מחר זה היום!!

sarity33

New member
ברוכה השבה!!

הילדים שלך פשוט מהממים ביופיים. איזו מתיקות!!! כיף לראות וקרוא אותך שוב. תודה על התמיכה, נשיקות
 
../images/Emo24.gifתודה יקרה!

דברת לי את הלב עם התיאור של ההרדמה של טליה... כל כך מבינה את התחושות שלך... אני מקווה שמהר מאוד תגלו מה הבעיה, ושיתברר שהיא ניתנת לטיפול פשוט וקל. מחזיקה לכם אצבעות!!!! (ותודה על המחמאות
).
 

נייטי

New member
קיבלתי עידכון - הם אחרי - הכל בסדר

קיבלתי את העדכון כבר לפני שעה אבל רק עכשיו הגעתי למחשב. המתוקה מתאוששת ואבן נגולה מלבם. ואני מוסיפה - גם מלבנו. ממשיכה לשלוח לטליה הגיבורה אנרגיות טובות ונשיקות גדולות.
 

טחג

New member
הוי, איזה יופי של עדכון!

שמחה מאד לשמוע! תודה שעדכנת.
 
שמחה להתבשר

נחסך לי המתח וטוב שכך. מחזיקה אצבעות לתוצאות טובות שתתנה מענה לשאלות
 

sarity33

New member
יקירותיי

יקירותיי, ראשית, המון תודה לכולכן מודה שבאמת באמת נלחצתי משום שזו פעם ראשונה שמרדימים את טליה ולא ידעתי איך היא תגיב (יש לי חברה שרגישה לחומר ההרדמה והיא גילתה את זה בלידה הראשונה בקיסרי – כמי שנכחה בניתוח שלה זה הותיר בי רושם קשה וחשש מאוד כבד). טליה הפתיעה (כרגיל) ועל אף הרגלי האוכל הנוקשים שלה הצלחנו לקום בבוקר ללא הארוחה הקבועה ולמשוך עד 9:30 כשהיא נכנסה לפעולה. דבר אחד שבר את ליבי. אני בדרך כלל מקריינת לטליה את קולות הסביבה בגלל הרגישות הסנסורית (כמו קולות מקדחה, פטיש, אופנוע חולף, דלת נחבטת ועוד רבים ולפני כל מפגש או אירוע חדש אני מכינה אותה ).כשנכנסנו לפעולה הייתה אוירה של סחבקיה גם משום שהצוות מאוד נחמד וגם משום שלבעלי יש את הכישרון להפוך כל אירוע לחגיגה. אני התעסקתי עם הניירת של הבדיקות למול הרופא. טליה ממש לא חששה למרות שיש לה חושים מאוד מחודדים בעיקר לרופאים, ואז פתאום כהרף עין היא הושכבה על המיטה ומיד שמו לה מסכה והיא צרחה כמו חיה פצועה הן מההפתעה והן מהפחד וזה שבר אותי שהכל קרה כל כך מהר ולא הכנתי אותה בכלל. ברור שתוך פחות מדקה שהורגשה כמו נצח היא נרדמה, אבל הדקה הזו של חוסר האונים שלה, איבוד השליטה (והיא כל כך אוהבת להיות בשליטה) - זה קורע. בכל אופן זה מאחורינו. על פניו כל מה שנבדק נראה תקין (שזה מפתיע) אבל לקחו דגימות לביופסיה. באם ימצא שיש פער בין בדיקות הדם לבדיקה מאתמול נצטרך לפעול בשיטת האלמינציה ולעשות דיאטת גלוטן בכל מקרה, כמובן שנבצע בדיקת דם נוספת למקרה שהייתה טעות???? נשיקות ותודות לכולכן.
 
העיקר שהפרוצדורה מאחורייך, עכשיו

רק נשאר לקוות לבשורות טובות, תקינות, בריאות ומשמחות. חשבתי עליכן אתמול, ואין ספק שאם מכל הסיפור טליה סבלה רק דקה - אני חושבת שעם ילדה כל כך נבונה ורגישה למה שקורה מסביב סה"כ יצאתם בזול (למרות שאני זוכרת את הדקות האלו, שאכן נראות כמו נצח). בהצלחה!
 

sarity33

New member
אכן יצאנו בזול!!!

אני חושבת שלילדה שלי יש חוש שישי. בימים שהיא שברה אותי טוטאלית היא דאגה להיות נפלאה למחרת. כאילו שמעה את שיחתי עם אביה. וגם כאן כאילו היא קראה את כל החששות שלי ופשוט הפתיעה לטובה.
 

happy

New member
העיקר שהחלק הפיסי מאחוריכם

הזכרת לי את רגעי הנצח עם ליהי בחדר ניתוח ליהי גדולה יותר והבינה ששמים לה מסכה על הפנים. היא לא ידעה שהיא תרדם מזה. אבל הרגעים האלו בחדר ניתוח הם מפחידים וכלכך קשים לנו כאמהות. אני זוכרת שהפעם היחידה שהרשתי לעצמי לפרוץ בבכי היה איך שליהי נרדמה והמנתח רצה להגיד לי שהוא יוצא אלי בשניה שהניתוח נגמר אבל אז אני פרצתי בבכי קורע לב והוא היה צריך פשוט לחבק את האמא ולהרגיע אותה
. מקווה כלכך שהכל יהיה תקין ודיטאת הגלוטן תעזור לכם.
 
העיקר שזה מאחוריכם!

מתי תהיינה תשובות
אישית, למרות הקושי, חושבת ששווה להוריד גלוטן לנסיון, לפעצים המציאות מראה שזו הבעיה, גם אם לא כל הבדיקות מצביעות עליה.
 

sarity33

New member
מסכימה איתך לחלוטין אבל

בעלי כל הזמן נוטה לכיוון הלקטוז. אנחנו אומרים לו שזה מכיוון שהוא אבא והוא רוצה להאמין אחרת אבל הוא ממשיך לטעון שהוא מרגיש את זה. אם זה היה מישהו אחר לא הייתי מתייחסת ברצינות (בעיקר לאור בדיקות הדם) אבל הוא הוכיח לי אינספור פעמים שהאינטואיציות שלו פשוט חזקות ולא מטעות. אני באופן אישי רוצה להאמין שזה לקטוז (נראה לי יותר פשוט) אבל התפשרנו שנעשה 3 דברים: בדיקת דם חוזרת, דיאטת לקטוז לפרק זמן ודיאטת גלוטן לפרק זמן סביר ונראה מה יהיו התוצאות וכמובן נמתין לתוצאות של הביופיסה שזה אגב עוד בערך 3 שבועות.
 
למעלה