נסיון חוזר, הפעם כולל הפקת לקחים מהפעם הקודמת. הפעם צילמתי עם עדשת פריים 85mm ומספר צמצם 1.8 ומבזק שמכוון לתקרה. אם להשוות מול הפעם הקודמת: אז צילמתי גם עם אורך מוקד 85 מ"מ אבל עם עדשת 17-85 ולכן מספר הצמצם היה 5.6. והמבזק היה המבזק הפנימי. אין מה לומר על החדות של עדשת הפריים לעומת עדשת הזום... משהו!
ממרחק כל כך קרוב בצמצם 1.8 עומק השדה הוא ס"מ ולכן רואים אפקט לא נעים לעין שהלכיים של המצולם מטושטשות, התאורה יפה ונעימה הקומפוזיציה ומיקום בפריים גם, אפילו הרקע יפה מאוד, עכשיו לצלם בצמצם סגור יותר, ובהצלחה
בשלישית לדעתי יש בעיה הפוקוס/זום הממוקדים על הילד דווקא מדגישים מאוד את הפרסומת לבירה בצד ומושכים את העין לשם. הרבה פעמים התיחסתי למשחקי הטלה - הפעם לטעמי התמונה נפגמה מהשימוש.
את הפרסומת יכולתי לחתוך או להכניס מהמקום בו עמדתי... בנסיבות הקיימות החלטתי להכניס. עם אפשרות למספר צמצם נמוך יותר הייתי מקבל טשטוש חזק יותר של הפרסומת... נו... נלמד לפעם הבאה. תודה רבה.
אין פה עניין של התעקשות, אלא יותר של נסיון וטעייה. צילום פורטרט בחדר סגור יכול להיות מוצלח מאד, אם אצליח להעביר את אוירת החדר ברקע. בינתיים אני עוד עובד על הבנה ושיפור של טכניקת הצילום כדי שהצבעים יצאו טבעיים והתאורה נכונה באילוצים של חדר סגור. אחרי שארגיש ש"תפסתי" את זה ואני מצליח לבצע את זה באופן טבעי, השלב הבא יהיה לנתב את המאמצים לכיוון הרקע. "פרה פרה..." -- התגובות פה בפורום (לא רק לתמונות שלי, בכלל...) מאד מועילות לי ואני למד מהן הרבה. תודה רבה שהתייחסת, גם עכשיו ובעיקר בפעם הקודמת. קל לי בעצמי לראות את ההבדל העצום והדבר הכי טוב הוא שאני יודע שיש עוד הרבה מה לשפר