רעות של הכלבים
New member
מחשבות גילי!!
יומני היקר: האם יומן יכול להיות יקר גם כשהוא וירטואלי? כאילו, מי ישלם על זה כסף? כולם יכולים לקרוא!! מהתחלה. יומני הזול: הרבה אנשים ביקשו ממני לחזור ולכתוב, אפילו שהסברתי לכולם שאני לא חושבת המון, וזה גם ככה קשה לי לקבץ הכל יחד. מה עבר עלינו מאז הפעם הקודמת? הגעתי עם אמא ורוני למפגש. כיסחתי כמה כלבים בקטנה וקראו לי חוצפנית. אני?! חוצפנית? מישהו ראה את דובה הזה, שמוציא לשון לכולם? כאילו מה הוא, רמטכ"ל?! ****אחרי שיחה עם אמא החלטתי לבקש מכם להתעלם מהמשפט האחרון, גיליתי שדובה הוא הרמטכ"ל, ולכן מותר לו להיות חצוף. אני סתם טירונית, אז שיחררו אותי על פרופיל נמוך (בגלל שכל קטן) וחוצפה **** זוכרים את התקרית עם האמסטף? שנשכתי לעצמי את הלשון במקום לנשוך אותו? מאז אני מגוננת מאוד. האמת שאני פשוט מנסה לנשוך גם את הלשון שלהם, שירגישו מה זה ואולי מישהו מכיר את האמסטף הזה ויעביר לו את המסר. (טלפון שבור, לא רק להולכים על 2). אמא כבר שבוע עובדת איתי בכל יום. היא אמרה שהסנדלר הזה לא יהיה יחף עוד הרבה זמן. לא הבנתי למה היא מתכוונת, אף פעם לא אכלתי לה נעליים. הרגלי שלי מצוין, ואני עובדת יפה גם מרחוק. רוני המרגיזה הזו משוחררת, רק אני עובדת על פקודות שמרוב חשיבה כבר כואב לי הראש. ורוני קופצת ומפריעה לי (אמא קוראת לזה גירויים) ואני עדיין ילדה טובה. לא יכולה לחכות למפגש הבא, אני עוד אתקוף כלבים תוך כדי "ארצה-השאר" בה, הא! הא! (צחוק מרושע) המלונה של רוני תופסת את כל הבית, ואני צריכה לישון על שמיכה בצד. מרוב שיעמום התחלתי לספור בע"ח בבית, במקום כבשים, לפני שאני הולכת לישון. כלב אחד, עוד אחד, עוד אחד, חתול, אמא... ותוך שניה אני נרדמת. בשבת הלכנו לטלי, יוצור נשארה אצל סבתא. היה מדהים! כמו סופ"ש במלון. פגשנו כלב אחד שכבר פגשנו פעם. רידג'בק מעורב ענק. רציתי לתקוף אותו ואז קלטתי, לכלב היו הביצים הגדולות ביותר שראיתי מימי!! ומרוב שהן כבדות שק האשכים מתוח כמו מסטיק. בפעם הקודמת שפגשנו אותו, יוצור ריחרחה לו את התחת תוך כדי שהוא רץ ואשכיו המקפצצים בחדווה עפו לה על הפנים. תגידו מה שתגידו, לדעתי היא פחוסה יותר מאז. סה"כ בחיים לא ראתה כלב לא מסורס (טוב כמה אפשר לראות מהגובה שלה) והופ! חטפה ביצה בעין
(אולי משם הגיע השם של האוכל הזה). רואים, זה כל המחשבות שלי!!! אין הרבה! ואין תמונות חדשות כי המצלמה התקלקלה. אני אוהבת את כולכם ומבקשת שתפסיקו לענות לאמא, כי היא מבזבזת יותר מידי זמן על המחשב. ביי, גילי ויומנה הזול.
יומני היקר: האם יומן יכול להיות יקר גם כשהוא וירטואלי? כאילו, מי ישלם על זה כסף? כולם יכולים לקרוא!! מהתחלה. יומני הזול: הרבה אנשים ביקשו ממני לחזור ולכתוב, אפילו שהסברתי לכולם שאני לא חושבת המון, וזה גם ככה קשה לי לקבץ הכל יחד. מה עבר עלינו מאז הפעם הקודמת? הגעתי עם אמא ורוני למפגש. כיסחתי כמה כלבים בקטנה וקראו לי חוצפנית. אני?! חוצפנית? מישהו ראה את דובה הזה, שמוציא לשון לכולם? כאילו מה הוא, רמטכ"ל?! ****אחרי שיחה עם אמא החלטתי לבקש מכם להתעלם מהמשפט האחרון, גיליתי שדובה הוא הרמטכ"ל, ולכן מותר לו להיות חצוף. אני סתם טירונית, אז שיחררו אותי על פרופיל נמוך (בגלל שכל קטן) וחוצפה **** זוכרים את התקרית עם האמסטף? שנשכתי לעצמי את הלשון במקום לנשוך אותו? מאז אני מגוננת מאוד. האמת שאני פשוט מנסה לנשוך גם את הלשון שלהם, שירגישו מה זה ואולי מישהו מכיר את האמסטף הזה ויעביר לו את המסר. (טלפון שבור, לא רק להולכים על 2). אמא כבר שבוע עובדת איתי בכל יום. היא אמרה שהסנדלר הזה לא יהיה יחף עוד הרבה זמן. לא הבנתי למה היא מתכוונת, אף פעם לא אכלתי לה נעליים. הרגלי שלי מצוין, ואני עובדת יפה גם מרחוק. רוני המרגיזה הזו משוחררת, רק אני עובדת על פקודות שמרוב חשיבה כבר כואב לי הראש. ורוני קופצת ומפריעה לי (אמא קוראת לזה גירויים) ואני עדיין ילדה טובה. לא יכולה לחכות למפגש הבא, אני עוד אתקוף כלבים תוך כדי "ארצה-השאר" בה, הא! הא! (צחוק מרושע) המלונה של רוני תופסת את כל הבית, ואני צריכה לישון על שמיכה בצד. מרוב שיעמום התחלתי לספור בע"ח בבית, במקום כבשים, לפני שאני הולכת לישון. כלב אחד, עוד אחד, עוד אחד, חתול, אמא... ותוך שניה אני נרדמת. בשבת הלכנו לטלי, יוצור נשארה אצל סבתא. היה מדהים! כמו סופ"ש במלון. פגשנו כלב אחד שכבר פגשנו פעם. רידג'בק מעורב ענק. רציתי לתקוף אותו ואז קלטתי, לכלב היו הביצים הגדולות ביותר שראיתי מימי!! ומרוב שהן כבדות שק האשכים מתוח כמו מסטיק. בפעם הקודמת שפגשנו אותו, יוצור ריחרחה לו את התחת תוך כדי שהוא רץ ואשכיו המקפצצים בחדווה עפו לה על הפנים. תגידו מה שתגידו, לדעתי היא פחוסה יותר מאז. סה"כ בחיים לא ראתה כלב לא מסורס (טוב כמה אפשר לראות מהגובה שלה) והופ! חטפה ביצה בעין
