OK אז יש גם דיווח
לא התכוונתי חלילה לחפף את הדיווח על טקס שהוא למעשה גולת הכותרת; ולו מתוך כבוד ליחידה האהודה (בצדק !) על אימשל טחון ... הטקס היה קצר, ענייני וקולע. מה שהבדיל אותו במיוחד משני הטקסים האחרים שהיינו בהם עד עכשיו הוא הכמות הקטנה של המשתתפים והאורחים. בטקס הקודם באותו מקום כיוונו אותנו לחנייה חיצונית. הפעם לא היה מחסור במקומות החנייה הרגילים. מספר החיילים שנעמדו לקבלת סיכה היה כמה עשרות בלבד. צוותי המסלול של עורב, פלחה"ן, וצוות תצפית-פלס"ר, הראשון מסוגו שמסיים, צוות קטן במיוחד אליו משתייך הבן שלי. צוות הפלס"ר הנוסף יסיים מסלול מלא בעוד כ-3 חודשים. הם ישבו במדים בקהל, עודדו את חבריהם, ותרמו הרבה למצברוח. לותיקים ולמבינים - בעבר היתה סיכה נפרדת לכל יח"טית; עקב הפיכת היחס"ר לגדס"ר (זה קורה בעוד חטיבות חי"ר), מעבר שמשקף יתר אחידות של הגדוד, הסיכה אוחדה; כולם מקבלים פלס"רון. הפלס"רון אמור להיות זהה לסיכת הפלס"ר הותיקה אך גדול יותר; רק מה, שכונה, עוד לא הנפיקו את הסיכה החדשה, אז בינתים כולם קיבלו את הפלס"רון הקטן. רגעים מרגשים: -- לחיצה יד חמה עם המ"פ של הבן, שהופיע עם האישה והתינוק הטרי שנולד לו. -- הענקת דרגות סגן למפק"צים. אימו של אחד מהם העניקה לו את הדרגות. -- המג"ד סיפר על השתתפות היחידה (הותיקים; שלנו היו במסכם) באירועי אתמול בג'נין, שהתפרסמו בתקשורת -- העידוד שנתנו חיילי צוות הפלס"ר הנוסף מהקהל לחבריהם ("יאללה יחס"ר נח"ל"; מחיאות כפים מכל הקהל, משהו שלא כתוב בשום פרוטוקול ...), ובכך שברו את כללי הטקס היבשושיים. המג"ד התחבר, הרס"ר ויתר ... -- וכמובן - הענקת הפלס"רון. את הדחיפה המסורתית הנצחנו בצילום המצורף.