מחשבות ולבטים...

בלוז2

New member
מחשבות ולבטים...

אני יודעת שבזמן האחרון רוב הדיונים פה נוגעים יותר לעיניינים בירוקרטיים אבל רציתי לכתוב דווקא על משהו שפחות קשור לעניינים בירוקרטיים.
לפני שנתיים טיילתי בגוואטמלה והכרתי בחור סטודנט גוואטמלי שטייל במדינה בזמן חופשת סמסטר. שהיינו שם לא קרה בינינו כלום חוץ מלטייל ארבעה ימים. הקשר בינינו התחיל דווקא באינטרנט שאני כבר הייתי בחזרה בארץ. הזמן עבר לו ושנה אחרי נסעתי שוב בחזרה לגוואטמלה להיות איתו וללמוד להכיר אותו יותר. שנינו הבנו שם שיש לנו משהו טוב ועכשיו שנה אחרי אני נוסעת לשם לשנה עד שהוא יסיים את הלימודים ונוכל לחזור לפה כדי לחיות כאן.
הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה באוגוסט. השנה הנוכחית הייתה קשה מאוד לשמור על קשר כי הוא עבד בבקרים ולא אחה"צ כמו בשנה שעברה. אנחנו מדברים רק בשבת ןבראשון ולפעמים הוא כל כך עייף שבקושי יוצא לנו להתכתב. עכשיו אנחנו אמורים לעבור לגור ביחד ואני ממש חוששת מהמעבר. בשבת אני טסה עם כרטיס כיוון אח אני חושבת שאחד הדברים שהכי קשים לי בקשר הזה זה שאין פה הדרגה מסוימת בקשר אלא תמיד עוברים מנקודת קיצון אחת לאחרת , אבל כנראה שזה חלק מהחבילה.
יש לי עוד חששות של מציאת עבודה, השפה - כמעט שנה לא דברתי ספרדית ואיתו אני מדברת אנגלית, החיים במדינה מסוכנת שאני מבחינת בטחון אישי לא מרגישה בטוחה.
אני מרגישה שהחברים שלי פחות מבינים את ההרגשה שלי ודוקא בפורום הזה יש אנשים שמבינים הרבה יותר את המשמעות של זוגיות מעורבת .
תודה על ההקשבה בלוז
 

stkachov

New member
אכן

קשר זוגי עם זרים מאופיין בדרך כלל בקשיים ואתגרים שלא מאפיינים קשר רגיל של שני ישראלים. היתרון בכך הוא שבמידה ומתגברים על האתגרים הללו(ולא בטוח שזה יקרה) זה מראה על החוסן והעוצמה של הקשר. לעומת זאת אצל זוגות "רגילים" ההתחלה היא בדרך כלל יפה ונעימה, אין קשיים מיוחדים רק כיף ובילויים, אבל אחרי כמה זמן כאשר נתקלים בדברים מאתגרים נשברים ומפרקים את החבילה.

אז נסי לחשוב על הצד החיובי שבעניין.

חוץ מזה, מאחל לכם הצלחה.
 

coconutmilk

New member
מבינה לליבך, גם הקשר שלנו

גם אני הייתי במצב לא זהה אך דומה מבחינה זו שהקשר הרומנטי ביננו התחיל זמן קצר לפני שהוא היה צריך לנסוע חזרה לארצו. ( הוא מתאילנד ונפגשנו בהודו) והקשר ביננו היה בעיקר דרך הסקייפ והטלפון בהתחלה.
והחלטנו שאני אבוא לתאילנד, מדינה שמעולם לא הייתי בה עד אז, והחששות שאת מתארת מוכרים לי. שפה אחרת, תרבות אחרת, הכל חדש ובלתי מוכר בשבילי וגם הקשר הוא בעצם חדש עדין והכל הרגיש כמו קפיצת ראש אל הלא ידוע.
אבל מהצד השני היתה לי תחושת בטן מאוד טובה לגבינו והרגשתי שאני יכולה לסמוך על שנינו ביחד שנדע למצוא את הפתרונות.

ללא ספק קשר מעורב מעלה אתגרים מיוחדים אבל כמו שאמרו לפני, זה גם משהו שיכול לחזק את הקשר אם הוא עומד בהם.

שיהייה לכם בהצלחה ושתהנו מהדרך
:)
 

בלוז2

New member
אני מאוד מזדהה עם מה שכתבתם

נכון יש הרבה קשיים אבל זה בעצם מחשל. גם כל הציפיה גורמת לי להעריך את הקשר הזה יותר ולרצות כבר להיות שם.
האם יצא לך לגור בתאילנד עם בן זוגך תקופה? איך התאקלמת והסתדרת שם?
 

coconutmilk

New member
עדין לא לתקופה ארוכה

הגעתי לתאילנד לתקופה מוגבלת של 3 חודשים. בעיקר להכיר את המדינה שלו ואת החיים שלו שם, פגשנו הרבה משפחה וחברים, גם טיילנו והחלטנו שהוא יבוא לארץ ויכיר את המדינה שלי והמשפחה והחברים שלי.
בעצם שנינו היינו סקרנים אחד לגבי החיים של השני והמקום ממנו כל אחד בא , וזה הרגיש כמו השלב הבא הכי טבעי והגיוני בקשר.
בינתיים אנחנו בארץ כבר 9 חודשים ובחודש הבא אנחנו נוסעים לביקור בתאילנד .
 

nok13

New member
אני פחות חושבת או מבינה-- אולי אני קשוחה מדי

אבל אני מכירה אנשים שעוברים לכל מקום כל הזמן ולא עושים כזה ענייןץ. הרי שעולים ארצה כולם אומרים קול הכבוד ואיזה יופי אבל תעכלס אז מה? אני באיתי בגיל 21 כדי להיות בקיבוץ בגלל בחור (בן משק) כי זה הייה ריעון מגניב באותו רגע וכמו שההורים אמרו לי (וצדקו בסוף חחחחח) זה לא חתונה קטולי.... באיתי עברתי אולפן ומועמדות לקיבוץ וחתונה ו 3 ילדים נפלאיים וגירושין והינה אני פה עם בחור תאילנדי שפה בגללי בלבד.

לא באתי בגלל ציונות למרות שגדלתי בזה- פשות באיתי קיץ אחד בין סמסטרים כי ההורים רצו והינה... סיימתי אוניברסיטה שם (דרך דואר) וזהו. עליתי בחזרה על מטוס אני כלב וספרים ומזוודה אחד...

מובן מאליו שעוזבים הורים ועוברים מקום מגורים לשם או לשם... יש לי חברים שעברו כמה וכמה מדינות באולם בגלל עבודה או אהבה או כי אין מיסים או מה לא.... שומרים כסף בצד לטיסה אחד בחזרה --- וביומנו עם סקייפ וFB ומה לא אז מה בעיה. שאני באתי לא הייה אפילו טלפונים בקיבוץ והייה מלחמת לבנון וכדו'.
אני אישית שוקלת לעבור לתאילנד בסוף של דבר - רק הבעיה של ויזה ופרנסה כרגע -- וכמובן אם אני הולכת אין לי בית לחזור כי בקיבוץ שעוזבים זהו. ואין לי משפחה אבל יש לי ילדים וחברים אז מקסימם אני אהייה בממ''ד של חברה שלי ( :(( )
אז מה? אני לא אנסה? פשוט לא נשארים במקום בגלל שפוחדים. עם את לא רואה את זה כ סוג של ADVENTURE אז בטח שתהייה לך קשה ומפחיד. יש אנשים שקשורים לארץ מסויימת ויש מאיתנו שלא... את צריכה לשקול טוב כי כדוגמה אני לא רואה את ההורים של לפחות 3-5 שנים כל פעם עם הם לא מגעים לפה כי לי אין כסף. ועם הגיל קשה להם לטוס. זה המחיר של מרחק. הבעל שלי (תאילנד) לא ראה את ההורים ואחים שלו 5 שנים והטיול הזה עדיין לא ראה את האח הגדול ואחות הגדולה כי המרחקים הייו רחוקים למדי. ולא הייה לנו כסף להכל. זה המחיר שמשלמים . הוא גם לא רואה אותם בFB או סקייפ כי אין להם כזה.
צריך להיות בן אדם מאוד גמיש וסתלגן כדי להיות בארץ שלא דומה לשלו. ולפעמים זה בנואנסים הקטנים ביותר ועם הזמן מתרגלים לאותו ארץ ואז חוזרים הביתה והכל נראה מוזר גם כן.
התכופה הכי קשה בדרך כלל זה תהייה בהריון. אני רציתי ללדת באמריקה כי פחדתי שאני לא אבין את הרופאים פה. איזה שתוייות !! הכל הייה בסדר ונפלא... כרגע אני לא מבינה כלום על ילדים שלא באה מהארץ... ופחות הייתי סומכת על הרפוא בארה''ב שהיינו שם בטיול.

ערוך אבל תחשבי על מה רשום שם בתור עולה חדשה ישנה עם בעל שני מתרבות לגמרי אחרת (וכן אני מסתדרת בכפר הנידח ללא חשמל או מיים זורמים אבל זה אני. לא כל אחד יכולה.
 

forglemmigej

New member
אבל את היית בת 21

בגיל כזה הכל נראה רומנטי..
 

nok13

New member
אף פעם לא הייתי רומנטית... אני פרקטית

ומגלגל עם הזרם (לא רוצה לרשום זורמת כי לא סובלת את המונך הזה אבל באמת פשוט עושה דברים לפי אותו רגע... לפעמים אני חושבת הרבה הרבה זמן - אפילו חודשים ואז מחליטה אבל כשאני מחליטה אז זהו.. תוך דקות אני פועלת... וכך עליתי ארצה.. עם כלב אופניים ומזוודה... ודי סבלתי בקיבוץ השנים הראשונות בגלל שבן זוג שלי אז הייה בפלחה רוב שעות היום ואני הייתי מאוד אמריקאית כזאת. אבל זה עבר. (האמריקאיות אני מתכוונת)...
ודי כך המשכתי עם הבעל פרק ב''ת. זה פשוט קרא והמשכתי. תמיד עם הרעיון שאולי נעבור לתאילנד בעתיד...

כרגע הבת שלי בכיוון ההפוך בארה''ב עם הבן זוג (בחור איטיופי עם קצת קושי בהסתגלות לשם)- היא לא יודעת מה לחליט...
 
ניסוי

אולי תעשו ניסוי?

אישתי לפני שהתחייבה סופית באה לארץ לחודש, לגור איתי ולטייל קצת, רק לראות איך זה.
 

בלוז2

New member
ברגע שהוא יהוא לפה זה כבר יהיה להשאר

בגלל שהכרטיס מאוד יקר משהו בסביבות 1600$ להלוך חזור ובגוואטמלה להרוויח סכום כזה לוקח המון זמן. בנתיים אני פה מתאקלמת ונהנית מהאוכל שאמא שלו מכינה לי ומפנקת אותי :)
 
למעלה