מחר........

מחר........

אני נוסעת עם כמה נשים מ"מחסום ווצ'" למשמרת... האמת שאני קצת מפחדת... מה יהיה? איך יהיה? שיהיה בהצלחה....
 
"טיול" בקלנדיה

אני אגיד לכם את האמת-- לא הרגשתי שאני יכולה לתרום במשהו בארגון הזה... שלוש נשים מבוגרות פגשו אותי עם רכב, נסענו קודם למחסום אחד קרוב למקום מגוריי- היה שם אדם ערבי שקידם את פנינו ואמר "חבל שלא באתן מקודם- הקצין פה דחף מישהי עם ילד... מילא- אסור לה לעבור- אבל למה בכוח?" אח"ב נסענו למחנה פליטים שועפאט שנמצא ממש ממש ליד הבית הקודם שלי, תמיד אני וחברות היינו הולכות לשם בשבת לקנות במכולת... המשכנו לכיוון צפון, וכשכבר היינו עמוק בשועפאט התחלתי לפחד בלי שליטה... לא פחד אסטרונומי, אבל שוב- פחד שהחברה והמצב הכניסו בי- שיבוא איזה ערבי וידקור או ירצח או ידרוס או לא יודעת מה יעשה לי... לקח לי כמה שעות עד שהתחלתי להרגיש יותר בנוח... עברנו מחסום אחד ונכנסנו לשטח ערבי לגמרי, משם לקחנו מונית למחסום קלנדיה... כל הדרך הרגשתי כאילו שאני בחוץ לארץ... בתוך ישראל אבל כל כך לא דומה!!! קודם כל מלא פקקים, אין בכלל כבישים נורמלים, לא מטופח בכלל, מלא זבל ברחובות... לא מפליא אותי, אחרי הכל אני גרה בירושלים ויצא לי לעבור בכפרים ערביים, אבל משהו הרגיש לי שונה (באמת!!! אני לא מתפלצנת....) טוב נסענו נסענו אחרי לא הרבה זמן התחילה גדר ההפרדה, ממש באמצע הכפר!!! פשוט יש בית, כביש, גדר, ואז עוד בית... ממש לחצות את הכפר באמצע. דברים אלה היו ידועים לי כבר כמובן, אבל בין לדעת ובין לראות יש הבדל... הנשים שהיו איתי ממחסום ווצ' דיברו ביניהן על כל מיני דברים שלא הבנתי ומדי פעם אחת מהן טרחה להסביר לי קצת (לא שהבנתי משהו) על מה הן מדברות... ירדנו מהמונית וישר קפץ עלי ילד קטן בן 7 אולי ורצה שאני אקנה ממנו סוכריות ב5 שקל, הבאתי לו. הוא רדף אחרינו במשך כשעה וחצי וניסה למכור לנו עוד... מולנו היה המחסום הענק, ממש טרמינל עם מקומות ישיבה כמו אולם נוסעים- משהו ענק. "ברוכים הבאים למחסום עטרות- שהות נעימה" היה כתוב על המחסום בערבית ובעברית. עוד שלט- "יציאה לחניון" היה כתוב. איזה חניון? אני לא ראיתי שום חניון... רק בלאגן גדול של מכוניות צופרות בגלל התשתיות הגרועות... כל הזמן הזדנבתי אחרי נשות מחסום ווצ', כל רגע כמעט ונדרסתי... והילד עם הסוכריות רץ אחרינו, בכוונה עושה מבטים עצובים וחסרי אונים, דוחף לנו את הסוכריות ליד וכבר ירד למחיר של 3 שקל... אחת מהן אמרה "אני מביאה לך אבל אז אתה הולך..." הוא עשה "כן" עם הראש, היא ננתנה לו כסף והוא המשיך לרוץ אחרינו... עבר איתנו את המחסום- והמשיך ללכת איתנו גם בתוך קלנדיה... כשהיינו בחוץ הן כל הזמן הסבירו לי על כל דבר והצביעו ואני התביישתי... מה היא מצביעה? הרגשתי כמו באיזה טיול מאורגן לתוך גטו... רציתי להיות רואה ובלתי נראית.... מאוחר יותר גם ניגש אלינו אדם ושאל בתוקפנות: "תגידו... מה? מה באתן לעשות פה? אתן באתן לעזור או סתם להסתכל עלינו איך אנחנו חיים בתוך הכלא???" רציתי להבלע באדמה. הרגשתי שאני באמת סתם שם- שאין משהו שאני יכולה לעשות... על תקן מה אני? הרגשתי תיירת... אבל איזה סוג של תיירת?!?!? עמדנו כמה מטרים ממחסום נוסף בתוך קלנדיה, מחסום קטן, "רגיל" של שתי עמדות עם חיילים שבודקים תעודות זהות ומכוניות, ריחמתי עליהם ולרגע הרגשתי רגשות אשמה שהם בצבא ואני לא, הם טוחנים את התחת שלהם 12 שעות ביום במחסום, ואני עוד מעט נוסעת לי חזרה הביתה... שתי נשים הלכו לדבר עם חייל אחד במחסום ואני ועוד אחת נשארנו עומדות ליד הכביש הפקוק, צופרים בשטף ופתאום אוטו נוסע ברוורס עם זכוכית שבורה של חלון... על הגדר מבפנים היה ציור גרפיטי של חור בקיר, גבעה קטנה וירוקה ועליה עומד הנסיך הקטן ועושה סימן של "פיס" עם האצבעות... צופרים צופרים ופתאום נער יוצא מאוטו אחד והולך אל עבר המחסום, החייל בפרופיל אליו, אני מאחורי הנער, עומדת, הנער מדלג מעל המחיצה שבין שני הנתיבים, פתאום החייל מסתובב, הנשק מורם באויר, "קליק" מהיר של דריכה, והכל ברגע אחד- הנער עוצר במקום ומרים ידיים, החייל מכוון אליו את הנשק, אני שומעת "בום" ודופקת צרחה... החייל צועק "אל תזוז!!!! אל תזוז!!!!!" הנער צועק "לא לא לא..." ומרים את הידיים גבוה יותר... כנראה משהו נפל ולכן היה הרעש.... אני כמעט והשתבצתי במקום... דמעות עלו לי לעיניים ורצתי כמו ילדה קטנה ומבוהלת אל שתי הנשים, וכמו ילדה עוד יותר קטנה אמרתי "אני מפחדת מהנשק..." חייל אחר, גם הוא מכוון נשק דרוך אל הנער מתקדם אליו, בודק תעודת זהות, ונותן לו לעבור... אני עדיין בהלם. זזנו משם, אחת הנשים רושמת משהו בדו"ח שלה והולכת לקנות סיגריות זולות בקיוסק, הילד הקטן עם הסוכריות נדחף בינינו ומראה לנו בפעם ה20 אלף את הסוכריות... שוב כמעט נדרסתי, ואנחנו הולכות לכיוון היציאה... טרמינל עם ספסלים ומקומות ישיבה לכמה מאות אנשים, אנחנו עומדות בתור ומולנו "קרוסלה" שמעליה מדי פעם נדלק אור ירוק ואז כמה אנשים עוברים... הנשים של מחסום ווצ' כל שניה מסבירות לי, ואני מרגישה חרא עם עצמי.... מסבירות לי שעכשיו אנחנו נעבור גם כמו כולם במחסום, ולי אישית נראה כאילו שהן יותר מטיילות שם... אני יודעת שזה בכדי לתעד, אבל אני צריכה משהו יותר פרקטי מלהסתובב בשטחים ולהתבונן בגדר ההפרדה המגעילה... היציאה מהמחסום מורכבת מכמה שלבים: בהתחלה התור עם הקרוסלה, אח"כ התור מתחלק ל4 תורים קטנים עם עוד קורסלה, יש שם שלט "ברוכים הבאים למעבר עטרות, נא להכין תעודה מזהה, ואישור כניסה." עוד שלט "נא להניח את התיקים על גבי המסוע ולרוקן כיסים", אחרי המתנה עברנו גם אנחנו ב"קרוסלה", נשות מחסום ווצ' כל הזמן דיברו על כמה שזה בלתי אנושי וכמה שזה נורא, עשו "לא לא" עם הראש- משולב עם אנחת עצב, רשמו דברים, ואני סתם הרגשתי רע, כבר לא פחדתי מערבי שידקור אותי, אלא פחדתי להסתכל לתושבים בעיניים.... הרגשתי כמו איזה.... לא יודעת מה.... לא יודעת איך לתאר. ב"תחנה" האחרונה במחסום היה כתוב "נא להכניס תעודה מזהה ואישור כניסה דרך החריץ", היה חלון זכוכית- כנראה אטום לכדורים, ומתחתיו חור קטן בשביל תעודת הזהות... מאחורי החלון ישבה חיילת, ואני כבר לא ידעתי לאן להתסכל מרוב שבכל מצב הרגשתי רע... רע שאני לא בצבא ואחרים כן (מקווה שזה יעבור לי כשאתחיל את השירות הלאומי) ורע שאני ישראלית... אשמה בכל מצב. עברנו את המחסום (יחסית מהר- בערך חצי שעה זה לקח) ביציאה מהמחסום כתוב "שהות נעימה". מחוץ למחסום אחת הנשים דיברה עם מישהו שיש לו ילד נכה, והוא פעמיים ביום צריך להעביר אותו במחסום בשביל שיגיע לבית הספר לנכים שנמצא בעיר העתיקה, הילד כבר בן 4 ומאד כבד... הוא לא מבין למה הוא צריך לסחוב אותו על הידיים כי אין מעבר לנכים... לסחוב אותו על הידיים לפעמים כמה שעות עד שהוא עובר את המחסום. אני רציתי הביתה הביתה הביתה.... הרגשתי לא מועילה ואשמה על זה שאני לא מועילה..... לא רציתי שיחשבו שבאנו להסתכל עליהם כמו על איזה חיות בכלוב... חומה ענקית.... מחסום באמצע שטח בשליטה פלסטינאית... בשביל מה? מילא מחסום על קו תפר, מחסום בין שטח פלסטינאי לישראלי... בשביל מה מחסום באמצע? הנשים אמרו שזה כדי להפריד את האוכלוסיה וככה יהיה קל יותר לשלוט בה, לי זה נראה מוגזם... מה בשביל זה???????? יש למישהו הסבר אחר אולי....? זהו.... אין כל כך עוד מה לכתוב.... שיתחיל השירות הלאומי כבר.
 

Mיקי_

New member
הפעילויות הכי אקטיביות שתמצאי הן

או הפגנות (עם תעיוש למשל / אנרכיסטים נגד גדרות) דוגמאת בילעין. ושם תאמיני לי הרבה יותר מסוכן ומפחיד. או בפעילויות עזרה הומניטריות של גוש שלום (דוגמאת מסיק זיתים בעונה או סתם עזרה לתושבים להגיע לאדמותיה בכדי לעבדם) נשות מחסום ווצ' עושות תפקיד מאד חשוב. לא יודעת מה חשבת שתעשי. אבל הן בהחלט מסיירות זה תפקידן. הדיווח שלך היה לי קשה מאד אבל חשוב מאד ואני עוד צריכה קצת לחשוב איך להגיב לה. זו ההודעה השניה השבוע שאני קוראת פה ומתלבטת איך להגיב לה ונותנת לעצמי קצת מרווח זמן למחשבה לפני תגובה. אז לתשוה פחות קונקרטית לפחות ממני תאלצי לחכות.
 

Tomak20

New member
אכן עצוב מאוד

זה מתחיל בהשפלת הפלסטינאים וממשיך עמוק עמוק לתוך החברה הישראלית...
 
נכון רק אנחנו אשמים....

אנחנו השפלנו את הפלסטינאים והפלסטינאים נקיי כפיים הם אינם עושים פיגועי טרור הם אינם זורקים קסאמים על אזרחים חפים מפשע לכן ארגון כמו צה"ל הוא צורך למדינה כמו שלנו ומי שיגיד לי לא המדינה לא שלנו !? אני אומר לו פעם היה מלך גדול וחכם שלמה היה שמו והוא אמר לשתי הנשים לחתוך את הילד ומי שאומר כן לחלק את הארץ משמע זה שהמדינה איננה שלו הערבים רוצים את כל הארץ כי זה בדמם כמו שזה בדמי ... יתרה מזאת אני חושב שזכותנו רבה מהפלסטינאים על ציון משום שהעם שלנו נתן כאן תרבות לעולם החל בספר הנצחי וכלה במישור המדעי-תרבותי בכל תקופת ישיבתם של הערבים הם לא עשו כאן שומדבר אפילו רק עיר אחת גדולה ומרכזית הם הקימו כאן . נק' למחשבה נוספת - מעניין אם איזה פלסטינאי מסכן היה בא לביתכם בנסיון לתקוף אתכם מה הייתם עושים !?
 
תגיד...

נזכה אי פעם לראות ממך תגובה שקשורה לנושא ההודעה? אבל אני אתייחס להודעה שלך בתקווה שתעשה אח"כ כמוני ותתייחס לשלי... (ולא, נושא ההודעה לא היה של מי המדינה) א- כל- "הפלסטינאים" לא זורקים קסאמים ועושים פיגועי טרור- אלא המחבלים... ואנשים צריכים להתחיל להבדיל בין השניים (משתמע מכך שלא- ואולי אתה תופתע אבל אני אומרת לך את זה מתוך ידע אישי- לא כל הפלסטינאים מחבלים... ואולי תופתע אפילו יותר כשאגיד לך- גם זה מתוך ידע מוחלט- שרובם הגדול הוא אזרחים חפים מפשע- כן כן חפים מככככככלללללללל פשע- והם גם רוצים שלום כמו כל בנאדם נורמלי...) הסיפור של שלמה המלך הוא לדעתי משל, וכל אחד יבין אותו איך שבא לו, אני באופן כללי לא מתעמקת בסיפורי התנ"ך ולא מבססת עליהם שופ טענה כי אולי בשביל אדם מאמין (יש הבדל בין אדם מאמין ליודע) הדברים קרו אבל בשביל אדם לא מאמין (או לכל הפחות מטיל ספק) זו לא טענה, כי אמונה זו אמונה, ומה לעשות שלא כולם מאמינם בזה.... אבל ידע זה ידע- ואין מה להתווכח עם עובדות. הערבים רוצים את כל הארץ- אוקיי... בוא אני אפתיע אותך (יום מלא הפתעות היום...)--- הם לא!!! אולי חלקם כן... מה לעשות... גם אצלנו רוב העם רוצה את כל הארץ, ולא מוכן לוותר על אף שטח כבוש שבכלל לא שייך לנו. אתה חושב שזכותנו רבה על ישראל משל הערבים בגלל שהם לא עשו פה כלום ואנחנו כן- שתי שאלות לי אליך: אם תהיה הבטחה שהם יעשו פה יותר ממה שאנחנו עושים- תיתן להם את המדינה? (הם הרי יעשו בה יותר ולכן זכותם עליה רבה יותר) ועוד שאלה: למה שלא ניתן להם את השטחים ה"מתים" בנגב? הרי אנחנו לא עושים בהם כלום... אם פלסטינאי היה בא לביתי ומנסה לתקוף אותי מה הייתי עושה?--ראשית כל, אני לא מבינה למה לא נמאס לאנשים משאלות בסגנון ה: "אם מרביצים לאימא שלך מה תעשי?"--- אתה יכול לעשות לחזור אחורה בדפי הפורום ולמצוא הרבה תשובות לשאלות בסגנון... (תאמין לי אין לי כבר כוח לענות לדברים האלה... חוץ מזה שלא פרטת איך הוא מנסה לתקוף אותי- זה יכול להיות פיזית וזה יכול להיות עם אקדח- בשני המקרים ההתמודדות היא שונה) שנית כל- התגובה שלי לא הייתה שונה בין אם הוא פלסטינאי או יהודי או חבר טוב שלי... הוא מנסה לתקוף אותי- המעשה שלו זה הבעיה ולא מי הוא ומאיפה.... שאלה חזרה: מה תעשה אם פלסטינאי מגיע לביתך ומנסה לתקוף אותך? מה תעשה אם יהודי מגיע לביתך ומנסה לתקוף אותך? (העובדה שציינת שהוא פלסטינאי מראה שכנראה דרך ההתמודדות שלך תהיה שונה בשני המקרים...) שבת שלום
 
אז הנה אני אומר...

העניין הוא עניין של סמנטיקה ומה לעשות שרוב(לא כל) מסייעים לטרור ותומכים בטרור תני לי להאיר את פנייך שלפני פינוי הישובים ביש"ע 95 אחוז מהפלסטינאים אמרו שתוכנית הטרור היא כישלון טוטאלי ולאחר החזרת השטחים 90 אחוז טענו שהטרור הוא הצלחה מסחררת ועל כל פנים רובם הגדול אם היה יכול היה זורק אותך לים אם היו לו האמצעים. 2)אפשר להוסיף ולומר ששום מקרה במציאות הסובייקטיבית של האדם לא נובעת מעובדות עובדה המציאות היא אחת ושנינו בוחרים לראות אותה באופן שונה לכן עניין שלמה המלך הוא רק משל נחמד , העניין הוא לא ההבטחה הם עצמם לא עשו כלום במשך 1300 שנה פה כבר לא מדובר על הסטוריוסופיה אלא על הסטוריה הם פתאום נלחמו לעצמאותם רק כאשר קמה מדינה יהודית וכאילו יצרה עבורם איזשהיא בעיה שבכלל לא קיימת ושוב תני לי להאיר את פנייך רוב העם כן רצה להחזיר שטח כבוש ועובדה שזה מה שקרה גם עם זה בכפייה של UNCLE SAM ושוב זה רק מראה שהם לא מתכוונים לוותר עד שהם יגיעו לירושלים כי הם כמובן בכל מקום הם רוצים את הכל והם לא מתכוונים להפסיק עם שיגור הקסאמים . אפשר לומר שתודעה היא תודעה ועם תודעה אי אפשר להתווכח אז לכן במטותא ממך תפסיק להתעסק בספקולציות מה יהיה אם וכאשר הם יעשו יותר הרי עם עובדות אי אפשר להתווכח כי הם לא עשו כלום . במקרה תני לי להאיר את עינייך אני גר בנגב ושם יושבים הרבה בדואים בשטחים מתים ? עכשיו תני לי לשאול אותך האם השטחים הללו שייכים להם ? האם את לא רואה יום יום את כמות הפשיעה הגנבות של הרכבים ההתעסקות עם סחר בסמים של הבדואים בנגב ? וגם אם תאמרי ותגידי שחלקם היו שם כדין מלפני קום המדינה אפשר לומר שיש מתנחלים שגם היו חיים בשטחים שאת קוראת להם כלשונך ככבושים ולא שלנו לפני קום המדינה לכן המדינה לא יכולה ואפילו זו עבירה מוסרית לסלק אדם משטח שהוא לא של המדינה . ולסיום אני לא טוען שאני פציפיסט בתפיסת חיי או איזה שיש לזה איזה סולם ערכי בחיי איפכא מסתברא אני חושב ואני אפילו רואה מהמציאות היומית שרק מלחמה עד חרמה היא הפתרון לכן אני גם לא מתייפיף ולכן גם אם יהודי או כל אדם אחר ינסה לתקוף אותי אני חושב שצריך לסרס אותו אם להשתמש בלשון קצת מעודנת וזה רק מגביר את הטענה שאין אדם יכול להיות הומניסט או פצפיסט וכו' וכו'.
 
אוקיי, בוא נראה:

"רובם הגדול אם היה יכול היה זורק אותך לים אם היו לו האמצעים." זה כנראה נכון. גם לגבי היהודים, כמובן. הם לא ממש רוצים אותנו פה, אנחנו לא ממש רוצים אותם פה. השאלה היא לא מה אנשים רוצים (אני רוצה מרצדס חדשה, עוזר לי משהו?) אלא איך מסתדרים בין הרצונות למגבלות. גם אנחנו וגם הם נאלצים לאט ובכאב להדות שלא נצליח להעיף את הצד השני לים, אלא נצטרך להסתדר איכשהו בחתיכת-האדמה הצפופה הזו. אותי לא מעניין מה העם הפלשתיני רוצה. מעניין אותי במה הוא מוכן להסתפק. וכנ"ל לגבי היהודים. "הם עצמם לא עשו כלום במשך 1300 שנה" -חיו, הולידו, עבדו בשדות. מה רצית שיעשו? אם אתה מתמצא בהיסטוריה אתה יודע שמושג "מדינת הלאום" הוא עסק חדש יחסית, מאה-מאתיים שנה גג מחוץ לאירופה. מה שהערבים עשו או לא עשו לפני שהגענו הוא לא ענייננו. הם היו פה תחת שלטון צלבני וממלוכי ועותומאני ובריטי. הדרישה שלהם ל"הגדרה לאומית" היא נסיון להתאים את עצמם למשחק שהעולם מאלץ את כל הלאומים לשחק בתקופה הזו. אם תסתכל החוצה תראה שהמודל של "עם"="מדינה" נופל בהרבה מאד מקומות, החל באירופה (בלגיה, יוגוסלביה-לשעבר, אירלנד) ובעיקר באפריקה, שם דחסו האירופאים שבטים שונים ("שבט"="לאום") לאותה יחידה מדינית וגרמו בכך לכאוס שנמשך עד היום, למשל ברואנדה, קונגו, וסודן. אז אל תתרגש מהמושג "מדינה". לעתים קרובות הוא מלאכותי. "עכשיו תני לי לשאול אותך האם השטחים הללו שייכים להם ?" לא. השטחים שהיו שייכים לשבטים הבדואיים שיושבים עכשיו בנגב הם בעיקר באיזור השפלה. הם נבעטו משם ב-48, ונאלצו לנדוד לנגב. איפה אתה מציע לשים אותם? זו לא חוכמה גדולה להגיד "שילכו מפה". לאן ילכו? הם אזרחים של המדינה, ועל המדינה החובה לדאוג להם, והמדינה מתעלמת בשיטתיות מהחובה הזו. אני מעז לומר שאם אליך היו צתייחסים כמו שמתייחסים ב-50 השנה האחרונות לאוכלוסיה הזו (אין חינוך, אין דיור, אין תעסוקה, אין כלום), גם אתה לא היית נהיה אזרח למופת. "גם אם יהודי או כל אדם אחר ינסה לתקוף אותי אני חושב שצריך לסרס אותו אם להשתמש בלשון קצת מעודנת וזה רק מגביר את הטענה שאין אדם יכול להיות הומניסט או פצפיסט וכו' וכו'." אני מאחל לך שהחיים שלך לא ייראו כך.
 
אוקיי , בוא תבין :

בקשר לזריקה שלהם לים שנינו יודעים שלישראל יש אמצעים ואם אנחנו רוצים בפחות מ48 שעות כל פלסטין נמחית מעל המפה אבל אנחנו יהודים ואנחנו פחדנים. השאלה היא תמיד מה אנשים רוצים ... זה פשוט בתכלית הפשטות אם אנשים ירצו אז יהיו הרצון הוא כמו החלק אלוה ממעל הוא אינו תלוי בעולם ולא במציאות ולא בשום גורם . אדרבא ואדרבא העם הפלסטיני מוכן להסתפק רק בכל ישראל פעם ראיתי סדרת ראיונות שיטתית עם ההוא איך קראו לו דאז יאסר עראפת אמר ב96 אנחנו רוצים רק את יריחו אחרי שנה אנחנו רוצים רק את ירושלים ואחרי שנה אנחנו רוצים עוד ועוד זה רק מראה לך שהפתרון הוא מלחמה עד חרמה. בקשר ללאום=מדינה=עם זוהי תופעה מאוסה שבאמת התחילה לא לפני הרבה שנים אבל שים לב שיהדות לא שווה מדינה או לאום לעם אם אין ייחוד אין לו זכות קיום וזה ההבדל בין היהדות לבין פלסטין (בלי לדבר על עמים אחרים) את פלסטין אין שום דבר שמייחד אותם הם כולה היו כאן אריסים ויתר על כן שוב יוצא שאתה חסיד או מתחסד שלא לומר שוטה או משתטה איך הבדואים יכולים לתבוע חובה מהמדינה כל עוד הם לא מקבלים על עצמם את הדבר האלמנטרי ביותר שיש לשרת בצבא להכיר בחובה אחת לעומת אלפי זכויות ואז כשיוכיחו עצמם כאזרחי המדינה יהיה אפשר לדון במצבם ולא לפני כי הרי שוב כל התמימים לא יודעים איזה פשעים הם מבצעים בתושבי ב"ש איזה גניבות של מכוניות איזה אימה לכן המדינה דאגה להם יותר משאתה יודע ידידי למשל באונ' בן גוריון בנגב ביטלו את בחינת הפסיכומטרי לבדואים והם נהנו מאבחנה מתקנת אבל ככה זה שמישהו מנותק הוא לא יכול לדעת הרבה תמשיך בקו הפצפיסטי ונראה לאן תגיע זה מה שקורה היום כל מי שלא שירת בצה"ל וכל נוער היופי אומר לתת להם מגיע להם אבל לא יודע מה אכן קרה בעבר ומה קורה בהווה.
 
למעלה