צריך להבדיל בין ממצאים (ככל שהם נכונים בכלל) לבין מסקנות.
גם אם בכרומוזום X יש יותר גנים הקשורים באינטליגנציה מאשר בכרוזום Y (הנחה סבירה כשלעצמה, משום שכרומוזם Y קטן ויש בו בעיקר גנים הקשורים בביטוי הפנוטיפ הזכרי) אז תלוי מה מין הילוד.
אם מדובר בזכר, יש כרומוזום X אחד בלבד, והוא תמיד מהאמא.
גם מדובר בנקבה, יש לה שני כרומוזומי X, אחד מהאבא ואחד מהאמא, ובכל תא אחד מהם (באופן אקראי) עובר אינאקטיבציה.
כך שאם ילד (בן) מביא 100 במבחן , האמא יכולה להגיד בביטחון שזה ממנה, ואם הוא נכשל, אז האבא יכול להגיד לאמא בביטחון שזה ממנה
לעומת זאת אם מדובר בבת - שני ההורים אחראים באופן שווה.
כל זה רק בהתייחס לכך שההנחה שהובאה כאן נכונה. בפועל, אינטליגנצה מורכבת ממספר רב של גנים הפזורים על פני כרומוזומים שונים, ומהשפעות סביבתיות.
באופן כללי מה שסופרמן כתב נכון - מבדקי אינטליגנציה מראים שגברים ונשים בממוצע יש אותה אינטליגנציה , אך השונות (וריאביליות) אצל גברים גדולה משמעותית מאשר אצל נשים. כלומר יש הרבה יותר פרטים שנמצאים בקצוות (גאונות או פיגור).
זה לא בהכרח סותר את ההנחה הראשונית. סתם לדוגמה, למודל פשטני: ייתכן שבכרומוזם Y ישנם גנים המשפיעים על הפעילות של גנים בכרומוזום X (או על גנים בכרומוזומים אחרים הקשורים באינטליגנציה). כך שבאישה הגנים עובדים ברמה "קבועה" , ולעומת זאת בגברים הגנים יכולים להיות "מדוכאים", או "משופעלים" בהתאם לכרומוזום Y. כך הצלחנו ליישב את המצב בו גנים מכרומוזום X אחראים על אינטליגנציה, ומצד שני מדוע אצל זכרים יש שונות גדולה יותר. וזו, כמובן, סתם השערה פשטנית שזרקתי בשלוף. המציאות הרבה יותר מורכבת.
