הנה לך, אחד לאחד
מונרכיה לזמן קצר זה אוקסימורון. אם אתה מדבר על שלטון חזק לזמן קצר, אתה מתכוון לפאשיזם. כל דמוקרטיה מגיעה מתישהו בחייה למצב הזה, ולאחר מכן היא חוזרת לעצמה שקטה ובוגרת יותר. במונארכיה אני מתכוון למערכת ממשל בה יש הירארכיה של אצולה. במדינות המערב כוחם של האצילים אינו מוחלט, והוא מתמצה בבעלות ובאחריות אישית על קרקע, כאשר המלך עומד בראש הפירמידה, בעוד שניהול משאבי האנוש נתון בידי העם שעושה זאת בדרך דמוקרטית. במדינות ערב נתונה בידי המלך סמכות גדולה גם לניהול משאבי האנוש. העמים הערבים מעדיפים צורה כזאת של ממשל (כל עוד הוא אינו מושחת יתר על המידה) משום שדתם היא דת הלכה המשמשת בסיס לחוקים ולשלטון ואינה נזקקת לדמוקרטיה. גם היהדות היא דת הלכה, ואילו היו רוב אזרחי ישראל יהודים דתיים, גם היא היתה יכולה לוותר על הדמוקרטיה. להזכירך, דמוקרטיה היא צורת המימשל הטובה ביותר
רק כאשר יש מחלוקות על המדיניות. כאשר יש הסכמה, לא נחוצה דמוקרטיה. היתרון של מונארכיה על פני רפובליקה הוא הצביון האנושי שהיא מעניקה למדינה. למשל המושגים
צדק וחסד מקבלים במונארכיה פירושים אנושיים ויוצאים לאור בפומבי. ככלל, מונארכיה היא מוסכמת, ובתור שכזו היא יציבה, לעומת הדיקטטורה שאינה מוסכמת והיא זקוקה לשימוש בהרבה כח על מנת להחזיק מעמד.
יפן במלחמת העולם השניה, עד כמה שאני יודע, שיתפה פעולה עם גרמניה ולחמה נגד בריטניה וארצות הברית. אם אתה יודע משהו אחר, אנא שתף את כולנו.
הטכנולוגיה היא ברכה, אך אין רע בלי טוב, והברכה הזאת מגיעה עם אי אילו קללות. בכל אדם ישנם רגשות הנחשבים "שליליים" כגון כעס, שנאה או קנאה, וכל אדם מנסה לבטא אותם באמצעות הכלים שברשותו. הפיתוח הטכנולוגי נותן כלים כאלה, והשימוש בהם יוצא לפעמים מכלל שליטה. זה מזכיר את השאלה הידועה על הביצה והדינוזאור (או הביצה והתרנגלת) האם הצורך להילחם הביא לפיתוח הטכנולוגי או הפיתוח הטכנולוגי הביא לצורך להילחם. אירופה היא יבשת ידועת מלחמות וידועת פיתוח טכנולוגי. ארה"ב, מאז היווסדה לא היה כמעט עשור אחד בו לא היתה מעורבת באיזושהי מלחמה, והיא נחשבת לאחת המפותחות ביותר טכנולוגית. ישראל היא מדינה טכנולוגית מתקדמת, ומאד היווסדה ועד היום לא פסקה ממנה המלחמה. את הטכנולוגיה צריך לפתח, אך אם יחד איתה לא מפתחים את הרצון בשלום היא יוצאת משליטה.