מחשבה למחשבה

[youngdiz]

מחשבה למחשבה

כשחושבים עם המוח (המוח) על תקופת ה-8 מייל, מגלים שזו התקופה הכי יפה של אמינם. 8 Mile, Rabbit Run, Lose Yourself, כולם שירים של בין 5 ל-6 דקות והפלואו כל כך נעים באוזן, זה פסיכי. מזמן הגעתי למסקנה שזה הראפר הכי טוב שהיה ויהיה.. אבל פני התדהמה לא נהלמים בקטעים מסויימים. קיצר, לכל אלו שבסרטי Eminem fell off, לא צריך לשכוח מי אונס את המיקרופון הכי טוב גם אם הוא שותף לשירים מטומטמים כמו welcome to detroit. little Ice Cube! אה, ואל תשכחו את רוייס. I'm the king, the funk rhyming master!

 

[פאנתי חסיד]

לא נכון

מארשל מאת'רז אל פי היה נקודת השיא של הבחור. כולי תקווה שהוא יצליח לשחזר את הקסם ההוא בעתיד.

 

[KUKA SOLDJA]

שטויות.

דה אמינם שואו היה פסגת הקריירה שלו. אני מאחל לכל אמן להגיע לכזאת פסגה. גם דה מארשל מאתרז אל פי שורף אבל אי אפשר להשוות אותו לאמינם שואו.

 

[Da Judge]

קשה לבחור

בין המארשל מאת'רז לסלים שיידי אלפיז.. אמנם מארשל הרבה יותר מהוקצע ומקצועי אבל הסלים זה פשוט RAW. שניהם מפוצצים בשירים מעולים בכל אופן. ולא יודע, אני דווקא הכי אוהב שירי בי-סייד ישנים שלו דוגמת Any Man שהוא עשה לרוקוס, שבהם הוא מפגין את ה-פלואו שלו.

 

[youngdiz]

../images/Emo225.gif

מארשל מאתרז אל פי באמת אלבום טוב. אני אישית מעדיף את סלים שיידי אל פי. אבל שים לב, ב-8 במייל זה כבר לא שילוב של אמינם-משעשע-מטורף-רציני, זה נטו סיפורו של מארשל מאתרס או הדמות שלו בסרט. Rabbit Run, raw עד הסוף לא חושב שיש עוד שיר רישמי של אמינם ללא פזמון עם פלואו פסיכי שככה רץ 3 דקות. כנ"ל ב- 8 Mile, וגם Lose Yourself זו נקודת שיא מבחינת הסינגלים שלו.

 

[Poetic Death]

../images/Emo45.gif!!

 

[Trrasque]

../images/Emo45.gif מסכים עם חסיד

מארשל מאת'רס....דיסק כל כך טוב גם בסלים שיידי יש שירים ממש RAW כמו שציין השופט, אבל עדיין...המארשל תופס יותר את האוזן (מבחינת הסאונד)

 

[oh-da]

מסכים איתך ../images/Emo45.gif

 

[חולוני]

טוב נו..גם אני מסכים ../images/Emo45.gif

 

[Psycho BuZZ]

לא נכון!

"Smack That" היה נקודת השיא שלו.

 

[שלגAKAרסקי]

../images/Emo45.gif מסכים לגמריי

השילוב בין אמינם לתותח הווקאלי- אייקון זה אכן שילוב מנצח,השיר הכי טוב של השנה לפי דעתי אני חושב שאי אפשר להכריע בנוגע לאיזה אלבום יותר טוב... הסלים שיידי,והמרשל מאת'רס אל. פי וכמו כן דה אמינם שואו מייצגים תקופות שונות והתפתחיות בחיים של הבנאדם, אני מעדיף יותר את דה אמינם שואו באופן אישי אבל אני לא חושב שהוא יותר טוב מהשאר...פשוט כל אלבום נמדד בפרמטרים שונים לחלוטין!

 

[חולוני]

זה היה בציניות.

Smack That הוא אחד השירים הכי גרועים של השנה ואייקון היה צריך למות כבר מזמן אחרי שהוא שחט את קלאסיקת האסקימו-לימון Mr. Lonely של בובי "הנסיך הפולני" וינטון.

 

[Rapid נאור]

הקטע הוא

מבחינת ליריקה אמינם לא נפל בהרבה מבחינת ביצוע הוא פשוט התגלגל לדרכים אחרות אני לא זוכר מי בדיוק אמר את זה או אם הציטוט מדוייק בסלים שיידי אמינם רודף אחרי הביט, (מה שלדעתי נתן לו הרבה מהפלואו המטורף שלו) במרשל מאט'רס הוא כבר מתחיל לשבת על הביט בדה אמינם שואו, ובכלל מאז, לשירים שלו יש את אותה התבנית, הוורסים שלו נכתבים כמעט אותו דבר והוא כבר לא RAW הוא כבר לא רודף אחרי משהו. כבר יש לו את זה..

 

[youngdiz]

basically

חסיד אמר משהו והרכיבת-זין הינה כמכירות השבוע הראשון של ג'יי-זי לאלבום השושלת. קיצר, אמינם של 8 מייל זה עמינם! למה? רד!

 

[Pootie Tang]

אני יודע שאני חופר עליו יותר מידי

אבל עדיין- פרעה מונץ'. לא יודע אם נתת לו ניסיון כבר או שלא, אבל אם אהבת את אמינם של מארשל מת'רז LP אתה חייב לתת לו ניסיון. הבנאדם מפלצת בכל מה שקשור לפלואו (עדיף על אמינם פה) והפלא שהוא גם יודע לכתוב כמו שצריך. יצרתי בטירוף שפשוט תענוג לשמוע אותו. אמנם חלק מהשירים שלו הם היפ הופ במתכונת הרגילה והכל, דבר שאין אצל אמינם כמעט בכלל (וזה מה שהכי טוב באמינם), אבל היכולות אצלו זה דבר מטורף. השילוב שלו עם פרינס פו יצא מוצלח כמעט בכל שיר (כשפרעה נותן בית ראשון מדהים ואז פרינס פו מנסה לחקות אותו, דבר שלא תמיד עלה לו יפה) במשך השלושה אלבומים שלהם.

 

[youngdiz]

פי מאנץ'

תותח לגמרי. את איטרנל אפיירז לא אהבתי, אני אוהב לשמוע את השירים לחוד. כל שיר שם הוא טוב פשוט אין מיוחד, זו רצועה אחרי רצועה. לגבי מה שהמלצת עם פרינס פו, נשמע מעניין מאד. ואם תגיד לי שגם אחד מהם עושה את הביטים, עוד יותר טוב.

 

[Pootie Tang]

פרעה מונץ' מפיק לפעמים.

את סיימון סיי'ז (אם אני לא טועה) הוא הפיק לעצמו, ועוד כמה קטעים באלבום סולו שלו. את המפיקים לאלבומים של אורגנייזד קונפיוז'ן אף פעם לא בדקתי. האלבום האהוב עליי של שניהם יחד הוא דווקא השני, Stress The Extinction Agenda, אבל לפחות מממה שקראתי באינטרנט, דווקא האלבום הראשון (אורגנייזד קונפיוז'ן) הוא זה שנחשב לטוב ביותר שלהם. בעיני, שירים כמו 3-2-1,Stress ו Thirteen עדיפים על השירים באלבום הראשון. יש עוד אחד, שכחתי את השם שלו, ואע"פ שלא נתתי לו יותר מידי שמיעות- הוא לא משתווה לשניים הראשונים.

 

[youngdiz]

עזוב האינטרנט

ידוע שמשקל ה-web מגיע מפופולריות. (בעיקר של קטעים מחתרתיים) 90% מהדעות דומות ונשמעו 54 פעמים לפני. אם אתה אוהב משהו שונה, big up. בכלל, אני אוהב את רוב הדברים שאתה רושם אפילו אם אין הסכמה לגבי שירים מסויימים. אתה כותב על ראפרים מסויימים פרטים קטנים שנדמה לי שאף אחד לא קולט. בראיון שסייקו הביא לא מזמן, פרעה אמר שהוא עשה גם את Rape. שזה אחד מהקטעים האהובים עליי בדיסק

 

[Rapid נאור]

פשוט אין על הפלואו של פרעה ב

bring it on של אורגנייזד I am se-se-selecting a ne-ne-ne-new style Live for pa-pa-pa-pile-piles of MC's who try to get bu-bu-bu-buck-buckwild Fu-fu-fu-fuck dat, when I'm in a renovative state of mind איזה ורס מעולה..