כתבו רבים מגדולי פוסקי זמננו שראוי לכל אדם להימנע מעישון, כיוון שברור שהדבר מזיק לבריאות. עיין: שו"ת אגרות משה, לר´ משה פיינשטיין, חלק יורה דעה, חלק ב´, סימן מט; שו"ת יחוה דעת, לר´ עובדיה יוסף, חלק ה´, סימן לט; שו"ת ציץ אליעזר, לר´ אליעזר וולדינברג, חלק ט"ו, סימן לט.
האם בגלל שאדם דתי עושה מעשה מסוים הדבר מותר? כמה מרבותי הגדולים הם מעשנים כבדים... שאלו פעם את ח"כ אברהם רביץ, מדוע הוא מעשן הרי פסקו כמה רבנים שראוי להימנע. אז הוא ענה שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. כעקרון, אף אחד מהפוסקים הנ"ל לא כתב שזה איסור גמור ומוחלט. לא מדובר גם בדבר שהוא לא כשר בעצמו, אלא שנאסר בגלל שבאופן כללי אסור לאדם לסכן את עצמו מלכתחילה ללא צורך. אם יפתחו נוסחה שלא גורמת נזק ישיר - הדבר יהיה מותר. לכן גם יש להתייחס באופן שונה למקטרת (אולי גם לגראס?) מאשר לסיגריות רגילות, לפםי קו המחשבה הזה.
אליהם. יש לי חבר - בעל תשובה - שמעשן כמו קטר. ואני (חילוני) מנסה להראות לו שהדבר אסור עפ"י ההלכה האורתודוכסית. חיפשתי את "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד" ואכן המשפט מופיע פעמיים: פעם בספר דברים פרק ד´ פותח את פסוק טו:. "[טו] וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ;" הפעם השניה היא בספר יהושוע פרק כג פסוק יא´: "[יא] וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, לְאַהֲבָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם;". מאחר וענו כבר בהתחלה, מישהו שאיני מצליח לבטא את כינויו (לכן לא אצתת אותו) - המשפט הנ"ל מתייחס לאהבת ועבודת הקב"ה ולא למה שאני זקוק. אודה למי שיוכל לעזור לי - גם למייל: [email protected]
הלכות רבות נסמכות על פסוקים בתורה שמשעותם הפשוטה היא שונה לגמרי. למשל, "לא תבשל גדי בחלב אמו" - מפורש בהלכה כאיסור גורף על אכילת בשר וחלב יחד, למרות שהפסוק מדבר על בישול גדי בחלב אמו. בנוסף, "איסור" העישון נסמך על ההלכה שלאדם אסור להזיק לחבירו וגם לעצמו, וזאת למדים מפסוק אחר בתורה דווקא. ובאופן כללי לפי ההלכה אדם אינו אדון על גופו, ולכן אסור לו להזיק לעצמו אפילו שהוא רוצה בכך. לגבי פסקי ההלכה שהבאתי לעיל, כולם מסוייגים גם אם מסקנתם מחמירה.