מחשבה מפחידה

  • פותח הנושא jeb
  • פורסם בתאריך

jeb

New member
מחשבה מפחידה

שלום לכולם, וגם לכל השאר. עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שכתבתי בפורום, למרות שלפעמים יוצא לי לקרוא כאן קצת. אז תסלחו לי אם אני קצת חלוד. סוף סןף יש גם לי בעיה לכתוב בפורום. לפני שנגש לבעיה, נתחיל עם מעט רקע. אני לומד לתואר ראשון בהנדסה, במוסד אקדמי דרומי. בימים אלו מסתיימת תקופת הבחינות של סמסטר א', ועליו אני רוצה לדבר. רוב הקורסים נבנים זה על זה, ולכן המחלקה מפרסמת מערכת שעות (רשימת קורסים) מומלצת לכל סמסטר בתואר. רשימה זו עבור הסמסטר הנ"ל כללה 8 קורסים (הרצאות ומעבדות), ואני, כמו בסמסטרים קודמים, נרשמתי לכולם. לאחר מעשה הסתבר שרק אחוז קטן מהסטודנטים במחלקה עשו כמוני (אני יודע על עוד אדם אחד, וכמובן העתודאים). רוב המחלקה עשו חלק מהקורסים בקיץ שעבר, או דוחים אותם לקיץ הבא. אבל אני לתומי חשבתי, שמזכירות המחלקה יודעת על מה היא מדברת כשהיא ממליצה על קורסים אלו, ובכל מקרה אמרתי "ננסה, כמה גרוע יכול להיות? מקסימום נוריד קורס מאוחר יותר". טעיתי. עם הגשה שבועית בכל אחד מהקורסים (כל מרצה חושב שהוא היחיד, ודואג שמא ישעמם לנו), ועוד כל הדוחות והבחנים של המעבדות, זאת בנוסף לעבודה של 20 שעות בשבוע, הסמסטר היה מרוץ מטורף ללא סוף. מרדף מתמיד אחר ההגשה הבאה או הניסוי הבא. אחרי יום ארוך של הרצאות מתישות, נשארים ערים עד אמצע הלילה להכין תרגילים. הסמסטר הזה היה הסיוט הכי גדול שהיה לי בתואר. הגעתי לסף קריסה, פיסית ונפשית, ויש הטוענים שעברתי את הסף (אנוכי ועצמי תומכים נלהבים בטענה זו, אך אני עוד מכחיש, למרות שהם מתחילים לשכנע גם אותי). עם זאת הסמסטר הזה היה אחד ההישגים הגדולים שהיו לי, וכאן הפרדוקס. למרות העומס הגבוה ניגשתי לכל מועדי ה-א', (אני לא מכיר אף אחד אחר שלא דילג לפחות על מועד א' אחד), ולא זו בלבד שלא נזקקתי למועדי ב' (וקיבלתי שבוע וחצי חופש), ממוצע הציונים בסמסטר זה הוא הגבוה ביותר שהיו לי. וכאן אנו חוזרים לנושא ההודעה. אני לא מסוגל (וגם לא רוצה לנסות) לדמיין עוד סמסטר נוראי כזה, אך במבחן התוצאה, אולי זאת השיטה (עובד/לומד יותר טוב בלחץ וכו'). עכשיו צריך להרשם לסמסטר הבא, ואני לא יודע מה לעשות. כמה קורסים לקחת. אשמח לשמוע (או לפחות לקרוא) את דעתכם. תודה.
 

Mנטה

New member
בוא נגיד ככה

אם אתה רוצה לקחת עוד סימסטר כזה, לך על זה בשנה הבאה. בסימסטר הקרוב תצטרך להתאושש ולנוח. לא ככה ?
 
את??!!

לא שהייתי מגדירה את חייך ככאוס, אבל אם את בהפסקה אז אני בקומה.
 
ברוך שובך, בוג'ב,

אחוז היטב במוט האוהל. ומעבר לברכות. אכן, יש משהו בעבודה במצבי לחץ, שמוציא מיטב (אבל לאו דווקא תמיד "את המיטב"!) מאנשים. אני מכיר את זה גם קצת מעצמי. ממכירי, יש הטוענים שאני מכור לזה, ושכל קיטוריי בנושא הם סתמיים - בסוף אני אוהב ונהנה לעבוד כמו חמור. כך הם אומרים, אבל אני באמת לא משוכנע בזה, וכאן אני מגיע אליך. אלא אם אתה מכיר את עצמך בתור עצלן כרוני, שרק לחץ מוציא ממנו משהו בכלל , אין הצדקה לעבודה מטורפת שכזו לאורך זמן, באופן מתמשך. אז היה סימסטר אחד מטורף (עברת את השיא של 13 מבחנים, או לא?
), אבל אין סיבה להמשיך כך. מותר לך גם לנוח ולאגור כוח לאתגרים הבאים של החיים. בינינו, גם סימסטר "רגיל" הוא קשה מספיק. ולסיכום, קורה אכן שיש לחץ, אבל להעמיס על עצמך מרצון באופן קבוע? לא הייתי הולך על זה. כך או כך, שיהיה מוצלח.
 

shellyland

New member
מצד שני

הוא בעצמו אומר שהלחץ מוציא ממנו דברים טובים, אז לא כזה קל לותר עליו. חוצמזה, כמה שהוא יקח יותר עכשיו ישאר לו פחות לאחר-כך. זה נורא משתנה מאדם לאדם. אני, למשל, לא הייתי מסוגלת לעמוד בלחץ הזה. אני קצת (הרבה מאוד) מקנאה באלה שכן.
 
גם לי זה היה

בעצם - הייתה לי שנה שלמה כזו. בשנה ב' למדתי 35 נקודות בסמסטר, בשני הסמסטרים - יותר מחצי תואר בשנה אחת! זו הייתה גם שנת הפריצה הגדולה שלי - שדחפה את כל הקריירה שלי קדימה - בשנה ג' כבר הייתי מתרגל, ומשם המשכתי הלאה... ומה לעשות - הדרך להצלחה בהכרח דורשת מאמצים - לתת את המקסימום שאתה יכול. זה לא אומר שאתה צריך להתיש את עצמך עד "מוות" - בטח יש דרך ביניים בה תוכל להמשיך את ההצלחה שלך בלי להגיע שוב כל כך קרוב לסף. בהצלחה!
 

arivederci

New member
היה לי סמסטר אחד כזה

לפני כ- 4 שנים. נרשמתי למערכת מלאה, שהייתה מפוצצת בקורסים בגלל תכנון לקוי של הנהלת המחלקה. עשיתי את זה בלית ברירה, מכיוון שלא רציתי למשוך את הלימודים יותר מדי שנים. הסוף היה טוב. הוצאתי ציונים מעולים בבחינות ובעבודות, ותחושת ההישג והגאווה היתה נפלאה (יש לציין שבמקביל גם המשכתי לעבוד ולגדל את שלושת ילדיי). אבל זה עלה לי בבריאות. ממש כך. הלחץ הנפשי החליש את המערכת החיסונית שלי, ובשלב מסויים חליתי כהוגן. סביר להניח שאם הייתי צריכה לעשות סמסטר כזה שוב, הייתי לוקחת את זה פחות קשה, אבל הייתי מעדיפה לא לחזור על כך. וזה בדיוק מה שכדאי לך לברר עם עצמך- אם מתאים לך וכדאי לך לעמוד שוב בלחץ כזה, ואם זה שווה את התוצאה. בהצלחה!
 

D o r o t h y

New member
את חושבת

שזו הסיבה שנהייתי ככה חולה? סיפרתי קצת בהודעה נפרדת... אוף זה היה סמסטר קשה.
 

arivederci

New member
אני בטוחה שכמה מחברות הפורום

הנכבדות יכולות להסביר הרבה יותר טוב ממני את ההשפעה של לחץ נפשי על המערכת החיסונית שלנו. אני, בכל אופן, למדתי את זה על בשרי.
 

De-Panther

New member
אני חושב שאתה צריך להוריד במינון...

אני מניח שאתה יכול להרשות לעצמך את זה אחרת לא היית מעלה את זה על דעתך
אני תומך נלהב במעשי עצלנות... אבל הפעם אני אומר את זה לא רק בגלל זה... זה פשוט לא בריא להיות נתון למצבי לחץ לתקופה כל כך ארוכה וממושכת בסוף תגרום לעצמך לנזק נוראי תוריד כמה קורסים...
 

צימעס

New member
פעם, כשהייתי ילדה ועתודאית,

למדתי בדיוק ככה (לא לפי המערכת המומלצת, אלא הרבה-כמה-שרק-אפשר) במשך חמישה סמסטרים (+ פרח + שעורים יחידניים + זמן לבילויים ולחברים), ואז, הסמסטר האחרון על 13 נקודותיו היה לי הסמסטר הכי קשה של התואר. אבל זה קשור בתכונה שלי לא להצליח לסיים דברים כמו בנאדם.
 

צימעס

New member
גמני עצלנית.

רק שזה לא הצליח לדפוק לי את התואר. אפילו חמור, הרי, אם יקשרו אותו לאולמן...
 

dana2909

New member
זה לא שווה את זה

אמנם הצלחת בסופו של דבר בסמסטר הזה, אבל כמה תוכל להמשיך עם הלחץ האינטנסיבי הזה? אני מניחה שהמערכת המומלצת על ידי מזכירות המחלקה מבוססת בין השאר על אנשים שלא עובדים כלל. תחשוב לרגע, אם היו לך את 20 שעות העבודה בשבוע הללו , האם היה הבדל משמעותי ? מכיוון שסטודנט צריך לחיות ממשהו, ועדיין להתקדם בלימודים, צריך לעשות הערכה. מה לגבי תקופת שינויים? ברוב האוניבסיטאות, בשבוע השני או השלישי של הסמסטר יש תקופת שינויים. אני מציעה לקחת את הקורסים המוצעים , לבצע הערכה זהירה לגבי היכולת הכללית שלך (גם נפשית) ואז גם תדע מה דורש כל קורס, כמות הבחנים, כמות העבודות, תרגילי הגשה שבועיים, ותדע איך לבנות את המערכת. הייתי מאד מציעה לדבר עם אנשים שכבר עשו את השנה הזו או הקורסים האלה כדי לקבל הערכה יותר נכונה, ואז לעשות את החישוב האישי שלך. כמה אתה יכול לשאת כדי להמשיך לעבוד ולהמשיך לחיות כמו בנאדם. צריך לזכור שהנדסה זה בדרך כלל תואר של 4 שנים, ואם מתחילים לדחות קורסים התואר כולו יתארך. דבר נוסף שבכל זאת הייתי מציעה, זה לעשות מאמץ כזה שלא תצטרך לעשות השלמות לקורס קיץ. ובקיץ לקחת את החופש שלך, החופש הזה חשוב! אל תדחה יותר מדי קורסים, כי אז תתקשה לשרוד את הדרך כולה.. בהצלחה.
 
למעלה