מחר היא ישנה בלילה הקר, מוחה דמעתה בכר. מתקרב ומגיע השחר ואחריו בוקר המחר. מחר אלך לבקר אותה, לחוש מקרוב אש תשוקתה, לנשום בושמי נשימתה, לסעור בנשיקה עם סערתה. מחר היא תהיה שלי, אקריב למענה את חירותי. מחר אהיה שלה והשמש תזרח רק בשבילה.
