מחפשת תשובות

[שירן42]

מחפשת תשובות

תאמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל הסיפור הוא ארוך...קרה לי משהו שלעולם לא חשבתי שיקרה דווקא לי הילדה הטובה מהבית הדתי כן התאהבתי בחברה שלי.כל זה קרה שחברה הטובה שלי האיתה מאוהבת במישהי וכל יום ביומו האיתה מספרת לי על זה שהיא רוצה והיא לא מתיחיסת אליה..ואני בתור אחת שכולם היכרו..אחת שבנתה לה תדמית שלא איכפת לה מאף אחד ולא רואה ממטר אף אחד..ואני בתור חברה תמיד דחפתי אותה שהיא לא צריכה ליתייחס אליה שתהיה אויר בשבילה ניסתי ללמד אותה איך לשדר כאילו היא עבר בשבילה..והיא כמובן הקשיבה לה כי בשביל כולם הייתי מודל לחיקוי אחת שלא סובלת אין לה רגש היום היא פה מחר היא שם..ואז..לאחר תקופה הבחורה הזאת התחילה לענין אותי משהו למרות שכל ה4 שנים שהכרתי אותה ותמיד הדגשתי שהיא לא מענינת בעייני..התענינות בבחורה הזאת התחילה וגברה אצלי..והחלטתי ללכת על זה רמזתי לה..ופתאום אחרי כמה ניסיונת הצלחתי לנשק אותה ומפה מתחיל סוד של שנתיים שאני איתה...סימני מצפון התחילו להופיע אצלי מיום ליום המשפחה שלי לא חושבת לרגע שאני איתה וחברה הטובה שלי שרצתה את אותה בחורה לא מדמיינת שאני איתה כבר שנתיים מתחת לאף של כולם..אותה בחורה שאני איתה כולם חושבים שהיא סטייריט בדיוק כמוני אותה בחורה עכשיו דורשת הרבה דרישות ובצדק..היא רוצה לספר לכולם שנגור ביחד..ופתאום מופעים אצלי מלא שאלות ופחדים רגע אולי אני לא רוצה את זה בכלל??מה המשפחה שלי תגיד אני לא רוצה לאבד תחברות שלי בגלל זה ואולי אני בכלל לא רוצה לבלות את החיים שלי עם אישה??אני מלאה במליון סימני שאלה אולי סתם חיפשתי אקשן בגלל שחברה שלי לא השגה אותה ואני רציתי להוכיח שכן אפשר??הופיעו אצלי הרבה סימני של דת אני בחורה שדי מאמינה... אלוהים בטוח בסיפור הזה לא יעזור לי!!כרגע נפרדתי ממנה כי לא יכלתי את כל הלחץ הזה אולי אתם תמצאו אולי תשובות בשבילי... כולם אומרים לירגע..אבל המצפון לא עוזב...

 

[אילי לנצח]

למצוא תשובות?...

לא ניראה לי... הטעות הכי גדולה שאני יכולה לעשות זה להגיד לך מי את.... אבל תנסי שניה לשים הכל בצד...את אלוהים...את ההורים..את החברה..הכל.. ותחשבי באמת מה את רוצה...אם את באמת אוהבת אותה..למה את איתה.. אני מבינה שלבחור בחיים כאלה זה סיבוך אחד גדול..אבל ברגע שתדעי מה את רוצה אז גם הדרך תופיע.. המצפון לא עוזב?..למה?בגלל אלוהים..ההורים?...אם זה בגלל זה.אז..אני לא חושבת שאמונה שווה הרבה אם אתה לא עצמך.. לספר להורים זה שלב ממש רציני...קחי את הזמן..שתדעי מי את זה יהיה הרבה יותר קל.. תתחילי בקטן..תדברי עם חברות..חברה שבאמת אוהבת אותך תקבל אותך.. תחשבי טוב מי את..ולכי עם זה..

 

[resputin]

החלטות קשות.

תמיד יש את התקופות האלה בחיים שאנחנו נתקעים בפרשת דרכים ואנחנו לא ממש רוצים ללכת לשום הסתעפות כי אנחנו לא יודעים מה גרוע יותר. לצערנו, זה חלק מההתבגרות וההתפתחות שלנו לבני אדם עצמאיים. אפשר לשאול בת כמה את, תחילה? תראי, מצד אחד, את בתקופה שאת הכי צריכה את הזמן החופשי שלך להבין מה את, מי את ולאיפה את הולכת ומצד שני, השעון מתקתק, החברה שלך (לשעבר) לא תחכה הרבה זמן לתשובה ופשוט תמשיך הלאה (ואחרי שנתיים חבל..), כך שתצטרכי בהחלט לעשות חושבים, להחליט לאיזה כיון את נוטה ומשם לאלתר תוך כדי טיסה. דבר ראשון ונורא חשוב, לפני שאת יוצאת לדרך שיהיה קשה לחזור ממנה, את צריכה להחליט: את אוהבת אותה? את אוהבת בנות? את רוצה להיות עם בנות? (עכשיו, עזבי מה יהיה בעתיד, תתמקדי על החיים כיום*) את חושבת שאחרי שנתיים את בשלה לעבור לגור איתה? אם כן\לא, למה? אחרי שתדעי את זה יהיה לך הרבה יותר קל להמשיך הלאה. להורים\משפחה\חברים לא חייבים לספר מיד, אפשר לומר שאתן שותפות לדירה, זה לא דבר כזה חשוד. כשהזמן יראה לך נכון לספר, תספרי - והעובדה שאת קרובה לדת לא אומרת שאת צריכה למנוע מעצמך את האהבה שלך. את יותר ממוזמנת להגיע לפורום "דתים גאים" שם הרבה גברים ונשים מתחבטים בשאלות הקשורות לדתם ולזהות המינית שלהם, אולי הם יוכלו לסדר לך קצת חלק מהבלאגן שהולך לך בראש. החיים תמיד יהיו מלאים בסימני שאלה, הם חלק מהחיים שלנו. בלעדם לא נוכל להתפתח ולצמוח. את תמיד מוזמנת לקחת חלק פעיל אצלנו בפורום

ובהצלחה!