אנונימית וזהו המקורי
New member
מחשבות חרדיות...
שלום אני בחורה בת 20.5 סיימתי לפני ארבעה חודשים את שירותי הצבאי.השירות הצבאי היה בשבילי חוויתי,משמעותי מאוד ומאתגר,הייתי בתפקידי פיקוד והדרכה והיו תחתיי המון חניכים וחיילים והייתה לי המון אחראיות בידיים,והרבה מאוד אנשים ודברים היו תלויים בי.
במהלך השנה הראשונה לשירות שלי עברתי סוג של דיכאון בבסיס שלי,ירדתי במשקל כי אבד לי התיאבון הסתגרתי וכל הזמן רק רציתי לישון,ובסוף התקופה הזאת אני חושבת שחוויתי התקף חרדה באחד משבועות ההדרכה שהיו לי....
ישבתי ורעדתי והרגשתי חוסר שליטה על הגוף ברמה מטורפת,היה לי קשה לנשום ועוד שניה התעלפתי....לא הבנתי את המשמעות של הדבר בגלל שאחרי רבע שעה בערך חזרתי לתפקד כרגיל והנחתי את זה בצד,לא הלכתי להיבדק או משהו כזה ולא דיברתי על זה עם אף אחד....
אני באה מרקע די מורכב,יש לי אח אוטיסט ואמא שלי בן אדם מאוד חרדתי,היא תמיד חושבת על הכי גרוע.אפילו אם זה לתת איפשהו את התעודת זהות כפיקדון היא ישר חושבת על זה שיאבדו לה את התעודה....זה מתחיל מזה ומסתמיים בדברים יותר רציניים,כל החיים שלי ספגתי את הדברים האלה,ואל תלכי לככה כי תפגעי ואל תלכי ככה כי יקרה לך משהו....
בזמן האחרון התחלתי לשים לב שזה ממש חילחל אליי וגם אני התחלתי עם המחשבות החרדיות האלה,אני אמורה לטוס לטיול אחרי צבא בספטמבר ובמקום להתרכז ולחשוב על הדברים היפים שאני הולכת לראות,בחוויות ודברים שאני הולכת לעשות אני רק חושבת על זה שאני יכולה להיעקץ מיתושים ומחפשת על זה מידע באינרנט ועל איזה חומרים לקנות בארץ שאני טסה אליה שהם הכי יעילים...אם זה לקרוא סדר יום של טיולים מאורגנים במקום וישר להחליט שזה יהיה מסוכן וזה ככה וזה ככה וישר לחשוב על הגרוע מכל כי קראתי על כמה מקרים שבאמת היו בעיות בטיולים האלה....מצד שני אני אומרת לעצמי שכ"כ הרבה אנשים מטיילים במדינה הזאת,חוזרים בסדר גמור,אז למה שדווקא לי יקרה משהו?
יש לציין שזה עכשיו מתרכז רק בטיול,אני עובדת בעבודה מסודרת מאז השחרור שלי ובשאר הדברים לא יוצא לי לחשוב ככה על דברים,אבל אני מפחדת שאחרי שאסיים את הטיול זה ישתלט לי על שאר החיים....
האם יש סיבה ללכת לבדיקה אם יש לי הפרעות טורדניות?
שלום אני בחורה בת 20.5 סיימתי לפני ארבעה חודשים את שירותי הצבאי.השירות הצבאי היה בשבילי חוויתי,משמעותי מאוד ומאתגר,הייתי בתפקידי פיקוד והדרכה והיו תחתיי המון חניכים וחיילים והייתה לי המון אחראיות בידיים,והרבה מאוד אנשים ודברים היו תלויים בי.
במהלך השנה הראשונה לשירות שלי עברתי סוג של דיכאון בבסיס שלי,ירדתי במשקל כי אבד לי התיאבון הסתגרתי וכל הזמן רק רציתי לישון,ובסוף התקופה הזאת אני חושבת שחוויתי התקף חרדה באחד משבועות ההדרכה שהיו לי....
ישבתי ורעדתי והרגשתי חוסר שליטה על הגוף ברמה מטורפת,היה לי קשה לנשום ועוד שניה התעלפתי....לא הבנתי את המשמעות של הדבר בגלל שאחרי רבע שעה בערך חזרתי לתפקד כרגיל והנחתי את זה בצד,לא הלכתי להיבדק או משהו כזה ולא דיברתי על זה עם אף אחד....
אני באה מרקע די מורכב,יש לי אח אוטיסט ואמא שלי בן אדם מאוד חרדתי,היא תמיד חושבת על הכי גרוע.אפילו אם זה לתת איפשהו את התעודת זהות כפיקדון היא ישר חושבת על זה שיאבדו לה את התעודה....זה מתחיל מזה ומסתמיים בדברים יותר רציניים,כל החיים שלי ספגתי את הדברים האלה,ואל תלכי לככה כי תפגעי ואל תלכי ככה כי יקרה לך משהו....
בזמן האחרון התחלתי לשים לב שזה ממש חילחל אליי וגם אני התחלתי עם המחשבות החרדיות האלה,אני אמורה לטוס לטיול אחרי צבא בספטמבר ובמקום להתרכז ולחשוב על הדברים היפים שאני הולכת לראות,בחוויות ודברים שאני הולכת לעשות אני רק חושבת על זה שאני יכולה להיעקץ מיתושים ומחפשת על זה מידע באינרנט ועל איזה חומרים לקנות בארץ שאני טסה אליה שהם הכי יעילים...אם זה לקרוא סדר יום של טיולים מאורגנים במקום וישר להחליט שזה יהיה מסוכן וזה ככה וזה ככה וישר לחשוב על הגרוע מכל כי קראתי על כמה מקרים שבאמת היו בעיות בטיולים האלה....מצד שני אני אומרת לעצמי שכ"כ הרבה אנשים מטיילים במדינה הזאת,חוזרים בסדר גמור,אז למה שדווקא לי יקרה משהו?
יש לציין שזה עכשיו מתרכז רק בטיול,אני עובדת בעבודה מסודרת מאז השחרור שלי ובשאר הדברים לא יוצא לי לחשוב ככה על דברים,אבל אני מפחדת שאחרי שאסיים את הטיול זה ישתלט לי על שאר החיים....
האם יש סיבה ללכת לבדיקה אם יש לי הפרעות טורדניות?
