מחר

עמית55

New member
מחר

יום הולדת. בלעדיו. כמה כואב. יוצאת היום עם חברות לרקוד קצת, לחגוג לי. הרבה זמן רציתי לרקוד אבל הוא לא אהב. אז עכשיו אני יוצאת. בלעדיו. תגידו" הנה יש לך הזדמנות לעשות דברים שלא עשית כשהיית איתו". נכון. יש לי הזדמנות. ועדיין. למרות שחיכיתי כל כך לערב הזה, ללכת לרקוד, פתאום בא לי להכנס לתוך איזה בור חשוך, לקחת משהו שירדים אותי לחודש חודשיים הקרובים ואז להוציא מחוש אחד ואחריו עוד אחד ולאט לגשש את דרכי החוצה. בא לי להסתגר. בא לי לשנוא את העולם על הכאב שיש בו, על הדברים שצריך לעבור בחיים. על אהבות שנלקחות ממך פתאום ואין דרך לקבל אותן חזרה כי לא רוצים בך. להתגבר על תחושת העלבון. על הרגשת הניצול. על המחשבות המתסכלות של "איזה בן זונה מניאק" שכבר יומיים מתרוצצות בטירוף אצלי במוח וגורמות לי לכאב כזה שלא מאפשר לי אפילו להזיל דמעות. גם הן נגמרו, הכאב כאילו יותר חזק מהן. והן לא ישככו את העצב. את הלבד. כבר רוצים להכיר לי פה והכיר לי שם, אבל הלב רוצה אותו. אותו שלא רוצה בי יותר. ההוא שהתנהג בצורה שכל כך לא אופיינית לו ושבר אותי לחתיכות קטנות. רוצה להרביץ לו. לבכות לו וצרוח "יא מטומטם, יא מפגר, איך וויתרת עלי ככה????" ויודעת שאין לי אותו לבכות, לצרוח, להרביץ. אז מכה את עצמי ע"י נבירה אין סופית בלמה" והזכרונות הארורים האלה שבאים לי כמעט כל הזמן. בלי הכנה. בעבודה, עם אנשים, פתאום זה בא והלב נצבט, הבטן מתהפכת. ובא לי לבכות. אבל אין שמעות רק עצב גדול. מאד.
 

noa128

New member
שיהיה מזל טוב עמית ../images/Emo65.gif

למרות התחושה הקשה. שתהיה לך שנה של החלמה והתחלה חדשה של שמחה בלב ואור בעיניים של צמיחה וגדילה והתפתחות. וכן, תצאי לרקוד - למה לא? הנה הזדמנות להתחיל שוב הרגלים שזנחת "בגללו".. רק טוב, נועה.
 

נגוהות

New member
עמית היקרה../images/Emo141.gif../images/Emo142.gif../images/Emo20.gif

מזל טוב ליום הולדתך. מגיע לך שיהיה לך טוב, שתפרחי, ימים יפים מצפים לך. הערב תהני, תשתחררי, תרקדי בכיף עם חברותיך. שתהיה אהבה בתוכך ומסביבך
 

לא ליטה

New member
ברכות מאוחרות ועוד

לא כתבתי לך קודם, עמית, אבל קראתי, גלגלתי לעצמי מחשבות. אין לי היום שום מילים חכמות להוסיף. לפעמים החיים באמת לא הוגנים (מה לפעמים? רוב הזמן, נדמה לי). להבין למה מישהו מתנהג או מרגיש כך או אחרת נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית. לפעמים קשה לי אפילו להבין למה אני מתנהגת או מרגישה משהו. בקיצור - אני לא עוזרת לך בכלום, אבל רציתי להגיד לך שהקשבתי. וגם (או אולי בעיקר) רציתי לשאול מה שלומך היום, ביום שאחרי. תספרי איך עברה עלייך יומולדת שבתית חצי-חורפית?
 

עמית55

New member
עבר וטוב שעבר..

גם ככה קשה לי עם ימי הולדת.. הימים קשים. אתמול היה זוועתי. היום הזה היה נסבל ברמת הסביר. מעניין מה צופן לי המחר. בתור מישהי שאהבה חורף מאד ולמדה לשנוא אותו בגלל בן זוגי (לשעבר) אני לומדת לאהוב אותו שוב. את החורף. אפילו שזה קשה לי שבעתיים לשמוע את הטיפות, הרעמים והברקים ולהיות בלעדיו. מתגעגעת למיטה שלנו, לבית שהיה של שנינו. לפינה שלנו. לביחד. אליו. הגעגועים קשים מה יש לאמר.. אושר הפך לעצב גדול. ולא יודעת איך הוא יכול בלעדיי. אמר שלא יכול לחיות בלעדיי. האם צריך לקחת את כל מה שנאמר על ידי גבר בערבון מוגבל??? מה שהיה שלי אבד. הלבד קשה . חלק ממני נקרע באכזריות מייסרת. עוברת עוד יום ועוד אחד והנה עברו להם שלושה שבועות כשבתוכם נסיון עלוב ואומלל מצידי להחזיר אותו מה שהסתיים במפח נפש צורב. העיניים שלו, הקול שלו, הדאגה העצומה שלו, האכפתיות, הכל אבד. הוא שלח לי SMSביום הולדת. לא חזרתי. התקשר והשאיר הודעת "יום הולדת שמח" לא עניתי ולא חזרתי. מה יש לי לומר לו. הכל נאמר הוא יודע כמה אני אוהבת אותו. כמה קשה לי. יודע וממשיך בחייו. הכל אבד, כל הדבר העצום הזה שנקרא "יחד" אבד. ואני לא מבינה איך כל כך בקלות אבד. מנסה לעצור בעצמי בכל פעם שהזכרונות עולים ומכאיבים. לפעמים זה עובד רב הזמן לא. ואני נשארת עם הכאב העצום הזה. אוהבת אותו. רוצה אותו. לכל חיי. רוצה את מה שאבד חזרה. ואין דרך להחזיר. לפעמים אני מייסרת את עצמי שמה היה קורה אם לא הייתי מתנהגת ככה וככה אבל יודעת שזה היה צריך לקרות. הוא צריך להחליט עם עצמו אם הוא מוכן להתחייב. עד כמה שקשה לי אני יודעת שכל עוד אין השלמה מצידו עם מה שאני ומוכמות למחוייבות אין למה לחזור. לא מוכנה לעבור את הסיוט הזה שוב. רוצה אותו לתמיד. רוצה שיחזור, שיאמר לי כמה שאני חסרה. שאין אחרת מלבדי. שאני הכי טוב. שנהיה יחד כל החיים. שקשה לו בלעדיי. לפעמים מפנטזת שזה יתגשם אולי יום אחד אבל מצד שני מזכירה לעצמי כמה אפסי הסיכוי שזה יקרה במציאות העגומה. פשוט רוצה להתעורר מסיוט הזה. או לדעת שאני מצליחה להתגבר עליו ולהמשיך. אבל עדיין מחכה בתוך תוכי. מקווה לנס. גם ככה אין לי כוחות לשום דבר. עושה ת'מינימום והולכת לעבוד. בלי הרבה מצב רוח. אבל הולכת. מנסה להמשיך. כרגע לא יודעת מה יהיה. מתגעגעת.
 
למעלה