilkShack]

כולם מתים בסוף.

היום או עוד 40 שנה. מה זה משנה. קורט רצה למות, לא יעזור מה יגידו ומה יוכיחו, זה הרי ידוע. כמו שכבר אמרו פה, הוא מת מבפנים. אני כמובן לא יכול להצדיק שום מעשה התאבדות, לא משנה מה, אבל זה מה שהוא בחר. בכל אופן, היום הזה באמת נורא מיוחד. גם בשבילי. אני בכל אופן, לא צעקתי שיש יומולדת לקורט (אני גר ביבנה, אני לא רוצה לקבל מכות) אבל התאריך הזה פחות משפיע עליי מאשר תאריך המוות שלו. בכל מקרה, זה אכזרי לחגוג לו יום הולדת.

 

[עומדת על נייר]

../images/Emo45.gif

צודק. ב-99.9%.

 

[אלין השרוטה]

.........

היום איך שקמתי בבוקר התחלתי לחשוב על זה, וגם אני קולטת שואוו היום יום הולדת 39, והוא מת ב 27, הוא יכל לעשות עוד מלא דברים בחיים שלו, להוציא עוד דיסקים, וכו'.. וגם שמעתי כמעט כול היום היום תשירים שלהם, וכולי התבאסתי.. השירים שלו באמת שינו אותי.. כול הלהקה הזאות ביחד, קורט במיוחד.. אני מרגישה ממש שינוי מבפנים.. וגם, מכירים תהרגשה הזו שאתם כזה מרגישים שזו המוזיקה שאתם הכי מחוברים אלייה, כמו מוזיקה שמחוברת לנשמה שלכם מש'ו כזה, אוף לא יודעת איך לתאר תהרגשה הזאות, כי במילים זה ננשמע ממש טיפשי.. אבל לא משנה, בכול זאת!!

 

[Elyaa]

וואי חחח

איזה דכאונים אני בטוחה שקורט לא היה רוצה שניהיה דכאוניים בשבילו!! מה אאחל לקורט קוביין ? מקווה שהוא למעלה עם המלאכים, שהנשמה שלו השתחררה והוא עושה מה שהוא אוהב, שכיף לו למעלה עם אלוהים ושהוא שומר על כולנוווווו ומזל טוב

 

[ATreYu12]

חח פאק

כולה יומלדתת עד 120 סתאם סתאםם

 

[מקום לדאגה]

את האמת

אני לגמרי שכחתי מהיום הזה, אבל כשהגעתי הביתה נזכרתי בזה פתאום,לא יודעת למה פשוט נזכרתי... זה דיי העציב אותי בסה"כ הכל, כי באמת הוא מת ככ צעיר, מבלי שהוא חווה עוד חוויות בחיים שלו. כנראה שהוא הרגיש שהוא מיצה את החיים שלו,או שמישהו אחר הרגיש ככה,את זה לא נדע. בכל אופן כולם אמרו שהוא השאיר את חותמו, נשארה המוזיקה וזה נכון אבל למרות שהוא רצה למות בעצם אני חושבת,אני משערת, שכל אחד כאן היה מעדיף שהוא היה חי וממשיך לעשות את המוזיקה הזו. כל מה שנותר לנו לעשות זה ליחל שהוא במקום טוב יותר [?] אז שיהיה לקורט יום הולדת שמח למרות שהוא כבר לא גדל 12 שנים.