מחשבה ושאלה ...
בתי בת 3. להפתעתנו נגמלה ביום כבר בגיל שנה, בלילה עדיין עם חיתול אבל כבר תקופה ארוכה יש סימני גמילה. כשאנחנו מחוץ לבית, ולא משנה כמה זמן ממש אף פעם אין "תאונות". מבחינת קקי גם בבית הכל בסדר. אבל בבית כן קורות הרבה פעמים "תאונות" עם הפיפי. אבל זה לא ממש תאונות אלא שבהחלטה מודעת היא (לפעמים, בערך פעם אחת מתוך 3 שיש לה פיפי) לא עושה בשרותים אלא על הרצפה. חשוב לציין שיש לנו 3 כלבי פינצ'ר מקסימים, שהילדה מאוד קשורה אליהם. אמא בת 12+ ושני בניה בני 6+. כמובן שאנחנו משתדלים ומוציאים את הכלבים לעשות את הצרכים בחוץ, אבל לפעמים (לעתים מאוד רחוקות) קורה שלא מסתדר לנו או שמסיבה כלשהי בורח להם. במצב כזה, מיד כשאנחנו מבחינים שעשו משהו בבית אנחנו מנקים אבל כבר מזמן הפסקנו להעיר להם על מה שקורה שלא באשמתם והם מבוגרים מכדי שנחנך אותם כנגדו. היום עלה בדעתי שדרך עשית הפיפי של בתנו בבית נובעת ממה שהיא רואה כשיש פיפי של אחד הכלבים בבית, ואולי היא חושבת שרק בבית מותר לעשות לא רק בשרותים אלא גם על הרצפה. יתכן? אם זו אכן הסיבה הסבירה, האם עלינו להתחיל לנזוף בכלבים ולהעניש אותם כשמתגלה שעשו פיפי בבית, גם אם זה לא מתגלה מידית (הערה מאוחרת עלולה לפגוע בהם) ואולי גם לא ברור לנו מי עשה או שברור שזו האמא עשתה ושזו הייתה בריחת שתן כפי שקורית הרבה לנקבה מבוגרת במשפחת היונקים ולא משהו שיכלה לשלוט עליו? פשוט אני מתחילה לחשוב שרק אם הילדה תראה שאנחנו לא עוברים לסדר היום על פיפי של הכלבים בבית אז גם היא תפסיק לעשות בבית על הרצפה. אם זה כן בגלל מה שקורה עם הכלבים אבל נזיפות וענישות להם זו לא הדרך, אז יש לכם עצה? ואם זה לא בגלל הכלבים, אז למה היא עושה זאת בצורה מכוונת ורק בבית ואיך לטפל בזה? ניסיתי התעלמות, ניסיתי להביע מורת רוח, ניסיתי להזכיר לה כל הזמן ללכת לשרותים - ממש כלום לא עוזר, מחוץ לבית ובבית במיטה בשעות היום (ערה או ישנה) הכל בסדר, אבל בבית כשהיא ערה נראה כאילו היא פשוט מעדיפה לעשות קקי בשרותים ופיפי על הרצפה. אני מ י ו א ש ת
בתי בת 3. להפתעתנו נגמלה ביום כבר בגיל שנה, בלילה עדיין עם חיתול אבל כבר תקופה ארוכה יש סימני גמילה. כשאנחנו מחוץ לבית, ולא משנה כמה זמן ממש אף פעם אין "תאונות". מבחינת קקי גם בבית הכל בסדר. אבל בבית כן קורות הרבה פעמים "תאונות" עם הפיפי. אבל זה לא ממש תאונות אלא שבהחלטה מודעת היא (לפעמים, בערך פעם אחת מתוך 3 שיש לה פיפי) לא עושה בשרותים אלא על הרצפה. חשוב לציין שיש לנו 3 כלבי פינצ'ר מקסימים, שהילדה מאוד קשורה אליהם. אמא בת 12+ ושני בניה בני 6+. כמובן שאנחנו משתדלים ומוציאים את הכלבים לעשות את הצרכים בחוץ, אבל לפעמים (לעתים מאוד רחוקות) קורה שלא מסתדר לנו או שמסיבה כלשהי בורח להם. במצב כזה, מיד כשאנחנו מבחינים שעשו משהו בבית אנחנו מנקים אבל כבר מזמן הפסקנו להעיר להם על מה שקורה שלא באשמתם והם מבוגרים מכדי שנחנך אותם כנגדו. היום עלה בדעתי שדרך עשית הפיפי של בתנו בבית נובעת ממה שהיא רואה כשיש פיפי של אחד הכלבים בבית, ואולי היא חושבת שרק בבית מותר לעשות לא רק בשרותים אלא גם על הרצפה. יתכן? אם זו אכן הסיבה הסבירה, האם עלינו להתחיל לנזוף בכלבים ולהעניש אותם כשמתגלה שעשו פיפי בבית, גם אם זה לא מתגלה מידית (הערה מאוחרת עלולה לפגוע בהם) ואולי גם לא ברור לנו מי עשה או שברור שזו האמא עשתה ושזו הייתה בריחת שתן כפי שקורית הרבה לנקבה מבוגרת במשפחת היונקים ולא משהו שיכלה לשלוט עליו? פשוט אני מתחילה לחשוב שרק אם הילדה תראה שאנחנו לא עוברים לסדר היום על פיפי של הכלבים בבית אז גם היא תפסיק לעשות בבית על הרצפה. אם זה כן בגלל מה שקורה עם הכלבים אבל נזיפות וענישות להם זו לא הדרך, אז יש לכם עצה? ואם זה לא בגלל הכלבים, אז למה היא עושה זאת בצורה מכוונת ורק בבית ואיך לטפל בזה? ניסיתי התעלמות, ניסיתי להביע מורת רוח, ניסיתי להזכיר לה כל הזמן ללכת לשרותים - ממש כלום לא עוזר, מחוץ לבית ובבית במיטה בשעות היום (ערה או ישנה) הכל בסדר, אבל בבית כשהיא ערה נראה כאילו היא פשוט מעדיפה לעשות קקי בשרותים ופיפי על הרצפה. אני מ י ו א ש ת
