ב ר ד ק י ס ט י ת
New member
מחשבות לשבת... ../images/Emo9.gif
שנים הייתי בטוחה שלא אזדקן לעולם. משום מה היה לי ברור שכל התופעות המוזרות האלה, שקשורות להתבגרות או לזקנה יחלפו על פני ויעצרו אצל השכן ממול. אני לא אשמין, לא אחשב לטרחנית אצל ילדיי, תמיד אוכל לאכול מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה ומתי שאני רוצה, לא תהיה לי אף פעם צרבת, העור שלי ייראה מצוין, לא אתעייף מכלום, לא תהיה לי בעיה לרוץ אחרי אוטובוס, ובערב אני אחשוב רק על סקס ולא על שינה טובה מול הטלוויזיה. במשך שנים הקונספט הזה עבד מצוין, עד שבזמן האחרון התחיל להיגמר הקרדיט שהטבע נתן, ועמו נגוזו כל חלומותיי. זה לא שאני חטייארית בת מאה, אבל משום מה, חוקי הטבע והגרביטציה החליטו להפוך אותי לחלק מהסטטיסטיקה על החיים. הייתכן?!, שאני לא אוכל פתאום לאכול אנטרקוט ברוטב שמנת בערב כי זה עושה לי לא טוב בבטן? שערורייה. אבל זה לא רק הסטייק. מסתבר שלאט לאט אני הופכת להיות אחת מהם, המבוגרים האלה שלא מבינים כלום ומשחקים אותה כאילו רק עכשיו סיימו צבא. פתאום כשהולכים למועדון אני קולטת שאין לי אויר, ואיך זה שאני כבר לא מורידה חצי בקבוק טקילה בין קפיצה לסיבוב, ולמה אני, שעד אתמול לא היה לי מחר, מסתכלת כל חצי שעה על השעון וחושבת על פגישות עבודה של מחר? וכשהמחר מגיע איך הוא מעז לשים לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים וכאב ראש בין האוזניים? ואיך זה שפתאום אני מכירה שמות של כדורים שעוזרים לצאת מהאנג אובר, צרבת, או שפעת? הרי אף פעם לא הייתי מבינה גדולה במחלות או בסימפטומים. אפרופו סימפטומים, השבוע, עשיתי סדר בארון של התרופות. הבנתי חד משמעית שזהו. המצב בלתי הפיך לחלוטין. מנערה תמימה לחלוטין שחוץ מפלסטר ויוד אין לה כלום בארון, הפכתי לרוקחת מומחית שמחזיקה תרופות אפילו במקרר. במקרר??, אני??, תרופות במקרר??! ניחא השערות הלבנות שמתחילות לצוץ, מילא הכאבים והדקירות בגב בתחתון, אבל, תרופות במקרר??! זה כבר ממש אקט גריאטרי. בקצב הזה אני עוד אקנה מד לחץ דם או חוקן רחמנא ליצלן. טוב, אז העפתי את התרופות מהמקרר. ומה אני אומר לכם? יש יותר מקום לסטייקים.
שב"ש
שנים הייתי בטוחה שלא אזדקן לעולם. משום מה היה לי ברור שכל התופעות המוזרות האלה, שקשורות להתבגרות או לזקנה יחלפו על פני ויעצרו אצל השכן ממול. אני לא אשמין, לא אחשב לטרחנית אצל ילדיי, תמיד אוכל לאכול מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה ומתי שאני רוצה, לא תהיה לי אף פעם צרבת, העור שלי ייראה מצוין, לא אתעייף מכלום, לא תהיה לי בעיה לרוץ אחרי אוטובוס, ובערב אני אחשוב רק על סקס ולא על שינה טובה מול הטלוויזיה. במשך שנים הקונספט הזה עבד מצוין, עד שבזמן האחרון התחיל להיגמר הקרדיט שהטבע נתן, ועמו נגוזו כל חלומותיי. זה לא שאני חטייארית בת מאה, אבל משום מה, חוקי הטבע והגרביטציה החליטו להפוך אותי לחלק מהסטטיסטיקה על החיים. הייתכן?!, שאני לא אוכל פתאום לאכול אנטרקוט ברוטב שמנת בערב כי זה עושה לי לא טוב בבטן? שערורייה. אבל זה לא רק הסטייק. מסתבר שלאט לאט אני הופכת להיות אחת מהם, המבוגרים האלה שלא מבינים כלום ומשחקים אותה כאילו רק עכשיו סיימו צבא. פתאום כשהולכים למועדון אני קולטת שאין לי אויר, ואיך זה שאני כבר לא מורידה חצי בקבוק טקילה בין קפיצה לסיבוב, ולמה אני, שעד אתמול לא היה לי מחר, מסתכלת כל חצי שעה על השעון וחושבת על פגישות עבודה של מחר? וכשהמחר מגיע איך הוא מעז לשים לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים וכאב ראש בין האוזניים? ואיך זה שפתאום אני מכירה שמות של כדורים שעוזרים לצאת מהאנג אובר, צרבת, או שפעת? הרי אף פעם לא הייתי מבינה גדולה במחלות או בסימפטומים. אפרופו סימפטומים, השבוע, עשיתי סדר בארון של התרופות. הבנתי חד משמעית שזהו. המצב בלתי הפיך לחלוטין. מנערה תמימה לחלוטין שחוץ מפלסטר ויוד אין לה כלום בארון, הפכתי לרוקחת מומחית שמחזיקה תרופות אפילו במקרר. במקרר??, אני??, תרופות במקרר??! ניחא השערות הלבנות שמתחילות לצוץ, מילא הכאבים והדקירות בגב בתחתון, אבל, תרופות במקרר??! זה כבר ממש אקט גריאטרי. בקצב הזה אני עוד אקנה מד לחץ דם או חוקן רחמנא ליצלן. טוב, אז העפתי את התרופות מהמקרר. ומה אני אומר לכם? יש יותר מקום לסטייקים.
הכיף שאין לאן למהר , הטעם של העבר שמלמד אותנו הרבה יותר טוב את ההווה... ויש עוד ועוד , אבל כבר מסלקים אותי מכאן <האח הגדול שלי> אז רשמתי לעצמי , קפה ביחד או אולי טאקילה אני ואת 