שירלי מהקריות
New member
מחקר על פיברומיאלגיה
שחרור מבוקר של paroxetine עשוי להקל על סימפטומי ה-fibromyalgia פורסם ב14.10.04 חוקרים שהציגו את ממצאיהם בקונגרס ה-12 של ה-European College of Neuropsychopharmacology טוענים כי ניתן להשיג הקלה בסימפטומים בקרב חולי fibromyalgia במתן פורמולציה בשחרור מבוקר של paroxetine (הוא Paxil). החוקר שהציג את הממצאים, ד"ר Patkar, מסביר כי הם עשויים לייצג נקודת מפנה עבור החולים שכן הסימפטומים אינם מגיבים באופן טיפוסי לאסטרטגיות פרמקולוגיות אחרות. הוא מציין כי ברוב החולים בקבוצת הטיפול התרחשה ירידה בשיעור גבוה ב-25% או יותר בהשפעת ה-fibromyalgia בהשוואה לנבדקים שקיבלו פלצבו ולכן paroxetine עשוי לשמש לטיפול ב-fibromyalgia. החוקרים בדקו את יעילות הטיפול ב-paroxetine המשוחרר בצורה מבוקרת ואת סבילות החולים אליו במחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר על-ידי פלצבו שנמשך 12 שבועות. כמעט מחצית (48%) מתוך 74 החולים שהשתתפותם במחקר נשללה סבלו מהפרעת דיכאון עכשווית. 94% מהנבדקים היו נשים ו-71% מהם היו לבנים. גילם הממוצע היה 48 שנים כש-58% מהם היו נשואים ו-635 מהם מועסקים. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים במאפייני החולים בשתי הקבוצות בתחילת הניסוי. החולים בקבוצת הטיפול קיבלו מינונים של 12.5-62.5 מ"ג ליום, כשהמינון הממוצע היה 32.3 מ"ג ליום. מדד היעילות העיקרי היה ירידה בשיעור של 25% לפחות בדרוג בשאלוני Fibromyalgia Impact Questionnaire, FIQ, מזמן הלוקה האקראית לקבוצות ועד לסיום המחקר. החוקרים השתמשו גם ב-Clinical Global Impression-Improvement, CGI-I, וב-Clinical Global Impression-Severity, CGI-S, ובסקאלה ויזואלית אנלוגית (VAS) להערכת הכאב. 85 מתוך 116 הנרשמים למחקר (73%) השלימו אותו. ב-57% מהנבדקים הללו שהיו בקבוצת הטיפול התרחשה ירידה בשיעור של 25% לפחות ב-FIQ בהשוואה לשיעור של33% בקבוצת הפלצבו (P = .016). כאשר החוקרים השתמשו בדרוג ה-FIQ באנליזת ההישרדות הראו התוצאות כי מתן paroxetine בשחרור מבוקר עדיף על מתן פלצבו במהלך תקופת הניסוי (P = .001). בקבוצת הטיפול נצפה שיפור ממוצע בשיעור של 58% בדרוגי ה-CGI-I בהשוואה לשיפור ממוצע בשיעור של 25% בקבוצת הפלצבו (P = .002). אולם, החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצת הפלצבו לקבוצת הטיפול בשיעור הירידות בשיעור של 25% ושל 50% בדירוגי ה-VAS שלהם. ד"ר Patkar מציע כי למרות הדימיון במדדים אלה, ההשפעה הפחותה של המחלה בקבוצת הטיפול מעידה על הפוטנציאל של התרופה בטיפול ב-fibromyalgia. פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול היה מתון באופן כללי, כש-31% מהחולים בקבוצת הטיפול ו-6% מהחולים בקבוצת הפלצבו דיווחו על תחושת ישנוניות (P = .012). בקרב החולים בקבוצת הטיפול נמצאה סבירות גבוהה יותר גם לתחושת יובש בפה (36% בקבוצת ה-paroxetine לעומת 9% בקבוצת הפלצבו; P = .009).
שחרור מבוקר של paroxetine עשוי להקל על סימפטומי ה-fibromyalgia פורסם ב14.10.04 חוקרים שהציגו את ממצאיהם בקונגרס ה-12 של ה-European College of Neuropsychopharmacology טוענים כי ניתן להשיג הקלה בסימפטומים בקרב חולי fibromyalgia במתן פורמולציה בשחרור מבוקר של paroxetine (הוא Paxil). החוקר שהציג את הממצאים, ד"ר Patkar, מסביר כי הם עשויים לייצג נקודת מפנה עבור החולים שכן הסימפטומים אינם מגיבים באופן טיפוסי לאסטרטגיות פרמקולוגיות אחרות. הוא מציין כי ברוב החולים בקבוצת הטיפול התרחשה ירידה בשיעור גבוה ב-25% או יותר בהשפעת ה-fibromyalgia בהשוואה לנבדקים שקיבלו פלצבו ולכן paroxetine עשוי לשמש לטיפול ב-fibromyalgia. החוקרים בדקו את יעילות הטיפול ב-paroxetine המשוחרר בצורה מבוקרת ואת סבילות החולים אליו במחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר על-ידי פלצבו שנמשך 12 שבועות. כמעט מחצית (48%) מתוך 74 החולים שהשתתפותם במחקר נשללה סבלו מהפרעת דיכאון עכשווית. 94% מהנבדקים היו נשים ו-71% מהם היו לבנים. גילם הממוצע היה 48 שנים כש-58% מהם היו נשואים ו-635 מהם מועסקים. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים במאפייני החולים בשתי הקבוצות בתחילת הניסוי. החולים בקבוצת הטיפול קיבלו מינונים של 12.5-62.5 מ"ג ליום, כשהמינון הממוצע היה 32.3 מ"ג ליום. מדד היעילות העיקרי היה ירידה בשיעור של 25% לפחות בדרוג בשאלוני Fibromyalgia Impact Questionnaire, FIQ, מזמן הלוקה האקראית לקבוצות ועד לסיום המחקר. החוקרים השתמשו גם ב-Clinical Global Impression-Improvement, CGI-I, וב-Clinical Global Impression-Severity, CGI-S, ובסקאלה ויזואלית אנלוגית (VAS) להערכת הכאב. 85 מתוך 116 הנרשמים למחקר (73%) השלימו אותו. ב-57% מהנבדקים הללו שהיו בקבוצת הטיפול התרחשה ירידה בשיעור של 25% לפחות ב-FIQ בהשוואה לשיעור של33% בקבוצת הפלצבו (P = .016). כאשר החוקרים השתמשו בדרוג ה-FIQ באנליזת ההישרדות הראו התוצאות כי מתן paroxetine בשחרור מבוקר עדיף על מתן פלצבו במהלך תקופת הניסוי (P = .001). בקבוצת הטיפול נצפה שיפור ממוצע בשיעור של 58% בדרוגי ה-CGI-I בהשוואה לשיפור ממוצע בשיעור של 25% בקבוצת הפלצבו (P = .002). אולם, החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצת הפלצבו לקבוצת הטיפול בשיעור הירידות בשיעור של 25% ושל 50% בדירוגי ה-VAS שלהם. ד"ר Patkar מציע כי למרות הדימיון במדדים אלה, ההשפעה הפחותה של המחלה בקבוצת הטיפול מעידה על הפוטנציאל של התרופה בטיפול ב-fibromyalgia. פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול היה מתון באופן כללי, כש-31% מהחולים בקבוצת הטיפול ו-6% מהחולים בקבוצת הפלצבו דיווחו על תחושת ישנוניות (P = .012). בקרב החולים בקבוצת הטיפול נמצאה סבירות גבוהה יותר גם לתחושת יובש בפה (36% בקבוצת ה-paroxetine לעומת 9% בקבוצת הפלצבו; P = .009).
