עבותות מחשבה
לכודה בעבותות מחשבה חוככת,, מערטלת נשמה,, גדשה סאת ציפייה ממתינה על גדת נשמתך, משייטת בסערת נחשוליך,, הישככו גלי נפשך,.? היטלת בי עוגנך משתלשל ברבדי נפשי מתכרבל בערסל ליבי, שזור תבונה. באת, לארות דבש נשמתי לגמוע מעיין הוויתי, כמו בשדה פרחים בחוף מבטחים.
