מחפש עצות
שלום רב, אני מעוניין לשתף את הפורום הנכבד הזה במה שעובר עליי בתקופה האחרונה ומחפש לשמוע דעות ועצות. לפני כ-3 חודשים הכרתי מישהי והיה לנו קליק כזה טוב, שתוך שבועיים היא עברה לגור אצלי. כמובן שבתהליך כל כך מהיר אתה לא מספיק באמת להכיר את הבנאדם וכך יצא שלאט לאט למדתי עליה עוד ועוד דברים חדשים, אחד הדברים שלמדתי הוא שהיא הייתה נשואה בעבר ורק לפני כשנה היא התגרשה, הם התגרשו כי לא התאימו מבחינה זוגית אבל אהבו אחת את השני גם לאחר מכן וגם בזמן שהייתה איתי וכפי שהיא מתארת את זה היו רגעים שהיא רצתה לחזור אליו והיו רגעים שהוא רצה. לפני כחודש בעלה לשעבר נהרג בלבנון. מאז היא עוברת תקופת אבלות- בקושי יוצאת מהדירה, רובצת במיטה כל היום ובוהה במסך הטלוויזיה. לעיתים נדירות היא יוצאת מהדירה, יש רגעים של לא יותר משעתיים שהיא צוחקת ומאושרת אבל מיד זה נגמר והיא חוזרת לעולמה השחור. כאן חשוב לציין פרט חשוב נוסף- כשהכרנו היא הייתה מובטלת ואצלי בדירה אני מממן אותה לחלוטין. לכן גם מיותר לציין שהיא לא עובדת בכלל וגם אין לה שום חשק ללכת לראיונות, היא לא עושה שום דבר שקשור לתחזוקת הבית ולמעשה אני שעובד כל היום וגם הולך למכון כושר על בסיס כמעט יומי, נאלץ גם לתחזק את הבית וזה מאד קשה לי. היא מכירה באופן אישי דוקטור רוחני שכזה והוא המליץ לה להתאבל כמה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה ולא לתת לאף אחד לגרום לה לעשות משהו אחר שבו היא תרגיש שזה מפריע לה לאבל. וכך היא באמת נוהגת וכל מי שמנסה להתערב לה בחיים או לייעץ לה על אבלות היא מיד מתגוננת ותוקפת ונהיית ממש לא נעימה. עכשיו אחרי שאתם מבינים את הסיפור אני אציג בפניכם את מה שאני מרגיש ולמה אני מחפש עצות: הבחורה מובטלת, לא עובדת, לא רוצה לעבוד, מעדיפה לרבוץ במיטה ולבהות במסך הטלוויזיה. את הבחורה הכרתי רק חודשיים לפני כן, לא מספיק זמן בשביל לאהוב אהבה סופית ומוחלטת ולדעת שלא משנה מה יקרה אני תומך בבנאדם, למרות זאת תמכתי בה וניסיתי לעזור לה כמה שאפשר- אין לי ידע ומומחיות בנושא וגם אין לי ניסיון במקרי אבל קודמים. כשהכרתי אותה אהבתי אותה אהבה אמיתית וידעתי שזה יוביל לחתונה, אני עדיין אוהב אותה אבל היא הפכה להיות בלתי נסבלת- אם אני מדבר איתה ובדיוק היא ברגעי האבל שלה אזי יהיו לה התפרצויות של כעס כלפיי, לעתים היא מדברת אליי בטון שלא נעים לאוזן, לא נוגעת בי, לא מרשה שאגע בה, כמובן שאין מה לדבר על סקס, לא מנשקת אותי, לא אומרת לי מילות אהבה. אני מרגיש לא רצוי לעיתים קרובות והאוירה בבית עצובה ומנלכולית. לפעמים אני מרגיש שעוד שנייה אני מתפוצץ ואז אני עושה איתה שיחה שכמובן עוד יותר מרגיזה אותה וכמובן שלאחריה אני מרגיש צער על הכאב שאני גורם לה ועל כך שהיא טוענת שאני לא מבין את צערה ואת אבלה. לעיתים היא מאיימת לעזוב את הבית אם אני לא מסוגל לקבל אותה במצבה הנוכחי ואז אני נרתע ומבקש סליחה. לעתים כשאני מנסה להראות לה שאני אוהב אותה וכל מעשיי נובעים מאהבה אני מרגיש שזה לא חודר לשום מקום ואני מניח פה שזה גם נובע מהעובדה שהיא באה ממשפחה גרושה שעשתה לה טראומה בתור ילדה קטנה מה שמונע ממנה לדעת לקבל ולתת אהבה. בקיצר אני אובד עצות- אין לי מושג כמה זמן זה יימשך, האם יש לזה תקופת זמן, מה עלול להיות בהמשך, היא בכלל תחזור להיות אותה אחת שהכרתי או שעליי להתרגל למצב החדש, אני בכלל רוצה להתרגל למצב החדש, האם זו בכלל אותה בחורה שהכרתי אלא מישהי אחרת, מה עליי לעשות, איך לנהוג בה, אולי אני צריך לחתוך, אולי אני צריך לעשות מעשה קיצוני כדי להבהיר לה שהחיים ממשיכים, אולי אני פשוט צריך לשתוק ולחכות ... לא יודע, די נמאס לי מהמצב כמו שהוא עכשיו ואני חייב שינוי. אנא אנשים טובים עיזרו לי.
שלום רב, אני מעוניין לשתף את הפורום הנכבד הזה במה שעובר עליי בתקופה האחרונה ומחפש לשמוע דעות ועצות. לפני כ-3 חודשים הכרתי מישהי והיה לנו קליק כזה טוב, שתוך שבועיים היא עברה לגור אצלי. כמובן שבתהליך כל כך מהיר אתה לא מספיק באמת להכיר את הבנאדם וכך יצא שלאט לאט למדתי עליה עוד ועוד דברים חדשים, אחד הדברים שלמדתי הוא שהיא הייתה נשואה בעבר ורק לפני כשנה היא התגרשה, הם התגרשו כי לא התאימו מבחינה זוגית אבל אהבו אחת את השני גם לאחר מכן וגם בזמן שהייתה איתי וכפי שהיא מתארת את זה היו רגעים שהיא רצתה לחזור אליו והיו רגעים שהוא רצה. לפני כחודש בעלה לשעבר נהרג בלבנון. מאז היא עוברת תקופת אבלות- בקושי יוצאת מהדירה, רובצת במיטה כל היום ובוהה במסך הטלוויזיה. לעיתים נדירות היא יוצאת מהדירה, יש רגעים של לא יותר משעתיים שהיא צוחקת ומאושרת אבל מיד זה נגמר והיא חוזרת לעולמה השחור. כאן חשוב לציין פרט חשוב נוסף- כשהכרנו היא הייתה מובטלת ואצלי בדירה אני מממן אותה לחלוטין. לכן גם מיותר לציין שהיא לא עובדת בכלל וגם אין לה שום חשק ללכת לראיונות, היא לא עושה שום דבר שקשור לתחזוקת הבית ולמעשה אני שעובד כל היום וגם הולך למכון כושר על בסיס כמעט יומי, נאלץ גם לתחזק את הבית וזה מאד קשה לי. היא מכירה באופן אישי דוקטור רוחני שכזה והוא המליץ לה להתאבל כמה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה ולא לתת לאף אחד לגרום לה לעשות משהו אחר שבו היא תרגיש שזה מפריע לה לאבל. וכך היא באמת נוהגת וכל מי שמנסה להתערב לה בחיים או לייעץ לה על אבלות היא מיד מתגוננת ותוקפת ונהיית ממש לא נעימה. עכשיו אחרי שאתם מבינים את הסיפור אני אציג בפניכם את מה שאני מרגיש ולמה אני מחפש עצות: הבחורה מובטלת, לא עובדת, לא רוצה לעבוד, מעדיפה לרבוץ במיטה ולבהות במסך הטלוויזיה. את הבחורה הכרתי רק חודשיים לפני כן, לא מספיק זמן בשביל לאהוב אהבה סופית ומוחלטת ולדעת שלא משנה מה יקרה אני תומך בבנאדם, למרות זאת תמכתי בה וניסיתי לעזור לה כמה שאפשר- אין לי ידע ומומחיות בנושא וגם אין לי ניסיון במקרי אבל קודמים. כשהכרתי אותה אהבתי אותה אהבה אמיתית וידעתי שזה יוביל לחתונה, אני עדיין אוהב אותה אבל היא הפכה להיות בלתי נסבלת- אם אני מדבר איתה ובדיוק היא ברגעי האבל שלה אזי יהיו לה התפרצויות של כעס כלפיי, לעתים היא מדברת אליי בטון שלא נעים לאוזן, לא נוגעת בי, לא מרשה שאגע בה, כמובן שאין מה לדבר על סקס, לא מנשקת אותי, לא אומרת לי מילות אהבה. אני מרגיש לא רצוי לעיתים קרובות והאוירה בבית עצובה ומנלכולית. לפעמים אני מרגיש שעוד שנייה אני מתפוצץ ואז אני עושה איתה שיחה שכמובן עוד יותר מרגיזה אותה וכמובן שלאחריה אני מרגיש צער על הכאב שאני גורם לה ועל כך שהיא טוענת שאני לא מבין את צערה ואת אבלה. לעיתים היא מאיימת לעזוב את הבית אם אני לא מסוגל לקבל אותה במצבה הנוכחי ואז אני נרתע ומבקש סליחה. לעתים כשאני מנסה להראות לה שאני אוהב אותה וכל מעשיי נובעים מאהבה אני מרגיש שזה לא חודר לשום מקום ואני מניח פה שזה גם נובע מהעובדה שהיא באה ממשפחה גרושה שעשתה לה טראומה בתור ילדה קטנה מה שמונע ממנה לדעת לקבל ולתת אהבה. בקיצר אני אובד עצות- אין לי מושג כמה זמן זה יימשך, האם יש לזה תקופת זמן, מה עלול להיות בהמשך, היא בכלל תחזור להיות אותה אחת שהכרתי או שעליי להתרגל למצב החדש, אני בכלל רוצה להתרגל למצב החדש, האם זו בכלל אותה בחורה שהכרתי אלא מישהי אחרת, מה עליי לעשות, איך לנהוג בה, אולי אני צריך לחתוך, אולי אני צריך לעשות מעשה קיצוני כדי להבהיר לה שהחיים ממשיכים, אולי אני פשוט צריך לשתוק ולחכות ... לא יודע, די נמאס לי מהמצב כמו שהוא עכשיו ואני חייב שינוי. אנא אנשים טובים עיזרו לי.
