עיתונות, הנהלה, וכל מיני שטיות
אכן ההפגנה לא קיבלה במה היום במעריב, מהסיבה הפשוטה שהנושא החם אתמול היה הנושא הכלכלי, ולא הנושא המדיני. היה גם אתמול הפגנת נכים בירושלים, וזה הספיק בשביל המסר של העם מתקומם. ואני יחזור על מה שאני תמיד אומר: צריך להכות על הברזל החם. הנושא המדיני חשוב מעין כמוהו, אבל מה לעשות, אתמול עורכי הדסקים רצו מקררים ריקים, וזה מה שאנחנו צריכים לספק להם. אנחנו צריכים לפעול יותר בכיוון הכלכלי. אנחנו צריכים להצטרף להפגנות של הנכים. אנחנו צריכים להכות על הברזל כשהוא חם. אם אני הייתי יו"ר הנוער, אבל ראו איזה קטע - אני לא, הייתי משנה את נושא ההפגנה בשתיים בצהריים אחרי עיון קצר בכותרות היום. בכלל, יש בנוער בעיה של תפיסת התקשורת. לפעמים, אנשים כבר יוצאים לשטח, אבל בנושאים לחלוטין לא רלוונטים לסדר היום הציבורי באותו יום. למשל, לפני חודש הוצתה בירושלים החנות פוטו אלן בידי חרדים, בטענה שבעל החנות מכר סרטי פורנו לחרדים. אני הצעתי, שלמחרת, יום שישי, נצא להפגנה במקום, הפגנה שללא ספק תקבל סיקור בתקשורת הארצית, מכיוון שבאותו סוף שבוע הוקדש לעלילות פוטו אלן. ההצעה הייתה פרקטית במיוחד, מכיוון שכבר תוכננה לאותו יום שישי פעילות של הנוער עם נעמי חזן בכיכר פריז. לצערי, לא קיבלו את הצעתי, כי כבר קבעו עם נעמי חזן, ולא היה נעים לבטל. אם אנחנו רוצים תקשורת, אנחנו צריכים לשחק את המשחק של התקשורת. ושלא תגידו שאני כותב רק דברים שליליים, אני יכול להגיד שיהיה נחמד עם כמה חברה מסניף ירושלים יבואו לשבות עם הנכים מחוץ למשרד האוצר. גיא - אתה כאן? שלכם, חיים לוינסון.