מחשבה...
לא פעם העסיקה אותי המחשבה לגבי הפונקציה של הצאט לגביי והאם זה זהה לפונקציה שהצאט ממלא לגבי המשתתפים האחרים?. מה גורם לי ולאחרים להשקיע בציטוט בחדר זמן, אנרגיות, עניין?? האם זאת ``בריחה`` מהחיים האמיתיים או לפחות מהחלק הקשה יותר שתופס מקום בחיינו היומיומיים? האם זה מתוך שעמום? האם זה נסיון לפתח קשרים חברתיים ואם כן האם זה תחליף לקשרים חברתיים אחרים? פחות ווירטואלים? לפחות לגבי עצמי יש לי תשובה גם אם לא תשובה מלאה ושלמה , ובכל זאת שווה לדעתי לחשוב על זה... את דעתי האישית לגבי מקומו של הצאט בחיי אביא בהמשך. נ.ב. בהתאם לשעה בה נכתבו דבריי אפשר לחשוב גם על הפונקציה של הצאט כדרך נחמדה להתמודדות עם נדודי שינה... (זה היה בנימה הומוריסטית, ובעצם בכל צחוק יש שמץ של אמת...) ים...
לא פעם העסיקה אותי המחשבה לגבי הפונקציה של הצאט לגביי והאם זה זהה לפונקציה שהצאט ממלא לגבי המשתתפים האחרים?. מה גורם לי ולאחרים להשקיע בציטוט בחדר זמן, אנרגיות, עניין?? האם זאת ``בריחה`` מהחיים האמיתיים או לפחות מהחלק הקשה יותר שתופס מקום בחיינו היומיומיים? האם זה מתוך שעמום? האם זה נסיון לפתח קשרים חברתיים ואם כן האם זה תחליף לקשרים חברתיים אחרים? פחות ווירטואלים? לפחות לגבי עצמי יש לי תשובה גם אם לא תשובה מלאה ושלמה , ובכל זאת שווה לדעתי לחשוב על זה... את דעתי האישית לגבי מקומו של הצאט בחיי אביא בהמשך. נ.ב. בהתאם לשעה בה נכתבו דבריי אפשר לחשוב גם על הפונקציה של הצאט כדרך נחמדה להתמודדות עם נדודי שינה... (זה היה בנימה הומוריסטית, ובעצם בכל צחוק יש שמץ של אמת...) ים...