מחפש עצה

[*-מרקי-קקטוס-*]

מחפש עצה

לא,אינני סבור שיש כאן מישהו המוסמך לתת עזרה אבל לייעץ,לבטח יש. אני מוצא עצמי שוב ושוב במערכות יחסים קצרות,לחודשים ספורים כשהצד השני לוקח הדברים ברצינות עד כדי התאהבות של ממש. ואילו אני,אטום רגשית-מודה ומתוודה מסוגל להיות חברי,נחמד,מלטף,נוגע אבל-לא יותר מזה. המילה אהבה-מחוץ ללקסיקון מבחינתי וזה כך כבר למעלה משנה.. אז אני מתגלגל לי מעינין לעינין מתלהב,מתקרר,וחוזר חלילא אני מודע שזה לא הוגן,או תקין אבל,אינני מסוגל להכריח עצמי להרגיש אולי,בכל זאת אמצא כאן עצה..

 

[מייקי69]

וואו....

אין דבר כזה "להכריח עצמי להרגיש". יש "יכול או לא יכול" להרגיש. למה אתה לא יכול להרגיש... אין לי מושג. יכולה רק לתת איזו מילה. סתם מילה. מי שאטום לרגש, במונחים שלי, או חסום לרגש - כמו מוקף חומה. ולמה בונים חומה? - מתוך צורך להגן, להתגונן. הרצון להתגונן, בא מתוך חשש מפגיעה. הנה, ככה זה בערך נשמע, כשאתה אומר למישהו - נולדתי במזל עקרב, תעשי לי מפה הורוסקופית. תשובה כללית. מאד מאד כללית. ומתוך אותו שרוול שממנו הוצאתי את התשובה הכללית, אני מוציאה עוד אמירה כללית: אל תלחץ. אל תכריח.

 

[einaty26]

אתה צריך ללכת למישהו לדבר איתו

אם אתה לא מצליח להרגיש משהו במערכות יחסים אז אני ממליצה לך לטיפול.

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

עינת,את אגדה../images/Emo8.gif

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

אל תלחץ,אל תכריח

נשמע הגיוני ביותר. כי אני עושה את ההפך ותוצאות-אין,רק רגשי אשמה. הצד השני מוכן ונותן ואני-לא יודע כיום לקחת.

 

[תותית11]

קקטוס

לא כל לב מתחבר ללב פורט על הנימים הכי עמוקים מנגן את ניגון האהבה. לעיתים לב מתחבר ללב לניגון משמים נטול קסם. לא נמצאה עדיין האחת שלבה עם לבך יפעום במין קונצרט עטור צלילים הרמוניים שרוצים שלא ייגמר. קקטוס אולי תימצא יום אחד גם זאת האחת.. מבינה את הריקנות שאתה חש כאילו אבדת היכולת להתרגשות אמיתית של אהבה לא להתייאש .

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

הלואי,והעינין היה כה פשוט

אני מודה מראש הבעיה היא בי וחש רגשי אשם על יחסי לא הייתי כזה,ממש להפך ולכן-הפסקתי להבין את עצמי.

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

מודה על התגובות.

 

[הנוסע השמיני]

מתוך שבע תגובות חמש שלך...

...ואחת אפילו שלי כרגע...אז זה שמונה... את ההודעה הראשונית לא ניספור...

נ.ב. סתם סטטיסטיקה...

 

[ophra]

מיתרונות האאוטסיידריות... ../images/Emo13.gif

יכולה לענות "נקי".... אובייקטיבי ככל שתשובה כזו יכולה להיות אובייקטיבית

כמו בהרבה שאלות מתחום הרגש התשובה נמצאת, ככל הנראה, אצלך פנימה. לא יודעת כמובן למה הדברים קורים לך כמו שהם קורים יודעת רק למה הם קרו לי... כשקרו..... פעם כל דבר חדש שנכנסתי אליו היה לא סתם "אתגר" כי אם מעין "מבחן"... מבחן לעצמי. לא רק מערכות יחסים גם עבודה, תחביבים וקשרים מסוג אחר משהו כמו: "בואי נראה אם עפרה מסוגלת לזה..." "זה" יכול להיות להצליח בעבודה ולקבל הכרה להצליח ליצור כד בחוג קדרות להצליח "להקסים" בחור ולשבות את ליבו והצלחתי... נו. אז מה?

פתאום כל העניין הפסיק לעניין... האתגר נעלם. מוצה. ואיתו הכיף. המשכתי הלאה. לדבר הבא. והקצב של המעברים האלו לדבר הבא היה מוגזם לגמרי.... לא קצב בריא... איך יוצאים מהסחרור הזה...? (סליחה, איך אני יצאתי?) הפסקתי לבחון את עצמי ניסיתי להתחיל לסמוך על עצמי להאמין בעצמי להרגיע אותי לא צריכה להוכיח לי שום דבר אני אוהבת אותי כמו שאני בדיוק כמו שאני (מי זו "אני"...? זו כבר שאלה אחרת לגמרי...

) כשהצלחתי טיפה להרגע התחלתי לגשת לדברים חדשים בגישה מעט שונה. לא עוד "מבחן" לעפרה אלא אולי מקום חדש לעפרה לגדול, לצמוח, ללמוד דברים חדשים... נכון, זה אומר בהכרח לקחת סיכונים להיפתח ולאפשר לעצמי ולצד השני (אם יש כזה) אבל מה-אני-אגיד-לך....? זה מה-זה-כיף....

וזו, כרגיל, רק דעתי עפ

(עדיין לומדת להרגיע את עצמה מדי פעם)

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

את קוראת לכך-אאוטסיידריות..

ואני נוטה לקרוא לזה-אגוצנטריות. לעשות את מה שטוב,רק לי לא מתאים לי,מבחינת אופיי צריך להיות ציניקן לא קטן כדי לנהוג כך ביחסים אישיים ואני,אינני יודע מה זה בעצם מוסיף לי-כאדם.

 

[ophra]

שיהיה.... ../images/Emo4.gif

לא ראיתי איפה כתבתי שאני עושה את מה שטוב רק לי... אבל ת´אמת...?

גם זה נכון. בספר "באדולינה" (כתב - עמרי ניצן) יש קטע שבו המלך מספר שבשפה הבאדולינית (באדולינה היא ארץ) המילה "התחשבות" היא אותה מילה כמו המילה "התנשאות".... תחשוב על זה.... עפ

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

אולי אתקן קצת

כאשר ראית את בכל עינין "אתגר" וחובה להוכיח תוצאות זה לא עבד לך לטוב ואילו כעת,את למעשה טוענת שאת זורמת פנימה כדי לאפשר לעצמך התנסות חדשה,נכון ? אם ההבחנה הזו מקובלת אז אני לא כאן,ולא כאן ממש לא איכפת לי מה יקרה,אם בעיקבות יחסי האדיש העינין-יתפרק לגורמים התחלנו,התלהבנו,ומבחינתי-גמרנו. כלומר,אני לא חש חובה להוכיח הצלחה וגם לא זורם פנימה,מתוך סקרנות של: "נראה,מה יצא לי מזה".. אלא-נעשה פשוט קר,ואדיש מבחינת-רוצה ללכת,אז הדלת פתוחה ומבחינת,כבר ראיתי הכל-ואני אדיש לסביבה מקווה שהבהרתי.

 

[שלומלום של נילה]

תשובה רצינית

שלומלום לך, אתה מתאר שאתה אטום ריגשית כבר יותר משנה, איך היה עד ללפני שנה? מה קרה ששינה את פתיחותך הריגשית? אחר כך כתבת שאתה יודע שזה לא הוגן או תקין, מהיכן באה לך תובנה מוזרה זו? למה זה לא הוגן להיות בקשר מבלי להתאהב? מה לא תקין בכך? מהיכן קיבלת את ההחלטה שתקין וראוי דווקא להתאהב? מה שיכול להיות לא הוגן זה להיכנס לקשר מבלי לומר מה מצבך הנוכחי. כלומר בעיניי כל עוד אתה אומר מראש שבנקודה ספציפית זו בחייך אתה אטום ריגשית אתה פועל בהגינות, תרצה האישה להמשיך איתך בקשר בעודה יודעת על אטימותך הריגשית אחלה, תעדיף להיפרד אחלה גם כן. שלומלום

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

מקבל הגישה

וזה בדיוק מה שאני עושה מודיע מראש- למניעת הפתעה ויחד עם זה מציק לי נורא כי אין כאן קשר של שויון והשלמה יש צד מאכזב ויש צד מאוכזב והרי לא זאת הנה המטרה.

 

[שלומלום של נילה]

אז מה אתה מציע?

שלומלום לך, לא ענית על שאלותיי ממקודם, אם אתה רוצה לקבל תשובה שאולי תועיל לך אז אנא ענה עליהם אחרת אתה מבזבז את זמנך ואת זמננו. אם כל רצונך היה רק לקבל תמיכה הנה

עבורך אך לא כך השתמע משאלתך המקורית שלומלום

 

[סברס1]

איך מחליטים לא להתאהב?

השאלה שלי האם המצב הנוכחי מתאים לך במידה והצד השני "יקבל את מה שיש"? או שעצם חוסר יכולתך להתאהב מפריע לך. במידה ואכן מתאימה לך מערכת יחסים שכזו אין לך אלא להיות ישיר ולקוות למישהי באותו הראש שלך.כך לא תאכזב. אם האטימות הרגשית שלך מציקה לך (לא נראה לי שסתם החלטת שמשנת 2002 אתה לא מתאהב) יש אולי משהו שגרם לזה נסה לשים את האצבע מהיכן זה הגיע ואז אולי יקל עליך להתקדם הלאה. אישית הייתי מקבל אם היית אומר שלא מתאים לך בתקופה זו להיות בקשר זוגי מחייב אבל לצאת מנקודת הנחה שאתה לא מתאהב נקודה!! לא מסתדר לי. בקיצור נראה לי שהאטימות הרגשית בשנה האחרונה (ז"א שלפני כן לא זה היה המצב)היא לא כתוצאה מהחלטה אלא משהו שנוצר בעקבות ...

 

[פ י ט ר פן]

מרקי - לא תכעס על שאלה מביכה ?

בכל זאת ביקשת כאן עיצה. הזמנת את זה. אבל בכל מקרה לא אעוץ אלא אשאל וזו תהיה עצתי אלייך , לחשוב על השאלה הזו. אני קורא אותך בשירשורים האחרונים , גם את מה שאתה כותב , גם את איך שאתה כותב וגם את מה שאתה לא כותב. אז אני שואל , הנה: יכול להיות שמרב אהבה לעצמך אין בך מקום לאהוב אדם נוסף ? למה אני שואל את זה ? לא כדי להכאיב זה ברור לך. כי אני קורא אותך ואת התגובות שאתה מקבל. לכולם אתה עונה בלשון "מקבל" או "לא מקבל" ,עם המון "אבל" ובעצם יוצא שאתה מבקש עצה או תובנות מאנשים כשלמעשה אתה בתוך תוכך חושב שאתה בעצם כבר יודע את הכל ועכשיו כולם עונים לך סתם כי העלית שאלה "מצוקתית". אתה ממילא לא תקבל מהם כלום ותמשיך בפינג פונג הזה איתם כשתמיד המילה האחרונה היא שלך. אני בשונה מהם מבקש ממך עבורך , שלא תענה לי (אם אתה מסוגל). לא יכול לעשות לך את ההנחה הזאת הפעם. אני עוצם עיניים. . . . . . . . ואתה יודע , תשובתי עניינית גרידא - אין לי הרי שום עניין אחר איתך ומעולם לא היה.

 

[מביטה בצד]

לא כל כך הבנתי...

אתה מוצא את עצמך במערכות יחסים קצרות לחודשים ספורים. אתה (לטענתך),אטום רגשית,מסוגל להיות חברי אבל לא יותר מזה. אתה מודע שזה לא הוגן או תקין. אתה לא מסוגל להכריח את עצמך להרגיש. אז... למה אתה מכניס את עצמך כל פעם מחדש למערכות כאלה? האם באמת אתה רוצה את המערכות האלה? אתה רוצה שזה יראה אחרת? אולי אתה צריך לקחת קצת פסק זמן ממערכות? איפה שהוא זה נשמע כאילו אתה לא באמת מעוניין שזה יראה אחרת.

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

זה מה שהחלטתי לעשות בדיוק

לעצור,ולנקות את הרגש. תודה.