ללא נושא
``בא לי לברוח, בא לי להעלם, לשקוע בתוך עצמי רק אני והכאב``...... את רוצה לברוח מהמציאות. מרגישה שהחיים ללא מהות, ללא חיות, ואז את נכנסת לכהות, כהות חושים במין כזו פרעות. את רוצה אחורה, אל אמא- ללא שהות. אך בבום חוזרת אל המציאות. אל המציאות הכואבת, אל המציאות הדואבת, מציאות זה בילתי אפשרי למחוק. מציאות זה הצחוק. צחוק הגורל. לפעמים קשה להביט לה בעיניים. איך אומרים: המציאות כואבת... אך נטועים בך הכוחות להמשיך הלאה. לא לשקוע, לא ליפול לבור שלא תמיד יש ממנו דרך חזרה... ואת צריכה להשתמש בכוחות האלה בכדי לא ליפול. מחזיקה אותך חזק... איתך