מחקר חדש

TWEETY =^.^=

New member
עוד לא קראתי את כל הפתיל, ויש לי שא

שאלה קודם אבהיר את האני מאמין שלי,,,,,שלווה היא לא תנאי להצלחה אבל היא גורם חשוב. שנינו באות מאותו התחום רק מכיוון שונה. האחת קונבציונאלי(אם ניתן לקרוא לזה כך) והשני משלים. עכשיפפפפ,,,לא הצלחתי להבין האם את שוללת לגמרי מצבי חולי שונים הנגרמים ממצבים נפשיים. ולאחר ששאלתי, אני הולכת לקרוא את ההמשך.
 
איך אני יכולה לכרות את הענף

עליו אני יושבת? או, ליתד דיוק, עליו אני עובדת? אני בהחלט לא שוללתאת האפשרות שמצבי חולי נגרמים ממצבים נפשיים, אני טוענת ש"מצבים נפשיים" זו הגדרה כוללנית ורחבה מדי. יש בהחלט גורמיםפסיכולוגיים ש"מסייעים" להיווצרות מחלה או הפרעה גופנית, אבל הם מאוד ספציפיים לכל מחלה (למשל - תכונה פסיכולוגית שעלולה לסייע לגרימת מחלת לב לא בהכרח תסייע לגרימת סרטן). מלבד זה שהם מאוד ספציפיים, הגורמים הפסיכולוגיים הם לא אלה שגורמים למחלה, אלא הם חלק מגורמי הרקע שמסייעים לפתוגן (גורם המחלה הפיזיולוגי) ליצור את המחלה. יש גם גורמי רקע אחרים, כמו גורמים סביבתיים, גנטיים, וכו´. כנראה שהצטברות של גורמי רקע (מכל הסוגים) מעבר לסף מסוים מעלה את הסיכוי להיווצרות המחלה.
 

TWEETY =^.^=

New member
O.K. אז אנחנו מדברות באותה השפה

ברור שמה שגורם לסרטן לא ישפיע בהכרח על הלב ולהייפך, אך בהחלט יש קשר כלשהו בין מצב נפשי לגופני. ועדין,,,לא הייתי שוללת את הקשר שבין שלווה נפשית להצלחה בטיפולי פוריות. האחד לא נגזר בהכרח מהשני, אך יש קשר. ואת הקישרון הזה, ניתן לראות אצל זוגות, שלאחר שלקחו פסק זמן מהטיפולים, הרו ככה סתם פתאום. ואני כמובן מדברת על אותם 20% הלא מוסברים. כי למוסברים, יש סיבות מקלות, למרות שגם אצלהם יש הפתעות תוך כדי פסק הזמן.
 
הבעיה שלי עם אלה שהרו בהפסקה

מהטיפולים היא, שהם כ"כ נדירים... נכון, כל אחת מאיתנו שמעה על זוג כזה או שניים, אבל הם בולטים בגלל נדירותם. רוב הזוגות בהפסקה, לא יעזור בית-דין, לא מצליחים...
 

TWEETY =^.^=

New member
כי אני מדברת על חלק מתוך ה-20%

ומספיק שכל אחת מאיתנו שמעה על זוג או שניים כדבריך, זה כבר המון. חוצמיזה שזה קיים לא רק אצל הזוגות אלא גם אצל הרווקות .
 

TWEETY =^.^=

New member
תוספת קטנה,,,,,,

אנחנו לא צריכות את כבוד בית המשפט שיפסוק
מאז ומעולם בעלי מקצוע פיתחו תאוריות משל עצמם , ומאז ומעולם היו ויכוחים לפה או לשם. כך שכל זה, רק תורם להתפתחות המדע
 

rona33

New member
איך יכול להיות שגיסתי העצבנית

נכנסה להריון בצ´יק,תוך חודש?? היא הבחורה הכי פחות רגועה ואופטימית שאני מכירה. אגב,למי שזוכרת, לא מדובר בגיסה ה"אתרוגית" (זו שהציעה לי לאכול אתרוג בסוכות כסגולה לפריון), אלא בגיסה שנייה, לא פחות מעצבנת..... לכל מי שתוהה למה רונה33 ולא בטא חיובית ההסבר פשוט: כשאני גולשת מהמשרד אני עדיין בשמי הישן.מבטיחה לתקן.
 
אני שיך ללא מאמינים בלחץ כגורם ראשי

ברור לי ולכולם שכל טיפול מגדיל את הלחץ, האכזבה, האמונה שאם לא הצליח אז כבר בטח לא יצליח וכך הלאה. מצד שני, מאחר ואם מצליחים (אני הייתי חייב להזהר) אז זה בפעם האחרונה אז כל כשלון מקרב להצלחה. ויוצא האבסורד => בשיא הלחץ באה ההצלחה... אז מעתה אמור (על הים לקו...מכות) הלחץ מהווה גורם מועיל !!! נראה לי שההלקאה העצמית מקורה בתחליף להיות חלקנו בלתי מוסברים. אבל אנחנו למדנו בבית ספר שאין תוצאה ללא סיבה. ואם לא מצאו סיבה רפואית אז האשם חייב להיות בנו. זה לא סביבתי כי כל החברים משריצים. זה לא תורשתי כי להורי היו ילדים... זה לא עונתי כי לכולם יש יום הולדת לאורך כל השנה. נשאר שאנחנו אשמים !!! לא מבטל לגמרי את נושא השפעת התעוקות על החיסוניות. אבל בין זה לבין אחריות הלחץ על אי ההצלחה אני סקפטי. מה תגדנה למשל נשים שיש להן ילד טבעי ולא מצליחות להרות את הילד הבא ? הרי אין להן את אותם לחצים שיש לאישה שלה אין ולו ילד אחד (אני לא מתייחס ללחץ שנוצר לאחר מספר כשלונות שהוא לחץ לא קטן ומסוג אחר). הערה - כתבתי על נשים רק כדי להכליל נשים במערכת יחסים וכאלו שהן חד-הוריות בהווה או לעתיד !!! גם לגברים יש לחץ ולכאורה יכול לבוא לידי ביטוי באיכות הזרע למשל. ואגב רעיון לסטארט אפ שלישי - הפריות בהרדמה לשבועיים. לפי הבנתי אין לחץ בהרדמה אז זה אמור להיות הכי מוצלח !?!? ליאור
 
אפרופו לחץ אצל גברים

יש לנו זוג חברים שניסו להרות ללא הצלחה במשך יותר משנה. לא הצליחו, אבל גם לא הלכו להיבדק. כעבור שנה וחצי, בערך, פיטרו את הבעל מעבודתו. באותו חודש הם נכנסו להריון. כשהילד היה בן חודש האבא מצא עבודה. כשלילד מלאו שנתיים הם החליטו להביא לו אחות. ניסו, ניסו, ו... לא הלך. הילד כבר כמעט בן 4. בספטמבר פיטרו את אבא שלו מהעבודה (החדשה), והיא גומרת עכשיו חודש שני. מה תגידו?
 
את מנסה לרמוז שמשפחות

במעגל המובטלים הן ברוכות ילדים ? עוד יאשימו את הפורום בהתבטאויות לא הולמות פוליטית....
 

TWEETY =^.^=

New member
וייי אני מובטלת-ידעתי שאני צריכה לה

להתחתן. שיטטטטטטטטט יכל להיות לי כבר ילד
 

עמית@

New member
סוכריונת- קיבלתי את השאלון!

טרם הצצתי אבל אני כבר מחכה.. עמית
 

venus13

New member
מחקר ב"הארץ"

גם בהארץ קיים מחקר (אולי אותו אחד) - על קבוצת מטופלות בתל השומר שעברה טיפול בקבוצת תמיכה פעילה. התוצאות מדברות בעד עצמן - אחוזי ההצלחה של המטופלות עלה בהרבה על קבוצת הביקורת (המטופלת בפוריות בלבד). אני מצטרפת לדעה - שאם יש משהו מרתיח - זה שאומרים לנו שאם נרגע או נסע לחו"ל וכד´ - זה יקרה יחד עם זאת וכמו שנאמר כאן - קיים קשר כלשהו בין גוף ונפש - המשפיע כימית הורמונלית וחיסונית על הגוף. מכל מקום - עזרה לאופטמיות והרגשה טובה - לא הזיקו לאף אחד ויכול שיעזרו לתחומים נוספים בחייינו אותם ניראה שאנו זונחים כעת - ולעיתים, לצערינו לתקופות ארוכות מדי. אז לעניות דעתי - שווה לנסות. וגם להחזיק אצבעות בהצלחה לכולם במהרה. שלכם, ונוס
 

מיטלי*

New member
קשר אחר../images/Emo38.gif

אני לא יודעת על הקשר בין אופטימיות להצלת הטיפול, אבל באיזשהוא שלב בטיפולים שלי זוג חברים של בעלי רופא וגנטיקאית באו לארץ לביקור ודיברנו איתם על חוסר ההצלחה שלנו ואז הסתבר שהם מכירים היטב את הנושא גם מבחינה אישית וגם רפואית והיום יש טענות שמקשרות בין הפרשה של הורמונים מסוימים (כמו קורטיזון) בשעת לחץ או חרדה שמפריעים בתהליך ההשרשה. אז ייתכן, לפי זה, שיש קשר כלשהו בין לחץ לחוסר הצלחה, השאלה כמובן איך מודדים לחץ ועוד יותר איך מפחיתים לחץ.....
 
למעלה