מחר אני נפרדת
זהו, מחר 3 חודשים (למעשה חודשים וחצי אבל מי סופר) של שהות ב UMASS, AMHERST, MA - באים לסיומם. "נשלחתי" לכאן כחלק מ"חילופי סטודנטים" (במרכאות כי אפחד לא בא במקומי) במסגרת הדוק שלי. פעם ראשונה שלי בארהב, ויש לי משפחה ביו יורק (4.5 שעות באוטובוס) אז שבועים לפני שהגעתי לכאן טילתי בניו יורק, והסופש הזה שוב מוקדש למשפחה, לפני שאני טסה חזרה לארץ (יום שלישי הבא). במסגרת מסע הפרידות, כולם שואלים אותי איך אני מסכמת את התקופה הזו. היה כיף! קודם כל - באתי לכאן רק לעבוד במעבדה, בלי קורסים, בלי לתרגל. עבדתי פול טיים, הספקתי המון ופגשתי המון אנשים (חברים?) חדשים. זו היתה החוויה המרכזית שלי מהביקור הזה. התיחסתי אליו כאל "טיול עבודה" - שתי מילים שהלכו איתי ביחד לאורך כל התקופה. בבוקר - עבודה, בערב ובסופשים - הנאה ובילוי. בעקרון, ואולי קצת לצערי, כל מה שעשיתי פה חוץ ממשהו אחד - יכולתי לעשות גם בארץ. כל הבדיקות המיוחדות שהיו רשומות בהצעת המחקר שלי, ושהיו הסיבה ל-למה בארהב ולא בארץ - לא היו זמינות
אבל אני לא מצטערת שהגעתי. כי באמת היתה לי חוויה של פעם בחיים. בעיקר כמו שכתבתי -המפגש עם האנשים הוא שהעשיר אותי ביותר. בקבוצת המחקר שלי היו סטו' מפקיסטן, אירן, מצרים, סין איטליה וישראל (זו אני
). הייתי חברה עם כולם, בלי הבדל. יכולנו לנהל שיחות של שעות על החיים שלנו ועל המנהגים שלנו בלי להכניס פולטיקה, ולגלות שכולנו באותה סירה. וכולנו רוצים שקט ושלווה ושלום. אז זהו, אני אומרת שלום לתקופה, לאנשים, לחורף
, וחוזרת לארץ. איך אומרים - היה לא קצר מידי ולא ארוך מידי. בדיוק באורך המתאים. נתראה בפוסט דוק'?
~בהצלחה לכולם בהמשך הדרך ~
זהו, מחר 3 חודשים (למעשה חודשים וחצי אבל מי סופר) של שהות ב UMASS, AMHERST, MA - באים לסיומם. "נשלחתי" לכאן כחלק מ"חילופי סטודנטים" (במרכאות כי אפחד לא בא במקומי) במסגרת הדוק שלי. פעם ראשונה שלי בארהב, ויש לי משפחה ביו יורק (4.5 שעות באוטובוס) אז שבועים לפני שהגעתי לכאן טילתי בניו יורק, והסופש הזה שוב מוקדש למשפחה, לפני שאני טסה חזרה לארץ (יום שלישי הבא). במסגרת מסע הפרידות, כולם שואלים אותי איך אני מסכמת את התקופה הזו. היה כיף! קודם כל - באתי לכאן רק לעבוד במעבדה, בלי קורסים, בלי לתרגל. עבדתי פול טיים, הספקתי המון ופגשתי המון אנשים (חברים?) חדשים. זו היתה החוויה המרכזית שלי מהביקור הזה. התיחסתי אליו כאל "טיול עבודה" - שתי מילים שהלכו איתי ביחד לאורך כל התקופה. בבוקר - עבודה, בערב ובסופשים - הנאה ובילוי. בעקרון, ואולי קצת לצערי, כל מה שעשיתי פה חוץ ממשהו אחד - יכולתי לעשות גם בארץ. כל הבדיקות המיוחדות שהיו רשומות בהצעת המחקר שלי, ושהיו הסיבה ל-למה בארהב ולא בארץ - לא היו זמינות
